שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בלדד השוחי

איך השבר ביד יודע אם יירד גשם?

שברתי יד. חברה עברה ניתוח קיסרי. איך העצם שלי והצלקת שלה "יודעות" לומר לנו, באמצעות כאב, מתי עומד לרדת גשם? זה קשור לשינויים בלחץ הברומטרי? עדנה

בלדד השוחי 07:5419.11.15

עדנה היקרה,

 

אל תיעלבי, אבל סביר שאת מבלבלת את המח. או ליתר דיוק, המח הוא שמבלבל אותך. ואת לא לבד. האמונה ביכולותיהן המטאורולוגיות של עצמותינו נפוצה ועתיקה. תיאור מוקדם שלה – בן כמעט 2,500 שנה – מופיע כבר בכתביו של היפוקרטס איש קוס, שנחשב לאבי הרפואה המערבית. אלא שכנהוג בקרב בני אדם, גם היפוקרטס האמין בלא מעט שטויות. ובכל המאות שעברו מאז ועם כל האנשים שטוענים שהשיגרון שלהם יודע מתי יֵרד גשם לא הצלחנו למצוא ולו אדם אחד שמספק את הסחורה בתנאי מעבדה.

וזה לא בגלל שמזג האוויר אינו מסוגל להכאיב. להפך, זה רק הגיוני. זו בדיוק ההברקה הגדולה של היפוקרטס, שהקים את האסכולה (הלא כל כך פופולרית בזמנה) שהתעקשה כי מחלות נובעות מתנאים סביבתיים ולא ממעשי כשפים ומגחמות האלים. אלא שהוא לא מכאיב באופן עקבי.

 

לדוגמה, הזכרת בשאלתך את הלחץ האטמוספירי (אמנם מודדים אותו במכשיר שנקרא "ברומטר", שזה "מד־משקל" או "מד־לחץ" ביוונית, אך בהתאם, משמעות הצירוף הקלוקל "לחץ ברומטרי" היא "לחץ מד־לחצי"). הלחץ הזה נגרם ממשקל האוויר. כשהוא מתגבר, הוא לוחץ על כיסי אוויר בין הרקמות בגוף ומצמצם אותם, ואילו כשהוא פוחת הם מתרחבים ומתנפחים. וההתנפחויות והצמצומים האלה יכולים לכאוב, בעיקר באזורים רגישים כמו פציעות ישנות.

 

שבר ביד מנבא מזג אוויר? שבר ביד מנבא מזג אוויר? איור: ערן מנדל

 

אלא שהשפעת השינויים האלה אינה אחידה, אפילו באותה פציעה. יש ניסויים שמראים שלחץ גבוה גורם לכאבים ושלחץ נמוך משכך אותם, ויש שמראים בדיוק את ההפך. אין תוצאות חותכות. ואני מזמין אותך לנסות בעצמך, בעזרת משתתף נוסף שאינו מצויד בעצמות קסומות: בכל יום עליכם לרשום ביומן את תחזית היום הבא. את תיעזרי בעצמות והוא בניחושיו המושכלים. אם תמצאי שעצמותייך מנצחות באופן עקבי את השכל, את עשויה להפוך להיסטוריה רפואית. ואם לאו, דעי שנפלת קורבן לאחת האשליות הפסיכולוגיות הנפוצות ביותר.

 

זיכרון סלקטיבי אינו סתם האשמה שנזרקת לחלל האוויר כשמישהו שוכח להדיח כלים. זו תופעה מוכחת, יסודית ובלתי נמנעת. זה האופן שבו הזיכרון שלנו עובד: מדי פעם הפציעה הישנה שלך כואבת. לפעמים את זוכרת את זה ולפעמים לא. והסיכויים שלך לזכור את הכאב תלויים באופן שבו המח שלך מעריך, בכוחות עצמו ובלי לשתף את התודעה שלך, עד כמה הזיכרון חשוב.

 

וכאן מגיע החלק הנורא. המח שלך מייחס יותר חשיבות לדברים שמאששים את האמונות שלך. אם אחרי שכואב לך לא יורד גשם, אז לא קרה שום דבר חשוב. אפשר לשכוח מהכאב. אך ברגע שארובות השמיים נפתחות, אפילו אם זה קורה רק כעבור יום או יומיים, פתאום הכאב מקבל משמעות. הוא מחזק את תפיסת העולם שלך, וסיכוייך לזכור אותו עולים פלאים. אז אולי המח שלך עושה ממך צחוק, אבל לפחות את באותה סירה עם היפוקרטס.

 

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

 שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x