משה גורלי

דו"ח גרסטל: חץ קטן לעבר שי ניצן

הנציבה משבחת את המאמצים של פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי להשבחת הפיקוח הניהולי תוך הקנטת הדרג שמעליה. אזובי הקיר בסדר, הארזים קצת פחות

משה גורלי 08:1413.10.15
שני מוקדים מרכזיים בדו"ח הנציבות על הטיפול בתיקי פרקליטות מיסוי וכלכלה. הרובד הגלוי יותר עוסק בלוחות זמנים. הרובד הנסתר, אך החשוב לא פחות, עוסק בתרבות הניהול הלקויה־אך־המשתפרת בפרקליטות.

 

 

הדברים דומים דמיון בלתי מפתיע לנעשה אצל השופטים. גם אצלם שלטה עד לא מכבר התפיסה שהשופט הוא הריבון האולטימטיבי לנעשה באולמו ובתיקיו. עצמאותו כשופט התערבבה בעצמאותו הניהולית, והוא נחשב לבעל המילה האחרונה בכל הקשור לתיקים שבפניו. תפיסה זו שחקה מעט את הרעיון של משרת ציבור שחייב דין וחשבון לציבור וקודם כל למנהליו. בהדרגה השתנתה המציאות. בעיקר בגלל העומסים הכבדים שחייבו פיקוח הדוק יותר על התנהלות השופטים.

 

וכך, כניסת המחשב, עתירות לפי חוק חופש המידע, רפורמות ניהוליות וכמובן נציב התלונות על השופטים חוללו והתניעו שינוי. השופט אמנם ריבון על ההכרעה בתיק, אבל קשוב וכפוף יותר לשקיפות ולמעקב ניהולי אחר הספקיו, דחיותיו וזמני הטיפול. הנציבה גרסטל מבקשת להנחיל הרגלים דומים לפרקליטות. היא מרמזת על ניסיונות של פרקליטים מטפלים להימנע מתיעוד ודיווח, למשל כדי לעקוף את לוחות הזמנים שהכתיב היועץ המשפטי לממשלה. היא אמנם משבחת את מאמציה של פרקליטת מיסוי וכלכלה ליאת בן ארי להשביח את הפיקוח הניהולי, לאכוף נוהלי דיווח ולקצר זמני טיפול, אבל מפנה חץ קטן לפרקליט המדינה שי ניצן: "לא הועברו על ידי פרקליט המדינה דיווחים שנתיים ליועץ המשפטי לממשלה מבעוד מועד בדבר תיקים הטעונים מתן ארכה". מה שאומר שאזובי הקיר דווקא בסדר. הארזים קצת פחות.

 

גרסטל. "קושי לקבל תמונת מצב מדויקת" גרסטל. "קושי לקבל תמונת מצב מדויקת" צילום: עמית שעל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x