• תפריט
מוסף 03.12.15
שאלות מוסף 3.12.15 ראש

המוח ועני

בניסוי חברתי קיצוני ומטריד שיחל בקרוב ישתתפו 1,000 משפחות אמריקאיות עניות שנולד להן תינוק. 500 מהן יקבלו תשלום חודשי גבוה. 500 האחרות ייוותרו במצוקה כלכלית קשה, כדי שחוקרים יוכלו להשוות את התפתחות המוחות בכל קבוצה. האם יתגלה שלעניים יש מוח קטן יותר? שקצבאות מוסיפות חוכמה? הממצאים המדעיים המתרבים מצביעים, באופן מוזר, על תשובה חיובית

מיקי פלד 17:1305.12.15

1.

עוד סיבה להיוולד עשיר

על הקשר בין העשירון שלך למוחות של ילדיך

 

ב־2016 יחל בארצות הברית אחד הניסויים החברתיים השאפתניים יותר – והקיצוניים יותר – שנערכו אי פעם. קבוצת פסיכולוגים, סוציולוגים וחוקרי מוח תבחר מרחבי אמריקה 1,000 אמהות טריות עניות – נשים ממשפחות נזקקות, שאך זה ילדו. הנשים יחולקו לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה תקבל כל אם 333 דולר בחודש למשך שלוש שנים. בשנייה יהיה הסכום רק 20 דולר. תמורת התשלום החודשי הזה תביא כל אם את תינוקה לבדיקות מוח תקופתיות, שיכללו סריקות ומבחנים קוגניטיביים.

 

מטרת הניסוי היא לבחון השערה נועזת שצוברת תאוצה בשנים האחרונות וגורסת כי מצבו הכלכלי של אדם יכול להשפיע על ההתפתחות השכלית של צאצאיו. ובהפשטה כואבת: תעמוד כאן למבחן מכריע השאלה אם ילדי עשירים הם, מינקות, גם חכמים יותר.

 

זה עשוי להישמע מופרך, עד שמשוחחים עם מובילת המחקר, הנוירולוגית ד"ר קימברלי נובל מהמחלקה להתפתחות ילדים בבית החולים המחקרי של אוניברסיטת קולומביה היוקרתית בניו יורק. "אנחנו יודעים שחוויות וגירויים חיצוניים מחשלים את מוחותיהם של פעוטות", נובל אומרת בשיחה עם "מוסף כלכליסט", "ואנחנו מקווים שהניסוי הזה יספק עדות מכרעת ראשונה לכך שגם חיי עוני הם גורם כזה, שמשפיע על ההתפתחות המוחית והקוגניטיבית בילדים". לדבריה, אם במשך שלוש שנות הניסוי מוחותיהם של 500 התינוקות במשפחות שיקבלו 333 דולר יתפתחו בממוצע יותר ממוחות התינוקות בקבוצת "20 הדולר", יהווה הנתון טיעון נוסף וכבד משקל בוויכוחים על הצורך במדיניות שתוציא ילדים מעוני. חילוץ מעוני, כך עשוי להתברר, כבר אינו רק צורך חברתי או מוסרי, אלא רפואי.

 

 איור: דניאל גולדפרב

 

הצוות של נובל עדיין נמצא בשלבי התכנון וגיוס המימון. רוח גבית כבר יש. הניסוי הזה הוא ניסוי המשך למחקר מעורר תהודה שפרסמו נובל וצוותה במרץ האחרון ב"נייצ'ר ניורוסיינס", מכתבי העת המדעיים המשפיעים בעולם: בניסוי הראשון 1,099 ילדים וצעירים עד גיל 20 עברו סריקות מיוחדות שמיפו את "גיאוגרפיית קליפת המוח" שלהם: הקפלים והתלמים במעטפת איבר החשיפה, ושטח הפנים הכולל שלה.

 

נובל ו־25 החוקרים שעמלו על ניתוח הסריקות הצליבו את נתון שטח הפנים של המוח עם המצב הכלכלי של הנבדקים. הם גילו מתאם מובהק באופן מטריד: "שיערנו שהבדלים סוציואקונומיים יתבטאו גם במבנה המוח", אומרת לנו נובל, "אבל הופתענו מחד־המשמעיות של הביטוי, ומהיקף ההבדלים".

 

ההבדלים האלה נמצאו בעיקר אצל הנבדקים שהגיעו מחמישון ההכנסות התחתון – כלומר אצל אלה שההכנסה החודשית של משפחתם נמוכה מ־2,000 דולר בחודש, ובהמרה מאולתרת לשכבה הכלכלית המקבילה בישראל, כ־6,700 שקל ברוטו בחודש. שטח הפנים של מוחות הנבדקים העניים הללו היה קטן בממוצע ב־6% לעומת הנבדקים שבאו מהחמישון העליון של ההכנסות. קליפת המוח של העניים היתה גלית ומפותלת פחות מזו של העשירים. התגלתה גם שונות גדולה בתוך קבוצת העניים: מוחותיהם של נבדקים שהגיעו מבית שמחזיק את הראש מעל המים היו מפותחים באופן משמעותי מאלה של העניים המרודים ביותר – אך עדיין היו מפותחים פחות באופן משמעותי ממוחותיהם של מי שהגיעו מבתים מבוססים. בקרב מוחות המבוססים לא היתה שונות מורגשת. החוקרים הצביעו על הכנסה של 50 אלף דולר בשנה למשק בית אמריקאי כקו האדום שמתחתיו קשיים כלכליים עלולים להתבטא בהתפתחות השכלית.

 

 

"אין לנו מושג מהו המכניזם התאי שבו נקשרים המצב הכלכלי וגודל המוח, אבל אנחנו מניחים שמדובר בכל הדברים שכסף יכול לקנות", אמרה עם פרסום המחקר פרופ' אליבת סוֹוֶל, ראש המעבדה להדמיה קוגניטיבית התפתחותית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס שפיקחה על הניסוי. "יותר כסף פירושו אזור מגורים בטוח יותר, תזונה בריאה יותר וחינוך טוב יותר לגיל הרך. למשפחה שמשתכרת 20 אלף בשנה, עוד 20 אלף יחוללו הבדל עצום באיכות החיים וברמות המתח. כשאתה משתכר 200 אלף דולר בשנה, עוד 20 אלף ישנו מעט".

 

עם ההשערה הזאת הסכים גם פרופ' אלדר שפיר, פסיכולוג בעל מוניטין עולמי מאוניברסיטת פרינסטון. מחקר נרחב שבו השתתף שפיר מצא שעניים מקבלים החלטות כלכליות לקויות – בין השאר עקב מצוקה ולחץ שיכולים בקלות להטות שיקול דעת. בשפתו הציורית של הספר שנכתב בעקבות המחקר, הלחץ הוא מעין "מס עוני". המחסור דורש קבלת החלטות קשות יותר, לעתים כואבות יותר, ובתנאים נוחים פחות. מציאות שונה מזו שבה חיים עמוקי הכיס.

 

ד"ר קימברלי נובל: "אנחנו יודעים שחוויות וגירויים חיצוניים מחשלים את מוחותיהם של פעוטות. הניסוי נועד לספק עדות מכרעת ראשונה לכך שגם חיי עוני הם גירוי חיצוני כזה. הופתענו מהיקף הממצאים שתמכו בכך בניסוי הקודם" ד"ר קימברלי נובל: "אנחנו יודעים שחוויות וגירויים חיצוניים מחשלים את מוחותיהם של פעוטות. הניסוי נועד לספק עדות מכרעת ראשונה לכך שגם חיי עוני הם גירוי חיצוני כזה. הופתענו מהיקף הממצאים שתמכו בכך בניסוי הקודם" צילום: AMELIA PANICO PHOTO

 

2.

תסתכל בקליפה

היכן בראש מתחבא הפוטנציאל להצלחה בחיים

 

המוח הוא המסתורי שבאיברים. המדע עוד לא פיענח עד תום את המשמעות של מבנהו, של תוואי התלמים והפיתולים שבו ואת דפוסי הפעילות החשמלית שלו. ובכל זאת, ממצאי המחקר האחרון של נובל נפיצים במיוחד, שכן סביב תפקידה של קליפת המוח ישנה הסכמה בסיסית בקרב המדענים: קליפת המוח קשורה קשר הדוק לכמה יכולות חשיבה גורליות: ריכוז, שיטתיות בקבלת החלטות, תכנון לעתיד, איפוק, והתנסחות מילולית. אדם עם פגמים בקליפת המוח יתקשה להתמודד עם אתגרים חישוביים וחברתיים מסוגים שונים. קליפת המוח חשובה להצלחה, בעבודה ובחיים.

 

במחקר שפורסם במרץ מצאו נובל ועמיתיה התאמות די מצמררות בין הרקע הכלכלי־חברתי של ההורים למצב של מוחות ילדיהם: אצל ילדים להורים משכילים פחות, כמה בליטות בקליפת המוח היו שטוחות יותר בממוצע לעומת מוחותיהם של ילדים להורים משכילים. הבליטות האלה היו באזורים שבעבר נקשרו במיומנויות שפה, קריאה, פתרון בעיות, תכנון וזיכרון לטווח הקצר. גם ההיפוקמפוס השמאלי שמתחת לקליפת המוח, שקשור בין היתר בזיכרון ותפיסת המרחב, היה בעל מסה קטנה יותר אצל הילדים להורים שהיו בעלי השכלה תיכונית בלבד. לפי הממצאים, כל שנת השכלה על־תיכונית של ההורים הוסיפה 1% למסת ההיפוקמפוס. בקרב ילדים שנולדו לבעלי תואר ראשון היה ההיפוקמפוס השמאלי גדול ב־3% בממוצע מזה שבקרב ילדים להורים בעלי השכלה תיכונית בלבד.

 

גם האינסולה וכמה אזורים באונות הרקתיות התפתחו אצל בני המבוססים במידה המקובלת, ואילו אצל ילדי העניים היתה ההתפתחות נמוכה בממוצע. פעילות האינסולה מקושרת עם כוח הרצון, הסתגלות לשינויים פתאומיים, כיבוש רגשות ומודעות עצמית. האזורים באונות הרקתיות מקושרים עם יכולות למידה, הסקת מסקנות וכושר ביטוי. ככל שהתקרבה המשפחה לרף ההכנסה של 50 אלף דולר בשנה, כך הצטמצם המחסור במוחות הילדים.

 

בעקבות פרסום המחקר ציינו פסיכולוגים וסוציולוגים כי ממצאיו מתיישבים עם ממצאי מחקרים קודמים שקישרו בין רקע כלכלי לרמת השכלה. מבחן אחד כזה גילה בעבר שלילדים להורים בעלי מקצועות חופשיים יש אוצר מילים בעל כ־45 אלף מילים בממוצע; אוצר המילים של ילדים להורים ממעמד הפועלים מכיל כ־25 אלף מילים; ואצל ילדים להורים נתמכי סעד הוא מושתת על כ־13 אלף מילים.

 

גם ישראל נראית כמיישרת קו: לפי תוצאות מבחני המיצ"ב שמשרד החינוך פרסם החודש, הציון הממוצע במתמטיקה של תלמידי כיתה ה' מרקע חברתי־כלכלי מבוסס גבוה ב־11% מזה של ילדים מרקע נמוך. פער דומה נשמר גם בציונים במבחנים בעברית ובאנגלית.

 

"אבל בתוך כל אחת מהקטגוריות הכלכליות־חברתיות יש שונות לא מבוטלת של הכישורים הקוגניטיביים", אומר פרופ' יוסי שביט, סוציולוג מאוניברסיטת תל אביב שחוקר את תחום האי־שוויון בחינוך, "זה לא דטרמיניסטי. ילד מבית עני בהחלט יכול להגיע להישגים גבוהים גם באקדמיה. אבל אין ספק שבממוצע, והדגש הוא על ממוצע, ילדים למשפחות עניות ולהורים משכילים פחות מגיעים להישגים לימודיים נמוכים יותר. מחקרים שנעשו על ילדים שגדלו בלחץ, כלכלי או ביטחוני, מראים שאצל ילדים ממעמדות מבוססים הפגיעה ניתנת לשינוי. כלומר אלה מהם שמתחילים את דרכם עם יכולות נמוכות מצליחים יותר 'להתאושש' מזה, וילדים ממשפחות חלשות שחווים טראומה מתאוששים הרבה יותר לאט, אם בכלל".

פער כלכלי מלווה, בממוצע, גם בפער קוגניטיבי. גם בגילאים מוקדמים, וגם בסיכוי לשיפור במשך החיים. אלה הממצאים. השאלה שעל הפרק היא מתי בדיוק הפער הזה מתחיל להיפתח.

 

שפיר. מס עוני שנגבה מסיכויי ההצלחה שפיר. מס עוני שנגבה מסיכויי ההצלחה

 

3.

קצבאות מול שלווה

מה בדיוק בחיי העוני אחראי לפגם בהתפתחות המוח?

 

הממצאים הללו עשויים להשפיע על קובעי מדיניות כלכלית־חברתית ברחבי העולם. ואף על פי שמדובר בממצאים ראשוניים, הם מציירים תמונה מטרידה של דטרמיניזם מוחלט: עוני שמנציח את עצמו מכוחו של הטבע. עצם העובדה שנולדת למשפחה ענייה מעלה את הסיכוי לכך שקליפת המוח שלך תתפתח פחות, ושתסבול מכישורים קוגניטיביים ושליטה עצמית מתחת לממוצע. אלה יקשו עליך להיחלץ מהעוני, וסביר שילדיך יזכו לגורל דומה.

לפיכך כל פגיעה במעמדות החלשים ביותר, מקיצוץ ארוחות חמות ופגיעה בשירותי הרווחה ועד העלאת המע"מ, עשויה להיתרגם לפגיעה בהתפתחות השכלית של ילדים מן המעמדות האלה. מנגד, ככל שיגדל מאגר הממצאים, יתאפשר עתיד שבו מדיניות רווחה תיקבע לא רק על פי תפיסות עולם, אלא גם בכפוף לדיונים מדעיים עתירי נתונים פיזיולוגיים, גם אם בסוף יהיו הפוליטיקאים הפוסקים האחרונים.

 

הזיקה האפשרית בין רווחה וחמלה לתחומים ברפואה, כגון נוירולוגיה, כבר הפכה מושא למחקרים נוספים. ביולי פורסם בכתב העת לרפואת ילדים "ג'אמה פדיאטריקס" מחקר דומה לזה שערכה נובל, שגילה גם הוא מתאם בין הכנסת המשפחה למידת ההתפתחות בקליפת המוח. במחקר השתתפו 389 ילדים ובוגרים, ועלה ממנו ממצא בולט: נפח החומר האפור במוחותיהם של ילדים מתחת לקו העוני היה קטן ב־8% עד 10% מהנפח שנדרש להתפתחות נורמטיבית. אצל ילדים שגדלו במשפחות שנמצאות עד 50% מעל קו העוני – במונחים ישראליים מדובר בהכנסה של פחות מ־12 אלף שקל בחודש למשפחה עם ארבע נפשות – נפח החומר האפור היה קטן ב־3% עד 4% ממה שדרוש להתפתחות המקובלת. מבחנים קוגניטיביים מצאו אצל הנבדקים פערים תואמים בין הרקע הכלכלי ליכולות החשיבה. החוקרים גם העלו את ההשערה שלפיה עיכובים בהתפתחות האונה הקדמית והאונה הטמפורלית אחראים לכ־20% מהפער בציונים בין העשירים לעניים.

 

 צילום: kimberly et al, 2015

 

ממצאים דומים נרשמו ב־2013, בניסוי שנערך באוניברסיטת וושינגטון ושחיפש קשר בין עוני לנפח החומר הלבן והחומר האפור בקליפת המוח, וכן לגודל ההיפוקמפוס והאמיגדלה, אזורים שפעילותם מעורבת בוויסות לחץ ועיבוד רגשות.

 

החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בארצות הברית עשו צעד נוסף קדימה, וייתכן שהם גילו עוד אחת מהסיבות הנסתרות שבגללן עוני מיתרגם להתפתחות שכלית פחותה: הם סרקו את מוחות הילדים בזמן שהוריהם התבקשו לתווך להם מצב לחץ כלשהו. התברר שהאמיגדלה, שפעילות מוגברת בה נקשרת בחרדה, סכנה והעדפת אינסטינקטים על שיקול דעת, היתה פעילה אצל הילדים העניים באופן משמעותי יותר מאצל המבוססים שבהם. החוקרים שיערו שהסיבה לכך היא שהורים ממשפחות קשות יום נוטים להפגין לחץ רב יותר בנוכחות ילדיהם. עולה מכך שהורים שילמדו לתווך נכון את המציאות לילדיהם יוכלו לקזז חלק מההשפעה המזיקה של חיי עוני.

 

4.

מי רוצה להיות אלוהים

הדרך לשינוי מדיניות הרווחה בעולם מתחילה במשחק בגורלם של תינוקות

 

הדבר הכי פחות מובהק בסיפור הזה הוא, למרבה הצער, המסקנות. אין שורה תחתונה. עדיין לא הוכח שעוני יכול להיות סיבה לפגיעה בהתפתחות המוח. לא נשללה האפשרות שישנו גורם השפעה שלישי, נסתר ואחר לגמרי לשני הממצאים. גם לא נשללה האפשרות שהמצב הפוך: ליקויים פיזיולוגיים בהתפתחות המוח הם שהביאו את ההורים לעוני, ועברו בתורשה לילדים, כפי שהיו עוברים גם אם היו ההורים זוכים בלוטו. אם יתברר שבעיות התפתחותיות הן שגורמות לעוני ולא להפך, אף שר רווחה לא יוכל לעזור.

 

למעשה, שאלת הסיבה והתוצאה היא החשובה ביותר, לכל הפחות עבור קובעי מדיניות רווחה. אם הנחת המוצא שלהם היא שהשפעות העוני על מוח הילדים הן ברות תיקון, הדבר ידרוש מדיניות שמתמקדת בכך. אם ההנחה תהיה שהעוני הוא גזירה משמים או תהליך אבולוציוני שמתבטא בפער נוירולוגי "לא הוגן" – מאמצי תיקון גדולים כנראה לא יהיו.

 

היעדר הביטחון המלא הוא בעיה נפוצה במחקרים כאלה. ד"ר מיכל בן שחר ממרכז גונדה לחקר המוח ומהמחלקה לבלשנות וספרות אנגלית באוניברסיטת בר אילן מכירה אותה היטב. "אנחנו לדוגמה מחפשים אצל ילדים קשר בין יכולות הקריאה לתכונות המוח. אבל מסיבות ברורות אנחנו לא יכולים ליצור שתי קבוצות ילדים שבאחת ילמדו לקרוא ובשנייה לא. עד שלא יתבצע מחקר מתערב, שבו בקבוצה אחת לומדים לקרוא - או לנגן - ובשנייה לומדים משהו אחר לגמרי, לא נוכל לבודד את ההשפעה הספציפית של קריאה על מבנה המוח.

 

בן שחר. ניסוי שמתערב בחיי ילדים זו בעיה בן שחר. ניסוי שמתערב בחיי ילדים זו בעיה

 

נובל סבורה שהניסוי שלה דווקא כן יבצע את הבידוד הקשה כל כך להשגה. "יש לנו עדויות מצוינות לקשר סיבתי בין עוני להתפתחות קוגניטיבית, אבל נכון שעדיין אין צבר עדויות דומה שקושר בין העוני למבנה המוח עצמו", היא אומרת. אולם הניסוי הנועז שלה נועד לספק את העדויות האלה בדיוק משום שחלק מהתינוקות המשתתפים בו יגדלו במשפחה חנוקה פחות כלכלית (בזכות התמיכה החודשית), והיתר יגדלו במשפחה חנוקה יותר – הרי 20 דולר לא באמת ישנו דבר בחייהם. את החלוקה יבצעו החוקרים באופן שרירותי. אם מידת ה”חנק” משפיעה על התפתחות קליפת המוח, אזי פעולות החוקרים עשויות להכתיב את מסלול חיי הילדים.

 

נובל לא מוצאת בכך בעיה אתית. "אנחנו לא לוקחים כסף מאף משתתפת, ולמעשה כל המשתתפות יקבלו סכום כלשהו של כסף. קשה לטעון שאנחנו מזיקים לקבוצה שתקבל פחות", היא אומרת בתשובה לשאלתנו, אך מוסיפה בזהירות: "כל המוסדות שישתתפו במחקר יצטרכו לקבל אישור לפרויקט הזה ממוסדות הביקורת הרלבנטיים אצלם".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x