• תפריט
מוסף 22.10.2015
שאלות מוסף 22.10.15

הבטיחו הרים וגבעות

יוסי זינגר חושף את מאחורי הקלעים של שותפות חיפושי הנפט הציבורית גבעות עולם, ומסביר בראיון גלוי לב מדוע שרד רק שישה שבועות בתפקיד המנכ"ל

העיתוי היה יוצא דופן, חודשים אחדים לאחר הדחת היזם שמאחורי חלום הנפט, הגיאולוג טוביה לוסקין, מתפקיד מנכ"ל החברה שהקים, בתום 20 שנה. הדחתו בידי המשקיעים נועדה לסלול את הדרך למינוי מנכ"ל מקצועי לגבעות עולם, שהיה אמור להרים את שווי המניה ולממש את הרווחיות המובטחת של השותפות. גיורא איילנד, יועץ לשותפות, ביקש לפרוש מתפקידו כמנכ"ל זמני, וזינגר התלבט. השכר שהוצע לו היה מופלג - 25–28 אלף דולר בחודש, לא כולל בונוס נדיב על הצלחה - אבל הוא ידע שהמיטה חולה. הדו"חות המפוקפקים שהוציאה עד אז גבעות עולם לבורסה וההתנהלות העסקית הבעייתית של השותפות בהובלת לוסקין, שפרסמה לא אחת הודעות על מציאת נפט בכמות גדולה שעוררו ציפיות לרווחי עתק מעבר לפינה, לא בישרו טובות. מה עוד שלוסקין נותר דירקטור ושותף מוביל. אחרי ארבעה חודשי משא ומתן החליט זינגר שהוא בפנים, ובאוגוסט 2014 הוא התיישב על כיסא מנכ"ל שותפות קידוחי הנפט השנויה במחלוקת.

 

אבל החלטתו החזיקה מעמד שישה שבועות בלבד. בסופם פרסם הודעת התפטרות לקונית ויבשה, שבה הודיע כי "היעדר היכולת לממש את תפקיד מנכ"ל השותפות אינו נעוץ בי. לשותפים בשותף הכללי הסדרים בלתי אפשריים וסבוכים אשר מונעים זאת, וכן מקשים על נושאים נוספים, מורכבים ועתירי סיכון כגון גיוס מקורות כספיים". את כיסא המנכ"ל עזב בפועל כעבור כשלושה חודשים נוספים, לאחר שחפף את מחליפו, מנכ"ל משרד השיכון לשעבר אבי מעוז. עתה, כמעט שנה לאחר אותם חודשים סוערים שעברו עליו בגבעות עולם, הוא חושף בצעד חריג, בראיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט", את ההתנהלות הבלתי אפשרית מבחינתו שראה מאחורי הקלעים של החברה.

 

טוביה לוסקין בשדה מגד 5. "ניסיתי לפצח את הגנום הזה, אבל לדעתי הוא יפוצח רק ביום פקודה" טוביה לוסקין בשדה מגד 5. "ניסיתי לפצח את הגנום הזה, אבל לדעתי הוא יפוצח רק ביום פקודה" צילום: אוראל כהן

 

הרבה תרבות לא היתה שם

 

הגעת מחברה מסודרת, בעלת מוניטין, לחברה עם שם בעייתי בשוק ההון, הידועה בהגשת דו"חות מוזרים ולא מקובלים לבורסה. למה לא נפנפת את ההצעה מראש?

 

"סיימתי לממש כמעט את כל הפורטפוליו בגרנית הכרמל כשהגיעה ההצעה, והתלבטתי. אריק שרון המנוח נהג לומר: 'הגלגל עולה ויורד אבל חשוב שתישאר על הגלגל'. במגד (שדה הנפט בסמוך לראש העין שבו קודחת גבעות עולם) יש פוטנציאלית 10%—15% מתצרוכת הנפט של מדינת ישראל, שזה המון, וללא עלויות הובלה. צריך רק לקדוח בצורה מקצועית בסלע כדי להוציא את הנפט. קידוחים קשים, בעייתיים, יקרים, אבל עדיין מדובר בפעילות כדאית. לכן החלטתי ללכת על זה. ואם אני בא, אני בא. מרגע שהחלטתי לחתום הייתי כל כולי בתוך העולם הזה".

 

אם כך מה גרם לך לעזוב כל כך מהר?

 

"לא הבנתי מראש, אף אחד לא יכול היה להבין, את המשמעות האופרטיבית של ההסכמים בין בעלי המניות בשותף הכללי, את זה שלמעשה לטוביה יש זכות וטו על כל מה שזז (ה"שותף הכללי" הוא שאחראי לניהול בפועל של גבעות עולם, המאוגדת כשותפות מוגבלת). גם לא הבנתי את עוצמת חוסר הרצון שלו להסכים עם השותפים שלו בשותף הכללי, נגה בן דוד ושמואל בקר, על שום דבר. הוא מסוג האנשים שרואים את העולם רק דרך הפריזמה שלהם, אין לו שום יכולת טולרנטית כלפי גורמי מקצוע — וגם לשותפים שלו יש כל מיני תובנות שהן לא בדיוק ה'סטייט אוף דה ארט' של עולם העסקים, אם להתנסח במילים עדינות. מערכת היחסים בין הצדדים בתוך השותף הכללי הובילה לא מעט החלטות לדד לוק, למבוי סתום, וזה גרם לי לחתוך מהר מכפי שחשבתי. חוץ מלהצטער על זה שזה לא צלח, אני לא מצטער שהלכתי לשם. לגמרי לא".

 

מה היה הקש ששבר את גב הגמל?

 

"כל ההתנהלות היתה בעייתית, אבל היה משהו שטוביה ניסה לעשות לי מאחורי הגב", אומר זינגר ומסרב לפרט. להערכת מקורבים לנושא, זינגר רומז לניסיון לסגור חבילת מימון לגבעות עולם בתנאים בעייתיים בלא תיאום איתו. "טוביה ניסה לעשות קומבינות עם כל מיני אנשים מאחורי גבי כדי להחזיר את עצמו למרכז הבמה, ואז אמרתי, 'יאללה, די'. אני לא כזה חסר ניסיון שלוקחים לו את המוצץ והוא בוכה, אבל כשמתווכחים בדירקטוריון, אחד מקלל את השני ולא מגיעים להחלטות, ובינתיים האחריות שלך מלאה אבל הסמכויות ריקות מתוכן, לא יכולתי להמשיך".

 

איזה קללות?

 

"קללות באנגלית. הרבה תרבות לא היתה שם".

 

עם שכר ותנאים מפליגים כמו שקיבלת, יכולת להישאר בניוטרל ולחלוב את החברה עוד הרבה זמן.

 

"כל עוד יש לי יכולת לשנות משהו אילחם עד טיפת דמי האחרונה, אבל אני לא אחד שייקח 25 אלף דולר לחודש ויחלוב את החברה, זה לא אני. חתכתי".

 

זינגר. "על מי אני מרחם? על האלמנות והיתומים.אנשים שמכרו דירות והשקיעו בגבעות עולם. ניפחו להם את השכל" זינגר. "על מי אני מרחם? על האלמנות והיתומים.אנשים שמכרו דירות והשקיעו בגבעות עולם. ניפחו להם את השכל" צילום: עמית שעל

 

עשו את כל השגיאות האפשריות

 

שותפות גבעות עולם הוקמה ב־1993 על ידי הגיאולוג טוביה לוסקין, יליד מוסקבה שהיגר לקנדה ולאוסטרליה וחזר בתשובה. בסידני החל לגבש את תפיסתו על פוטנציאל הנפט של ישראל, בהסתמך על פירוש שנתן לברכת משה ליוסף בסוף ספר דברים: "מבורכת ה' ארצו (...) מראש הררי קדם וממגד גבעות עולם", שלפיו מגד הוא נפט.

 

ב־1990 עלה לוסקין לישראל ואסף צוות של עולים חדשים מרוסיה המומחים בגיאולוגיה, שהסיקו שכפר סבא ועוד ערים בשרון יושבות על מאגר נפט. לפי הפרסומים, הוא נועץ בעניין גם עם הרבי מלובביץ' וקיבל את ברכתו. ב־1993 הוא פגש באיש העסקים הירושלמי נגה בן דוד, מייסד ומנכ"ל מפעל זהב ירושלים. לוסקין ובן דוד צירפו אליהם את עורך הדין שמואל בקר ויחד ייסדו את שותפות גבעות עולם, וב־1994 הנפיקו אותה בבורסה. הקידוחים הראשונים של החברה לא העלו דבר אך בסוף 2009 היא הודיעה כי גילתה נפט בכמויות מסחריות בקידוח מגד 5, וערכה זינק. הקידוח הסעיר את דמיונם של משקיעים פרטיים, שקנו את יחידות ההשתתפות שהונפקו בבורסה, בעוד המשקיעים המוסדיים מדירים את רגליהם מהחברה. בשנים האחרונות הפיקה גבעות עולם נפט ממגד 5, הפסיקה את הקידוחים במגד 6, ולא התחילה בפיתוח מגד 8 בשל היעדר משאבים.

 

אתה נכנסת לחברה לאחר סיום הקידוח במגד 6 ולקראת ביצוע מבחני הפקה בו. מה קרה מאז?

 

"ממגד 5 הפיקו נפט ועדיין מפיקים, זה מה שמציל את החברה. מגד 6 לא קודם כמו שצריך על ידי השותפות, עד היום לא עשו שם מבחני הפקה, ואתר מגד 8 הוכן אבל עוד לא התחילו לקדוח בו.

 

"חלק מהטעויות הגסות ביותר בניהול נעשו סביב מגד 8. גבעות עולם חשבה שתקדם השקעות במגד 8, אז היא חתמה על הסכמים עם ספקים שישימו ציוד בסטנד ביי באזורים שמיועדים לקידוח. לא היה כסף לקידוח במגד 6 וכבר הם בנו מגדל קידוח במגד 8 שרולס־רויס פראייר לעומתו. זה השקעות למחרתיים לפני שדאגת להשקעות של היום, ואנחנו לא מדברים על כסף קטן. טוביה בנה איזו תזה שהוא ממנף באר על באר על באר, תיאוריה שלא עובדת בעולם הזה, שהוא עולם של אקוויטי. החברה עשתה השקעות מיותרות שמבחינת הסדר שלהן לא הגיוניות. קנו למגד 8 ארובה ששורפת את הגז שנפלט מהאדמה כשיוצא נפט בעלות של 600 אלף דולר, כשאפילו ממגד 6 עוד לא הוציאו נפט. אז אתה בא לשם ואתה אומר לעצמך: חלם זה בשדה מגד.

 

"מאז שעזבתי לא קרה בגבעות כלום, והדבר היחיד שמציל אותה היום זה שכיווצתי אותה לגודל שבו היא ממשיכה איכשהו לחיות ולנשום, ושהקניתי לה יחסים פיננסיים שאפשרו לה לפחות לשרוד את הירידה במחיר הנפט. אחד התנאים להזרמת כסף נוסף לשותפות מצד השותף המוגבל היה קיצוץ בתמלוג־העל של השותף הכללי, שבגבעות עולם עומד על כ־20.5% מההכנסות, שזה יותר מכפול מהמקובל בשותפויות אחרות. אבל לא גיורא איילנד, לא אני ולא אבי מעוז הצלחנו לשכנע את השותפים להתפשר בעניין".

 

לוסקין (מימין), בקר ובן דוד. "מערכת היחסים בין שלושתם הובילה לא מעט החלטות למבוי סתום" לוסקין (מימין), בקר ובן דוד. "מערכת היחסים בין שלושתם הובילה לא מעט החלטות למבוי סתום" צילום: עינת לברון – גלובס

 

מופע האימים של לוסקין

 

מה היה האירוע הכי מתסכל מבחינתך, בחודשים שלך כמנכ"ל גבעות עולם?

 

"היו במשך השנים המון ניסיונות להביא גוף בינלאומי שייכנס כשותף, וכולם כשלו בגלל מערכת היחסים בין לוסקין לבקר ובן דוד. לכן לא נתתי להם לנהל את המגעים האלה וטיפלתי בזה בעצמי, כדי שהפלונטר איכשהו ישתחרר. היתה התעניינות בגבעות עולם מצד קבוצה בינלאומית רצינית, בבעלות אחד האנשים העשירים ביותר בצרפת. הבאנו אותם לכאן, עשינו להם סיורים, ואז טוביה ברגל גסה הכשיל את המגעים איתם".

 

איך?

 

"הוא אסר על הצוות המקצועי להעביר לצרפתים מידע, פשוט אסר על הגיאולוגים להעביר חומרים שהצרפתים ביקשו והתנהל מולם בצורה ברוטלית. מגיעה משלחת של חמישה איש שרוצה להשקיע כסף בחברה, וטוביה התפרץ עליהם. אין דרך אחרת לתאר את זה פרט למופע אימים מול המשקיעים הזרים".

 

למה לירות לעצמו ברגל? הוא לא מבין שבלי כסף הפעילות תגווע?

 

"אין לי הסבר. אולי אגומאניה, תחושה שהכל זה הוא. אולי הוא רצה לעשות חרקירי לבקר ובן דוד, להביא את העסק לסיטואציה שכולם יגידו לו 'בלעדיך זה לא ייצא לפועל'. אולי הוא מרגיש כמי שהביא אותם לעסק ושהם תפסו עליו טרמפ, אבל תכלס הם נתנו 100 אלף דולר והחלו להקים את העסק, ועכשיו נתנו עוד קצת, וטוביה גם את ה־100 אלף האלה לא הביא".

 

היו עוד דוגמאות לשבירת קודים ניהוליים?

 

"כדירקטור הוא פנה לממונים על גז ונפט במשרד האנרגיה, שלח להם מיילים והסביר להם שיש בעיות בגבעות עולם. אתה לא מנכ"ל, לא יו"ר דירקטוריון, ואתה אומר להם שיש בעיות בגבעות עולם, שלא מספרים לכם את האמת?

 

"אתן עוד דוגמה: בביקור של אותם משקיעים צרפתים ביקשתי משני גיאולוגים, אנשי שלומו של טוביה, לעשות את המצגת. מגיע הבוקר, אנחנו נוסעים למשרדי החברה בירושלים ואחד מהם בא אליי ואומר לי: 'יש לי כאב בטן, אני לא מרגיש טוב, הלך לי הקול'. אמרתי לו: 'קח אקמול ותציג את המצגת, או שתבקש מהסגן שלך', והוא עונה לי: 'לא, לא, זה בסדר, דיברתי עם טוביה, הוא כבר יציג'. ואז טוביה עולה לבמה בחדר הישיבות, גומר מצגת מופתית וכולם מוחאים לו כפיים. 10 דקות אחרי זה הוא שובר את הכלים, מראה להם את הצינור שרצה לבנות במגד 8 ואומר עליי, 'אבל המנכ"ל מתנגד'. וזה כשהנושא כלל לא עמד לדיון בישיבה הזאת".

 

התעמתתם גם סביב מהלך התייעלות שהובלת.

 

"למזלם חיסלתי את המשרדים בירושלים, שהיום מושכרים לשוכרי משנה. הם היו פיל לבן, מפלצת שמתאימה לחברה ציבורית גדולה, אולי לדלק קידוחים, לא לגבעות. טוביה נלחם בי על זה ועל כל עובד שלא ראיתי סיבה ממשית להעסקתו. זה שאין לו כסף, לא מעניין אותו. קיצצתי בין 40% ל־50% מכוח האדם, ומעוז, שהגיע לתפקיד המנכ"ל אחריי, שלח עוד 10% הביתה. זה רק אומר שהיה מאיפה לקצץ. תכפילי את ההתנהלות הבזבזנית הזאת בעשר שנים, וזה יכל לספק עוד 15–20 מיליון דולר לחברה. לא המון, אבל כסף".

 

לוסקין גיאולוג מוערך, שבענף אומרים שהוא לא יודע לנהל.

 

"בזה שהוא לא יודע לנהל לדעתי הוא כבר הודה. זה לא העיקר. הבעיה מתחילה ברגע שאדם לא טולרנטי לעולם מקצועי. עם כל הכבוד לטוביה הוא גיאו־פיזיקאי, לא איש קידוחים. יש בו צירוף של חוסר הבנה עסקית וחוסר טולרנטיות, עם גישה שאף אחד חוץ ממנו לא מבין כלום. זה ניכר גם בסגנון הדיבור שלו. עשיתי דבר וחצי בחיים והעור שלי התעבה עם השנים, אבל אפילו לי זה היה טו מאץ'.

 

"האיש כל כך חכם ובו בזמן כל כך לא ענייני, שלפעמים אתה לא יודע איך לנתח אותו. אני לא תמיד יודע לטובת מה הוא פועל. אם הוא מגרש משקיעים צרפתים, אפשר לראות את זה לכאורה כמהלך רציונלי לטובת הכיס שלו, שלא ידללו אותו. אולי הוא רואה בזה את טובתה של גבעות עולם, אבל אולי זה נובע מתפיסה שיש לו כוחות ויכולות שאין לאחרים".

 

הוא רואה את עצמו כשליח שמבקש להגשים נבואה?

 

"זה גדול עליי. ניסיתי לפצח את הגנום הזה, אבל הוא יפוצח רק ביום הדין, כשמישהו ישנה את מבנה השליטה של השותפים - אז נדע בדיוק מה עומד מאחורי הדמויות. ולא רק הדמות של טוביה".

 

השותפים האחרים נורמטיבים יותר מבחינתך?

 

"נורמטיבים כן, אבל בנושא תמלוג־העל הם היו חמדנים ברמות שלא הבנתי. בשותפויות אחרות תמלוג־העל הוא סביב 8%, בגבעות כ־20.5%. בשביל לגייס עוד כסף אתה חייב לקבל את הסכמת בעלי יחידות ההשתתפות, ובשביל זה אתה חייב להוריד את תמלוג־העל. אבל כשכבר קיבלתי אישור מאחד מהם להוריד את תמלוג־העל בשביל הנפקה - אז האחרים לא הסכימו. בכל פעם שאחד אמר 'כן', השני אמר 'לא' בכוונה. הם לעולם לא הגיעו לעמק השווה. אתה בא לישיבות דירקטוריון שאורכות שעות רק בשביל לא להחליט שום דבר בסוף היום, והכל מתנהל בקללות ובצעקות. ודאי שאי אפשר לנהל ככה. כשהם אכלו סנדוויצ'ים בישיבות והיה צריך להגיד ברכת המזון, הם לא היו מוכנים לברך ביחד. עד כדי כך הם שונאים אחד את השני".

 

זינגר עם דוד עזריאלי. "מימשתי כמעט את כל הפורטפוליו — ואז קרה הפנצ'ר של עסקת סונול" זינגר עם דוד עזריאלי. "מימשתי כמעט את כל הפורטפוליו — ואז קרה הפנצ'ר של עסקת סונול" צילום: שאול גולן

 

גם השותפים האחרים אשמים

 

זינגר מראה לי על הנייד שלו את אפליקציית ספונסר, שלה התוודע בזמן תפקידו בגבעות עולם. בספונסר מתנהל פורום פעיל מאוד בנושא גבעות עולם - אחד משני פורומים בלבד שקיימים באתר למניה יחידה (השנייה היא מניית טאואר). יש בו עשרות אלפי הודעות, המעידות על עוצמת הרגשות שגבעות עולם מעוררת בקרב משקיעיה. הפורום פעיל בעיקר בימי חול ושובת מכניסת השבת עד צאתה, מה שמעיד על כך שחלק ניכר מהכותבים בו, משקיעי גבעות עולם ברובם, דתיים. זינגר מציג לי בהשתאות את הדיונים הלוהטים שעדיין מתקיימים בפורום על עתיד המניה ומצב הקידוחים.

"זה כאילו חלקם לא התפכחו מעולם", הוא אומר בצער. "הם מדברים אחד עם השני כל הזמן, וזה מה שכואב בסיפור הזה. על מי אני מרחם? על האלמנות והיתומים. ישנם אנשים שמכרו דירות והשקיעו בגבעות עולם. ניפחו להם את השכל. משקיעים לוקחים לטוביה את היד ומנשקים אותה כאילו המשיח הגיע. אתה לא מאמין שזה ב־2015 ככה".

 

יש תקומה לקידוחים? הרי יש אינטרס לאומי בהצלחה של גבעות עולם.

 

"אם מי שקיבל חזקה על הקידוח מהמדינה לא מטפל בו ברצינות הראויה, המדינה צריכה לנקוט פעולה כדי שזה ייעשה. היא נתנה את הזיכיון והיא יכולה גם לקחת אותו בחזרה. הפער בין הפוטנציאל ליכולת המימוש בארגון הזה עצום, וכמו שיש לישראל אינטרס בפיתוח משק הגז כך זה צריך להיות גם במשק הנפט. גם לאחר תגליות הגז האחרונות, שוק הנפט בישראל הוא גדול מאוד, ועדיין ישתמשו כאן יותר בנפט מאשר בגז, שלא נתבלבל".

 

כל עוד הנפשות הפועלות ימשיכו לשלוט בניהול, דבר לא יזוז בקידוחים האלה?

 

זינגר בורר את מילותיו בזהירות: "כל עוד מבנה הניהול ומתודולוגיית הניהול יימשכו כמו מה שאני ראיתי בתקופתי ומה שאני יודע שהיה לפניי וממשיך גם אחריי - דבר לא ישתנה".

 

לוסקין הוא האחראי הבלעדי? הם בכל זאת שלושה בסירה אחת.

 

"זה לא שהאחרים צחים כשלג וכל הבעייתיות אצל טוביה. לכל צד יש אחריות למצב. הם לא פעלו בצורה אגרסיבית מול טוביה, חשבו כנראה שהכל יסתדר בסייעתא דשמיא, וכך המצב הגיע למבוי סתום. הם תמיד ניהלו מול טוביה את המלחמה הקודמת, וזה היה קשה מאוד. טוביה הוא גורם דומיננטי, המיעוט שיש לו כוח מתוקף ההסכמים ביניהם, והם לא פעלו לפרק את ההסכמים האלה. יש לו זכויות וטו שלא קיימות בשותפויות מקבילות. אז להפנות את האצבע המאשימה רק לטוביה לא ישקף את המצב לאשורו".

 

היתה לך וללוסקין שיחה קשה כשעזבת?

 

"לא דיברתי איתו כשיצאתי. לפני כן היו בינינו שיחות קשות רבות, כשאמר לי שלא ייתן לי לנהל את החברה ככה. אמרתי לו שהברירה שלו היא לפטר אותי או שאתפטר".

 

אולי חשב בצדק שהרווחת שכר נדיב מדי, ביחס למצב החברה?

 

"טוביה תמך במינוי אבל התנגד לחוזה שלי. כשרצה שההסכם שלי יאושר באסיפה הכללית הצעתי לו עסקת חבילה: ניתן לגוף כמו אנטרופי לחוות דעה על ההסכם שלי, ומנגד על הסכמי הניהול של השותפות, תמלוג־העל וזכות הווטו שלו. אני התחייבתי לקבל מראש כל מה שיוחלט, אבל הוא לא היה מוכן. הוא מוכן לשחק רק במשחקים שהתוצאה שלהם ידועה מראש, וזה לא עובד כך. לכן גם לא הסכמתי שמישהו יבדוק את ההסכם שלי".

 

מה יהיה לדעתך סוף הסיפור של גבעות עולם?

 

"משתני האי־ודאות הם כאלה שאני, שאמור להיות מומחה לזה, לא יודע לענות. מעבר למצב הניהול בחברה גם תנאי השוק השתנו, הנפט נמכר עכשיו בפחות מ־50 דולר לחבית, לא 100 פלוס כמו שהיה ב־2008. זה משנה את הכדאיות של התעשייה הזאת".

 

אלשטיין. "החלטתי לעשות את מה שנראה לי נכון לעסק בלי למצמץ" אלשטיין. "החלטתי לעשות את מה שנראה לי נכון לעסק בלי למצמץ" צילום: אוראל כהן

 

לא מסתכל לאחור

 

זינגר, נשוי ואב לשלושה, החל את דרכו המקצועית בלימודי כלכלה ומינהל עסקים לאחר שחרורו מהצבא. בסיום הלימודים הוא החל לעבוד בחברת ייעוץ כלכלי, וב־1991 הקים עם יחיאל אבן את פירמת הייעוץ הפיננסי "זינגר אבן", שנהפכה בהמשך ל"גיזה זינגר אבן". בעקבות מחלוקת עם שותפיו עזב את החברה, וכעבור זמן לא רב מונה למנכ"ל חברת האחזקות גרנית הכרמל מקבוצת עזריאלי, תפקיד שבו שימש בין 2008 ל־2014. לקראת סוף תקופתו בעזריאלי שימש גם יו"ר הוועד המנהל של עמותת דרך לוטן, שהוקמה לזכר סגן לוטן סלוין שנהרג במלחמת לבנון השנייה ומטפלת בנוער בסיכון. להנאתו הוא רץ, ובשנה שעברה, בגיל 54, השלים את מרתון תל אביב לראשונה. רק לפני כמה שנים השתחרר משירות מילואים פעיל בדרגת אלוף משנה ("רוב שעות הפנאי שלי היו במדים"). כיום הוא מכהן בכמה דירקטוריונים, בהם דסק"ש של אי.די.בי.

 

אדוארדו אלשטיין יכול להביא את ספינת אי.די.בי לחוף מבטחים?

 

"אני יכול רק להצטער על זה שהם לא הסתדרו. היתרון בשותפות הוא כיסים עמוקים, אבל מכאן זה כמו חיי נישואין, צריך לדעת לנהל את זה. השאלה עכשיו היא אם אלשטיין יצליח להביא צוות ניהולי ראוי שיכין לו תוכנית עסקית תקפה, אפשרית ומקובלת. צריך להתחיל במכירת כלל. ודאי שלא צריך להתנהל בכל כך הרבה מטות. מלשבת על הגדר ולא לעשות כלום דבר לא יקרה".

 

דנקנר לא הותיר אחריו עיי חורבות?

 

"הנכסים שלו עדיין טובים. יש באי.די.בי חברות מובילות במשק, אבל חשוב לעשות צעדים שיבססו הכרה בכך שבעלי השליטה לא באו לעשות פה סיבוב פיננסי וללכת, אלא שמדובר במשקיעים אסטרטגיים לטווח ארוך. זה ייצור מערכת יחסי אמון יציבה יותר עם בעלי החוב והאג"ח".

 

הגעת לאי.די.בי בהמלצת מוטי בן משה, אבל תמכת בדרישתו של אלשטיין להפוך אותו ליושב ראש יחיד כשהוא הכניס עוד כסף לאי.די.בי. זה לא בעייתי?

 

"אמרתי למוטי שאבוא בתנאי אחד: שההחלטות שלי כדירקטור יהיו ענייניות, לטובת בעלי המניות. בסיטואציה שהיתה היה ברור שחייבים להזרים כסף לחברה כדי לקיים אותה ולכן כשאלשטיין הציע להיות יושב ראש יחיד בדסק"ש לא התנגדתי כי הוא הביא את הכסף. החלטתי לעשות את מה שנראה לי נכון לעסק בלי למצמץ".

 

בן משה ודאי הרגיש נבגד.

"לא יודע, לא דיברתי איתו מאז".

 

איך הרגשת כשעזריאלי ביקש ממך למכור את רוב החברות של גרנית? לא קשה למנכ"ל חברת אחזקות לכרות את הענף שעליו הוא יושב?

 

"כשעזריאלי רצה למכור ניגשתי לזה באותה רצינות שבה ניגשתי לפיתוח העסקים. מכרתי את טמבור במחיר פנטסטי למשקיעים סינגפורים, מכרתי את מתקן ההתפלה בפלמחים במחיר גבוה מאוד, חתמתי עם שלמה שמלצר על מזכר הבנות למכירת סונול. מימשתי כמעט את כל הפורטפוליו - ואז קרה הפנצ'ר של עסקת סונול שהתבטלה".

 

הפנצ'ר הזה, כהגדרתך, קרה בגלל מותו הפתאומי של שמלצר עשרה ימים לאחר החתימה ומותו של עזריאלי יממה לאחר מכן.

 

"כן. התפוררות העסקה הזאת היתה הדבר הכי ביזארי שיכול להיות. רכישת סונול היתה דבר ששמלצר כל כך שמח עליו, כמו ילד שמקבל את הצעצוע שהוא תמיד רצה. חגגנו במעמד החתימה, פתחנו בקבוק יין, ועשרה ימים לאחר מכן - הוא כבר לא היה איתנו. לצערנו יום לאחר מכן גם דוד עזריאלי נפטר, אבל במקרה שלו ידענו שלושה שבועות לפני שהוא במצב לא טוב. עם שמלצר זה היה מאוד פתאומי.

 

"זה היה פנצ'ר שכמובן לא תלוי בי. ראיתי בעסקה הצלחה אדירה כי היה לי ברור ששמלצר הוא הקונה המקומי היחיד שהתאים לסונול כמו כפפה ליד, וברגע שהוא נפטר - הסיטואציה הזאת פסה מן העולם. סונול היא אמנם חברה טובה שמנוהלת כמו שצריך ומרוויחה כסף, אבל קבוצת עזריאלי לא הצליחה למכור אותה עד עצם היום הזה".

 

איך נוצר מצב שבו כל חברות הדלק על המדף?

 

"כל אחת מהחברות על המדף מסיבה אחרת: פז בגלל רגולציה; סונול בגלל רצונו של עזריאלי למכור את חברת האחזקות; דלק כי שום דבר חוץ מהגז לא מעניין את תשובה, ובצדק מבחינתו; דור אלון בגלל המצב הפיננסי של הקבוצה; TEN בגלל המצב של פישמן. אבל מספר הידיים שחזקות מספיק כדי לקנות חברת דלק היה גדול יותר לפני שנה מכפי שהוא כעת, אז עכשיו המצב מורכב כי יש יותר היצע ופחות ביקוש. החברות לא יישארו היכן שהן, הן יעברו ידיים בסוף, אבל בהתאם ליכולת של הקונים, ולא להפך. מחירי המכירה יירדו".

 

כמה זמן לפני מותו הפסיק עזריאלי להיות דומיננטי עסקית?

 

"על עסקת טמבור חתמתי חודש לפני שהוא מת, והוא אישר את העסקה בטלפון מקנדה, כשהוא חד כמו סכין יפנית. הוא סיים את חייו בשלושה שבועות, הלך לפרוצדורה רפואית שממנה לא התאושש".

 

מושך אותך לחזור לעבוד בקבוצה, הפעם עם הבת דנה עזריאלי?

 

"אני לא אדם שמסתכל לאחור".

 

אז מה הדבר הבא? תישאר בעולם האנרגיה?

 

"אני רואה לפעמים את ארז ויגודמן בחדר הכושר וחושב לעצמי שהוא לא בא לתפקיד מנכ"ל חברת טבע בזכות ניסיון בתרופות אלא בזכות ניסיון של מנהל מקצועי. זה מה שזורם בדם. באתי מעולם המימון, ואז הגיע גרנית הכרמל, ואז היה גבעות עולם. אני בתקופה בחיים שבה אני לא נושא משרה בכירה כרגע, לא בעמדת הרב חובל, אלא על גשר הפיקוד. אבל אני עושה דברים מרתקים שבונים לי את הבסיס לצעד הבא".

 

השותפים בקר ובן דוד: "מקווים שההליך המשפטי יפתור את הפלונטר"

 

שמואל בקר, מדוע אתה ונגה בן דוד לא ניסיתם לפרק את ההסכם ביניכם כדי למנוע את זכות הווטו והחתימה של לוסקין, שלטענת זינגר מונעת ממנכ"ל מקצועי לתפקד בגבעות עולם?

 

"להגיד שלא ניסינו זה לא נכון. המצב באמת כפי שיוסי תיאר אותו, אבל כעת אנו מנהלים תביעה ומקווים שבסיומה הפלונטר ייפתר" (עם ירידת הגיליון לדפוס נודע כי בית המשפט החליט לא להתערב בסכסוך ודחה את הבקשות ההדדיות לצווי מניעה).

 

מה לגבי תמלוג־העל הגבוה שעליו סירבתם להתפשר? לדברי זינגר זה מנע גיוס כסף לגבעות.

 

"מי שהשקיע בגבעות עולם עשה זאת על סמך תשקיף מפורט, וכל ההסכמים של החברה הופיעו בו. מי שהשקיע ידע מה שיעור התמלוגים שמקבל השותף הכללי ונכנס לזה בעיניים פקוחות. זה שניסו לשנות באמצע את כללי המשחק לא היה מקובל עלינו, ולא חשבנו שבשלב הזה עלינו לוותר. אני גם חושב שלא היינו מצליחים להשביע את תיאבון בעלי יחידות ההשתתפות בכל הורדה שהיינו מציעים".

 

זינגר טוען שטוביה לוסקין הבריח משקיעים צרפתים רציניים, שיכלו להזרים הון לתוך החברה.

 

"זה נכון מאוד. לא אכנס לשאלה איך. אבל זה נכון".

 

הישיבות גלשו לוויכוחים ארוכים שהתנהלו בצעקות, שבסופם לא היה אפשר להגיע לשום החלטה?

 

"יש בזה הרבה מאוד, אבל אני יכול להגיד שזה לא הפריע להתקדמות הפרויקט בשטח. זה הקשה על תפקיד המנכ"ל, ללא צל של ספק. גיורא איילנד התפטר על אותו רקע. זינגר החזיק מעמד רק שישה שבועות לפני שהודיע על התפטרותו וכל הכבוד לו שנתן התרעה של שלושה חודשים ועבד במהלכם במלוא המרץ. הוא היה יכול להרים ידיים ולהשאיר אותנו כך, אבל עבד עד היום האחרון".

 

אם לא יהיו חילופי גברי אצלכם, כלום לא יזוז?

 

"המבנה הקיים גרר הליכים משפטיים. אני מקווה שנמצא דרך למנוע שיתוק". נגה בן דוד הוסיף: "עד היום לא נגרם שיתוק או עצירה בפעילות החברה".

 

טוביה לוסקין סירב להגיב לכתבה.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x