"הבורסה מנסה לקדם את האג'נדה שלה על גבן של תעודות הסל"

בעוד הנהלת הבורסה מנסה באמצעות שורת צעדים — בהם רישום כפול של חברות ביומד מחו"ל — לעודד את הסחירות והנזילות, ולהקטין את הריכוזיות במדדים המובילים, נשמעות ביקורת על כך מצדם של גורמי מפתח בענף תעודות הסל.

לדברי גורמים אלה, הבורסה צריכה לשמור על המדדים שמהווים נכס מרכזי שלה. גורם בכיר בענף תעודות הסל תקף את הנהלת הבורסה ואמר: "הבורסה מנסה לקדם את האג'נדה שלה על גבו של מוצר שהוא מאוד מצליח — תעודות הסל. אני לא בטוח שזה שהבורסה מנסה לנצל את הצלחת תעודות הסל כדי לקדם נושאים שהיא מאמינה בהם, משחק לטובת המשקיעים. אף אחד לא היה רוצה למצוא את עצמו עם מדד מאוד ספקולטיבי וסטיית תקן גבוהה".

בחודשיים האחרונים נרשמו חברות הביומד ביוטיים ונבידאה למסחר בבורסה בהליך של רישום כפול, ולא באמצעות הנפקת מניות לציבור, כשעל הדרך הן ניצלו את ההזדמנות לגייס כסף מתעודות הסל שחייבות להזרים להן ביקושים כדי לשקף את חלקן במדדים. גם מנקיינד צפויה לעבור את אותו התהליך. מנהלי תעודות הסל לא יספגו הפסד באופן אישי אם ערך המניות יירד בטווח הרחוק. מי שיספוג את ההפסד, אם יבוא, אלו המשקיעים בתעודות. גורם בכיר נוסף בענף תעודות הסל מציין כי מהלכי הבורסה של הבאת חברות ביומד זרות ורפורמת עדכון המדדים — אלו מהלכים שהוא היה מעדיף שלא לראות אותם כאן. "המדדים אמורים לשקף את מצב הכלכלה המקומית ולא את זה של חברות ביומד זרות שאין לכלכלת ישראל שום קשר אליהן", הוא אמר. אם כי, לדעתו, כניסתה של מנקיינד דווקא תשביח את ערך המדדים מכיוון שהיא נסחרת במחיר רצפה.

פתיחת המסחר של מיילן בתל אביבצילום: גיא אסיאג בלום

מדדים לחובבי סיכון

מנגד, יש הסבורים שלמרות התרחיש שלפיו מניית מנקיינד תעלה בעתיד, כניסה של מניות שהן לא יציבות, של חברות קטנות במונחי השוק של ארה"ב, היא מהלך שלא יתרום ליציבות המדדים ויעוות אותם. פתרון אפשרי המוצע על ידיהם הוא להכניס את חברות הביומד וחברות דומות למדד מיוחד שיתאים למשקיעים חובבי סיכון.

אבל לא כולם תמימי דעים בענף תעודות הסל. מול המתנגדים ל"יבוא חברות הביומד", ישנם גם כאלה שאומרים כי "יש לבחון את המגמה לטווח ארוך, ולא להסיק מסקנות על מקרה פרטני כזה או אחר". לטענת אלה המצדדים במהלכים שמוביל מנכ"ל הבורסה, אחרי הרבה שנים שבהן חברות בבורסה ראו רק את דלת היציאה ולא את דלת הכניסה נוצר כאן לאחרונה שיח על הבאת חברות זרות המעוניינות להיסחר בבורסה המקומית, ובאופן טבעי חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות. "התמשכות המגמה יכולה לשפר את שמה של הבורסה המקומית בעולם ולהעלות בהדרגה את איכות ויציבות החברות שנסחרות כאן".

בעיה נוספת שמעלים בענף היא גם הניסיון של הבורסה לקדם את רפורמת עדכון המדדים, שבמסגרתה יוגבל משקלה של כל חברה במדד, שיבוא, לדבריהם, על חשבון תעודות הסל. לפי רפורמה המתוכננת, אם כיום משקלה של חברה עומד על 10% מהמדד שבו היא נסחרת, הרי שאחרי הרפורמה משקלה של כל חברה יוגבל ל4%-7%. "ברגע שמקטינים את תקרת המשקל של טבע או של פריגו, חברות קטנות יותר יקבלו נתח גדול יותר במדד, ואז נקבל עיוות שבו משקלה של טבע דומה למשקלה של חברה הרבה יותר קטנה. בסוף אתה תהרוס גם את הרפורמה וגם את המדד", אמר פעיל בענף.

מנהלי תעודות סל יכולים לרכוש מניות של חברה מסוימת שנכללת במדד או שהם יכולים לרכוש במקומן חוזה סינתטי שהוא נגזר של המניה. במצב שבו השוק מאוזן, החוזה הסינתטי מתומחר במחיר המניה בשוק. במקרה של מנקיינד, למשל, שנמכרת בחסר (בפוזיציית שורט) בארה"ב, עובדה זו משפיעה כלפי מטה על מחירו של החוזה הסינתטי שנסחר בפער של 20% מתחת למחיר המניה. לכן, מנהלי תעודות הסל יכולים כיום לרכוש את החוזה הסינתטי במקום את מניית מנקיינד ולגרוף לכיסם את פער המחיר שבין החוזה למניה.

רפורמה לטובת המשקיעים

מהבורסה נמסר בתגובה: "הבורסה בוחנת בימים אלה את הצורך והאפשרות ליצור מדדים חדשים, כמו גם לקבוע מגבלות משקל במדדים על חברות זרות או ענפים מסוימים. מטרת הרפורמה במדדים היא לטייב את מדדי הבורסה ולהפחית את הריכוזיות הקיימת בהם. המדדים החדשים יהיו מאוזנים ויציבים יותר לטובת המשקיעים. בין היתר, הבורסה תפעל להגדיל את מספר המניות הכלולות בכל מדד, להקטין את המשקל המרבי של מניה במדד ולהגדיל את שווי ושיעור אחזקות הציבור במניות אלו. ערך מוסף של שינויים אלו צפוי להיות גידול בפעילות ובסחירות".

מרשות ני"ע נמסר: "מדובר בסוגיה חשובה ואנו בוחנים אותה".