שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 08.10.2015
מוסף 08.10.15

"כשאת נתקלת בתקרת זכוכית אל תילחמי. לכי משם, כמוני"

היא היתה האשה הראשונה שעשתה אקזיט בישראל והראשונה שהובילה בנאסד"ק הנפקת הייטק בשווי חצי מיליארד דולר. עכשיו רונה שגב רוצה להיות האשה הראשונה שמקימה קרן הון סיכון, שתטפח חברות ענק ואת הנשים שיובילו אותן

מאיר אורבך 22:0109.10.15
אין כמו להיות הראשון. לרונה שגב זה קרה פעמיים. בפעם הראשונה בגיל 28, כשבשיא ימי בועת הדוט קום היא מכרה את חברת המשחקים הצעירה שלה, קידום מולטימדיה, תמורת כ-10 מיליון דולר, ונהפכה לישראלית הצעירה ביותר שעשתה אקזיט. כעת שגב היא הישראלית הראשונה שתעמוד בראש קרן הון סיכון.

 

כן, עד היום אף אשה בישראל לא הקימה קרן הון סיכון. אף אשה לא הובילה גיוס כספים לקרן כזאת. בארצות הברית יש קרנות הון סיכון בניהול נשים, ובהן אספקט ונצ'רס שעל טהרת הנשים. אבל גם שם ההייטק נחשב למגרש גברי. גם בקרב היזמים וגם בקרב משקיעיהם. לפי התקשורת האמריקאית, בהייטק נשים פונות בעיקר לחברות ביוטכנולוגיה, פשוט כי החברות האלה נהנות מפחות השקעות ומושכות פחות גברים. הנשים שם "מקבלות את השאריות".

 

"אני מקווה לעזור לשנות את זה בשנים הקרובות", שגב אומרת ל"מוסף כלכליסט". "אני לא בהכרח אשקיע ביזמית כי היא אשה, אבל יש לי רגש מיוחד לנשים שמעזות ועושות, ואני גם יודעת מהי הדרך הנכונה: להעז יותר, ולא לעשות את הטעות הבלתי הפיכה של לעצור את הקריירה בשביל המשפחה".

 

שגב במשרדה הזמני. "זה באמת לא סביר שאני האשה היחידה במעמדי, חשוב לי לשנות את התמונה" שגב במשרדה הזמני. "זה באמת לא סביר שאני האשה היחידה במעמדי, חשוב לי לשנות את התמונה" צילום: תומי הרפז

 

התחלה: נפלאות הבועה

 

רונה שגב גדלה בשכונת עין כרם בירושלים, ולמדה בתיכון ליד"ה היוקרתי, שרשימת הבוגרים המפוארת שלו כוללת את מייסד צ'ק פוינט גיל שוויד, ועוד שורת אנשי שם, ובהם הסופרים מאיר שלו, דויד גרוסמן וניר ברעם, וח"כית הבית היהודי לשעבר אורית סטרוק.

 

אחרי האקזיט היא ילדה תאומים, וכעבור שנה שבה לתחום, הפעם בצד של המשקיעים. "הבנתי שאם אני אשאר בבית, אני אתייבש אינטלקטואלית ורגשית", היא מספרת, "לא תכננתי קריירה בהון סיכון. פשוט חיפשתי עבודה וסיפרו לי שמחפשים מישהו לצוות השקעות. זה היה כמעט מקרי".

 

שגב החלה לעבוד ב־BRM, קרן ההון סיכון המשפחתית הקטנה של ניר ואלי ברקת. כעבור שנתיים עברה לקרן ההון סיכון אוורגרין בתל אביב. "זו היתה תקופה נהדרת של בועה, שהיתה ברורה לכולם. התחושה היתה שכל כרטיס זוכה. שווי החברות היה מטורף ומנותק מהביצועים שלהן", היא אומרת. "אני קיבלתי באוורגרין את התחום הכי פחות סקסי, חברות תוכנה ארגונית. זה היה התחום האחרון שנשאר ואני הייתי השותפה הכי צעירה". ב־2004 היא הובילה מטעם אוורגרין את מכירת סטארט־אפ האחסון החיפאי אקטונה לסיסקו, באקזיט של 100 מיליון דולר. התחום הלא־זוהר אך הרווחי מאוד הזה, של תוכנה ארגונית, ילווה אותה בהמשך הקריירה.

 

שגב עזבה את אוורגרין ב־2005, אחרי שהמייסדים יעקב בורק ועופר נאמן פרשו, ודור ההמשך נקלע לסכסוכי יוקרה וחילוקי דעות מקצועיים. היא עברה לקרן פיטנגו, ושם היא ליוותה חברה שאותה טיפחה עוד באוורגרין – ורוניס, חברה בענף הביג דאטה הצומח, שמתמחה בניתוח מאגרי מידע עצומים ושליפת תובנות מתוכם. שגב גילתה את ורוניס בימיה הראשונים של החברה. היא סייעה לגייס לה השקעות מאוורגרין, ואחר כך מפיטנגו. הליווי הזה הגיע בשנה שעברה לנאסד"ק, כשהחברה הונפקה לפי שווי של חצי מיליארד דולר, וזינקה לשווי של מיליארד בתוך יום. כיום החברה נסחרת לפי שווי של כ-390 מיליון דולר.

 

עם אנשי קרן פיטנגו. מימין: חמי פרס, אהרל'ה מנקובסקי שגב ורמי ברכה. "השותפים הוותיקים מאוד מחוברים זה לזה. כצעירה, הרגשתי שאין לי לאן לגדול שם" עם אנשי קרן פיטנגו. מימין: חמי פרס, אהרל'ה מנקובסקי שגב ורמי ברכה. "השותפים הוותיקים מאוד מחוברים זה לזה. כצעירה, הרגשתי שאין לי לאן לגדול שם" צילום: עמית שעל

 

הפתעה: הקרן החדשה

 

בסוף 2014 שגב ושותף נוסף בפיטנגו, איתן בק, שחתום בעצמו על אקזיט יוקרתי של מכירת חברת צ'ק (Check) לענקית הפיננסים האמריקאית Intuit בכ-360 מיליון דולר, הודיעו כי הם עוזבים את הקרן.

 

ההודעה התקבלה בהפתעה. בק היה שותף בכיר בפיטנגו, שהיא קרן ההון סיכון הגדולה בישראל. בשיחה עם "מוסף כלכליסט" שגב מספרת שלצד הכבוד הרב שהיא רוחשת לקרן, היו גם תחושות תסכול. "השותפים הוותיקים בפיטנגו מחוברים זה לזה, ומאוד נהנים לעבוד ביחד. כשותפה צעירה שגדלה, הרגשתי שאין לי לאן להתפתח בתוך הקרן. אני לא מתחרטת על אף רגע בעשר השנים הנפלאות שלי שם, אבל זה צעד שהייתי חייבת לעשות. אני חושבת שגם הם הבינו שלא יכולתי להישאר. לא היה שמץ של חיכוך או מתיחות, אלא הרבה הבנה, אבל זו היתה פרידה מאוד קשה, לאיתן שהיה שם 14 שנים, ולי שעבדתי שם עשור".

 

כבר אז ידעת שתקימי קרן משלך?

"כן. חשבתי על זה שנתיים. היה לי ברור שאני רוצה משהו משלי. הייתי בארגון כיפי ומפרגן, אבל בער בי הצורך לעשות דברים בדרך שלי. ואני חושבת שהמזל הגדול שלי היה החיבור לאיתן, שחושב כמוני על עבודה עם יזמים ועל השקעות.

"יצאנו מפיטנגו בתקופה מאוד לחוצה, ובלי כלום. לשנינו היה חשוב לצאת נקיים. הרבה אנשים לא האמינו בנו, ואמרו שלא נצליח לגייס הון לקרן חדשה. אבל היו גם הרבה חברים טובים מהתעשייה שהאמינו בנו, והביצועים של שנינו מהעבר נתנו לנו ביטחון עצמי”.

 

לקרן החדשה של שגב ובק קוראים TLV-Partners. הם גייסו בינתיים קצת יותר מ-50 מיליון דולר, ומקווים להשלים גיוס של 100 מיליון. עוד אין להם משרדים קבועים, והם יושבים במתחם העבודה מיינדספייס, שפועל ברחוב אחד העם, היכן שבעבר ניצבה הבורסה. הקרן תשקיע בחברות בשלבים מוקדמים, אחרי גיוס הון ה"סיד" הראשוני, ותתמקד בחברות תוכנה ומובייל, עם דגש על תוכנה ארגונית. "התזמון לדעתי טוב”, אומרת שגב, “יש רעב מפתיע למשקיעים בסגנון שלנו. גייסנו כספים משחקנים אמריקאים מוסדיים, שמכירים היטב את השוק בישראל וראו צורך בקרן כזו".

 

עם מייסד ורוניס יקי פייטלסון (מימין) וסמנכ"ל הטכנולוגיות אוהד קורקוס, ביום הנפקת החברה בנאסד"ק. "זה היה התחום הכי משעמם שנשאר, אז נתנו אותו לי" עם מייסד ורוניס יקי פייטלסון (מימין) וסמנכ"ל הטכנולוגיות אוהד קורקוס, ביום הנפקת החברה בנאסד"ק. "זה היה התחום הכי משעמם שנשאר, אז נתנו אותו לי"

 

למה בחרת להתמקד בחברות בשלבים מוקדמים?

"כשמסתכלים בדו”חות של התעשייה מגלים הרבה כסף שמסתובב בשלבי ה'סיד'. להערכתנו כל שנה קמות בארץ כ-800 חברות שמגייסות סכומים ראשוניים קטנים מאנג'לים חזקים. אנחנו רוצים לקחת חברה שכבר גייסה את ה-200 אלף דולר הראשונים, ולהכניס אליה את ה-4 מיליון הבאים. זה השלב שבו אני מרגישה שאני לוקחת חברה משלב המצגות עד שלב הפיתוח ותחילת המכירות. שם הסיכון האמיתי. שם חברות צריכות גב פיננסי חזק ויכולת להמריא. בנישה הזו אין מספיק משקיעים, ואני מאמינה שהיא זו שיכולה לבנות את ההייטק הישראלי".

 

מסר: איפה יזמיות טועות

 

שגב מגיעה לראיון עם ביטחון רב. שפת הגוף שלה משדרת שלווה וכוח, והתשובות שלה ברורות וישירות, אבל גם זהירות. היא מאוד מודעת לעצמה, ונזהרת בכבודם של האנשים שעליהם היא מדברת, בעיקר קולגות מפיטנגו.

 

עם זאת מוטלת עליה חובת ההוכחה. אמנם יש לה אקזיט אישי מתקופת הבועה ושתי הצלחות מהדהדות, בונות־קריירה, מימיה בקרנות, אבל הקמת הקרן החדשה שלה יחד עם בק היא הצעד המשמעותי ביותר שעשתה עד היום, וגיוס ההון הראשוני לקרן הוא המבחן המכריע שלה: האם היא תצטרף לשורה הראשונה של משקיעי ההון סיכון בישראל, או שמא תישאר רק בשורה הראשונה של המשקיעות? פרישתה מפיטנגו הדגישה כמה נמוכה תקרת הזכוכית של הנשים בהייטק - גם בלי לומר זאת בהתרסה, פעולתה של שגב רומזת שכדי להגיע לצמרת בתעשייה הזאת, את חייבת להיות בעלת העסק.

 

את הקשיים היא מכירה מהיום הראשון. שגב לא התחילה בהייטק. כשהקימה את הסטארט־אפ שלה בגיל 24 היא היתה סטודנטית לפסיכולוגיה ופילוסופיה ומורה לפסיכומטרי בחברת קידום. "לקראת סוף הלימודים עלה לי רעיון ליצור לגו תלת-ממד במחשב. רעיון מופרך, אבל היה לי ידיד מהתחום והצלחתי לשכנע את קידום לתת לי 200 אלף דולר ולהתחיל לרוץ. עברתי לתל אביב, הקמתי חברה, ומהר מאוד הבנתי שאני לא הולכת להפוך שום לגו לתלת-ממד, אלא מתחילה לפתח משחקי מחשב בתלת-ממד, כמו 'דום'. אלה היו ימי המעבר לחלונות 95, תקופה מסעירה של תעשייה חדשה. הסתובבתי בעולם עם הטרולי שלי, הייתי המנכ"לית הצעירה, ולא באמת הבנתי מה אני עושה. רק ניסיתי למכור דברים ליצרניות משחקי מחשב", היא אומרת.

 

ניר ברקת. הבוס הראשון ניר ברקת. הבוס הראשון צילום: אוהד צויגנברג

 

יצרני המשחקים לא התייחסו בחשדנות למנכ"לית הצעירה שלא מבינה מה היא עושה?

"זו היתה תקופה לא קלה בכלל. בפגישות היו מרימים גבה, אבל קצת אחרי שהתחלתי לדבר הם עברו לשיחה עסקית. הרגשתי אז מאוד לבד, בלי סביבה תומכת, וזו חוויה קשה רגשית, להיות יזם עם כל כך הרבה אחריות וכל כך מעט ידע”.

 

כמה פעמים הרגשת שבלמו אותך כי את אשה?

"אני חושבת שמספר הפעמים שבלמו אותי כי אני אשה זהה למספר הפעמים שקידמו אותי כי אני אשה. ואני לא באמת בטוחה שזו אי פעם היתה הסיבה היחידה. היו מקומות שבהם הרגשתי שאם אני אבלוט, זה יזיק. אבל גם קרה שהרגשתי את ההפך. כן, אני מאמינה שיש קליקות נשיות וקליקות גבריות, אבל זה לא היה הגורם העיקרי שהקשה עליי בדרך, ולא הגורם שמשפיע על הגיוס עכשיו".

 

אז למה יש רק רונה שגב אחת? למה אין עוד נשים מובילות בקרנות הון סיכון חשובות, או בראש קרנות?

"יש כיום בעיה מבנית בתעשייה. זה באמת לא סביר שאני האשה היחידה במעמדי, וחשוב לי לעזור לשנות את התמונה בעשור הקרוב. אני מסתכלת על נשים סביבי, ולדעתי הרבה פעמים הפחד מכישלון הוא מה שמשתק אותן. סיכויי ההצלחה של יזם הם 20%-10%. יזמים חייבים להעז, ויזמיות חייבות להעז עוד יותר, לא לפחד להיכשל וכמה שפחות להתייחס למה אחרים חושבים ומה אחרים עושים. אני חושבת שאחד היתרונות שלי הוא שאני מנותקת מהציפיות של אחרים. אני עושה מה שאני רוצה. זה מבנה האישיות שלי, ואני גם משלמת על זה מחיר. לדוגמה, הסביבה לוחצת עליי להיות אמא מושלמת. אבל בסופו של דבר קריירה נמשכת 40 שנה וגידול ילדים נמשך בערך עשר שנים. את תוותרי על שלושים שנות קריירה? לדעתי ויתור על קריירה הוא ההחלטה הכי לא נכונה שאשה יכולה לקבל".

 

זו התובנה שלך? או ילדים או קריירה?

"או הפסקה או קריירה. פרישה מהעבודה לצורך גידול הילדים היא סוף הקריירה. הבעיה הכי גדולה אצל נשים בהייטק היא המצב שבו את עוזבת את האוניברסיטה כדי להיכנס לחברה, ואז בהתחלה הכל בסדר, ואז את מתחתנת ונכנסת להריון. בדיוק כאן המגדר הנשי חוטף. נשים סופר מוכשרות יוצאות להפסקה של חמש שנים וחוזרות אל דלת נעולה. ומה שיכולת לספוג בגיל 25 כבר לא תספגי בגיל 40. הדלת הנעולה והאילוץ לפנות לתחום אהוב פחות, זה הדבר הכי כאוב כאן. תורידי רגל מהגז, תקטיני שעות, תתאימי את המשרה, תשני את האיזון, אבל אל תעזבי את מעגל העבודה".

 

יעקב בורק. עזיבה והתפוררות יעקב בורק. עזיבה והתפוררות צילום: טל שחר

 

בעבר טענת שיש לנשים בהייטק תקרת זכוכית. היא עדיין קיימת?

"לפעמים. וכשיש תקרה, הכלל הוא 'צאי משם'. לא חייבים להילחם. זה מה שעשיתי במקרה שלי באוורגרין. כמו כדורגלן שמחליף קבוצה, צריך להמשיך לחפש מקומות בלי התקרה".

 

תחזית: המכה בדרך

 

בחודשים שבהם החלה שגב לגייס כספים לקרן החדשה שלה, ההייטק הישראלי חגג. חברות הייטק מקומיות גייסו בשנה החולפת סכום שיא של כ-4 מיליארד דולר, והיקף ההשקעות ממשיך לעלות מרבעון לרבעון. גם סכומי האקזיטים גדלו. שגב מכירה את התקופות האלה. המינוח העדין לתיאורן, היא מספרת בחיוך, הוא "תקופת הייפ".

 

כלומר אנחנו בבועה?

"אני חשה בועתיות בשוק. חברות בשלבים מאוחרים מקבלות השקעות גדולות. השווי של כל חברות ההייטק עלה משמעותית. כל עסקה היום היא תחרות בין כמה קרנות. אני מניחה שבקרוב נראה תיקון משמעותי של הענף הזה".

 

"תיקון" כמו ב־2008?

"זה יהיה תיקון משמעותי. התפוצצות קטנה. לרוב החברות שלי אני ממליצה כיום לגייס, ולבצר את עצמן במזומנים לקראת התקופות הקשות. על חברות חדשות אני פחות חוששת, כי הן צעירות מאוד. משבר שיעצור את הענף לתקופה קצרה דווקא ישפיע עליהן פחות. אם הייתי משקיעה בחברות בשלב מאוחר הייתי מאוד מוטרדת עכשיו, ומתחילה לחפש אקזיטים מהירים".

 

והמשבר שאת צופה יוריד את היקף ההשקעות והערכות השווי של סטארטאפים?

"תופעות מגיעות לכאן חצי שנה אחרי עמק הסיליקון. אם נראה האטה שם, היא תגיע גם לכאן. והרבה אנשים חושבים שזו רק שאלה של מתי. כמובן שמשקיע חכם ישקיע בזמן נפילות, אבל למעטים יש את האומץ לזה".

 

במי הקרן שלך תשקיע? מה מעניין אותך?

"אנחנו נבצע בערך 12 השקעות, ואני רוצה להמר על שוק חדש. אני לא מתכוונת להשקיע בחברות אד טק", שגב אומרת, ומכוונת לענף הפעיל שהחברות בו מתמחות בניטור ההרגלים הצרכניים של גולשים והשתלת פרסומות בדפדפנים שלהם. "אני לא אוהבת את מה שקורה בתחום הזה. הגבול בין שחור ולבן דק שם מאוד, ואילוצי הרווח שולחים הרבה חברות לאזור האפור-כהה. השיקולים הערכיים חשובים לי בהשקעות. אם אני לא משקיעה בחברות שעושות טוב, אז לפחות שלא יעשו רע ולא ינצלו תמימות של אנשים. גם בפינטק" – תחום סטארטאפי התשלומים – "יש תחומים אפורים, כגון סחר אונליין במטח והימורים למיניהם, שגם אותם אנחנו לא אוהבים. האינטרנט של הדברים מאוד מעניין אותנו, יותר טכנולוגיית הרשת ופחות החיישנים במכשירים, שהם עניין צרכני. עוד תחום חדש שמאוד מעניין אותנו הוא ענף הקונטיינרים, שמשנה את תחום הווירטואליזציה".

 

ולשאלה הנצחית: למה סטארטאפים אמריקאים הופכים לחברות בשווי מיליארדים, וסטארטאפים ישראלים רק נמכרים להן באקזיטים?

"התרבות הזאת התפתחה פעם, כשכל אקזיט של 30 מיליון דולר היה הופך לחגיגה. היום כבר לא כותבים על אקזיטים בסכומים האלה, והיזמים מתחילים להתבגר. אני מקווה שבקרוב נתחיל לראות גם קרנות שיסכימו לומר 'לא' לאקזיטים גדולים. אחרי הכל, כדי לקבל צ'ק של 150 מיליון דולר צריך לתת לחברות לגדול. היזמים בפורטפוליו שלנו עדיין לא נמצאים במקום שמאפשר להעז לחלום על זה. אבל אני מקווה שברגע המתאים יהיו לי האומץ, והאנשים הנכונים, ללכת איתם עד הסוף, ולא למכור מוקדם. אמרתי לך, אנחנו רוצים לעשות פה משהו אחר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x