שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חקר ביצועים

חקר ביצועים: השבוע של אמזון, אלשטיין וכחלון

אלשטיין הולך בדרכו של דנקנר, האם כחלון יתקע עוד הצעה חשובה, המסלול המהיר למינוי עוזרים משפטיים לשופטים חושף אפליה, מחאה המונית נגד נשיאת ברזיל והנזק הכלכלי של הגזענות

כתבי כלכליסט 01:3420.08.15

אלשטיין

בדרכו של דנקנר

 

בראשית השבוע הודיעה אי.די.בי בשליטת אדוארדו אלשטיין על מהלך פיננסי: החברה־הבת אדמה תתמזג לתוך חברת סנונדה הסינית, תתחיל להיסחר בבורסה של שנזן ובמקביל תזרים כלפי מעלה דיבידנד של מאות מיליוני דולרים. בתגובה, מניית אי.די.בי זינקה בתוך יומיים ב־17.5% ודסק"ש ביותר מ־30%. זו בדיוק הרעה החולה של חברות האחזקה, שהמשקיעים שלהן סוגדים למהלכים של לוליינות פיננסית שמזרימים כסף מיידי במקום לתבוע ניהול שבאמת משביח את החברות־הבנות. אם חשבנו שמשהו השתנה אחרי עידן דנקנר באי.די.בי, הרי שהתלהבות כזאת ממהלך שבו אדמה מתמזגת עם חברה־אחות, מזרימה חד־פעמית מזומנים ונרשמת למסחר בבורסה שאיש לא יודע היכן היא ממוקמת — מבהירה שדבר לא השתנה.

אמיר זיו

 

אדוארדו אלשטיין. אדמה תתמזג בסין אדוארדו אלשטיין. אדמה תתמזג בסין צילום: אוראל כהן

 

כחלון

שלא יוותר

 

כבר במאי 2012 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק של משרד האוצר שלפיה עובד יוכל לבחור את סוכן הביטוח שינהל לו את הפנסיה ולא יהיה כבול לסוכן של המעסיק - מהלך חשוב ביותר שמעניק לעובד עוד קצת כוח בניהול החיסכון המצומק שלו. מאז לא קרה עם הצעת החוק דבר. בינואר 2014 אישרה הוועדה עוד הצעת חוק, שאמרה אותו דבר. גם איתה לא קרה כלום. השבוע ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שלישית עם אותו עיקרון. מה יקרה איתה הפעם? זה כבר תלוי בשר האוצר משה כחלון. אחרי שצלח את הלובי של חברות הסלולר והתחמק ביצירתיות מהלובי של חברות הגז, הוא יצטרך לפגוש את הלובי הכוחני של סוכני הביטוח ואת זה של חברות הביטוח, המקושרים היטב למפלגת השלטון. סיכוי לא רע שגם הצעת החוק השלישית ברציפות בנושא החשוב הזה תיתקע בדיוק כמו קודמותיה.

אתי אפללו

 

משה כחלון. עוד הצעה חשובה תיתקע? משה כחלון. עוד הצעה חשובה תיתקע? צילום: אלכס קולומויסקי

 

שופטים ומשבטים

המסלול הסגור נחשף

 

ב"כלכליסט" נחשף השבוע המסלול המהיר למינוי עוזרים משפטיים לשופטים, באמצעות העדפתם בקורס ההכנה לשיפוט — מנגנון שמעורר את השאלה העקרונית אם השופטים עצמם אמורים לבחון, לסנן ובעקיפין לשלוט במינויי השופטים. לשופטים יש אולי יתרון בזיהוי תכונות נדרשות, אבל החסרונות במסלול הזה לא מעטים, ובראשם השיבוט ואפליית עורכי דין שאינם מהממסד. ראוי שלצד השופט ייבחנו המועמדים גם בידי עורך דין ותיק, ואולי גם משפטן (רצוי בעל רקע מעשי) מהאקדמיה. משרות השיפוט הן משאב ציבורי־חברתי, ולפיכך הערכת המועמדים צריכה להיות מגוונת, רב־תחומית ורב־מקצועית ככל האפשר, ולא כוח ששמור בידי השופטים בלבד.

משה גורלי

אמזון

סבל בכלוב הזהב

 

אמזון עלתה השבוע לכותרות בעקבות תלונות עובדים, ולא בפעם הראשונה. אלא שהפעם במקום פועלי המחסנים המיוזעים (כי הם עבדו בלי מזגן) מגיע תורם של עובדי הצווארון הלבן. לפי תחקיר של "הניו יורק טיימס", אלה נדרשים להישאר במשרד אל תוך הלילה, סופגים נזיפות פומביות וחשופים לפיטורים אם עובד אחר מלשין שהם לא עומדים בקצב המטורף. התחקיר והסערה שבעקבותיו מציגים שינוי גישה מבורך: עובדי ההייטק, בטח בחברה שנהנית מהייפ כמו אמזון, נחשבים לכאלה שאין להם מה להתלונן כי הם מתפרנסים מצוין מעבודה מעניינת. ובכן, הגיע הזמן שהם יתלוננו, ושאמזון וחברותיה יאמצו עוד מושג חשוב, לצד החדשנות והיצירתיות: אנושיות.

דור צח

 

 

החופש הגדול

כיפור של יוקר המחיה

 

נסענו לחיפה. כולה חיפה. הרכבת ממודיעין עלתה 235 שקל. הנסיעה מהתחנה למוזיאון הרכבת עוד 20 שקל. המוזיאון, כולה מוזיאון הרכבת, עלה 65. מזל שיש תעודת עיתונאי. משם נסענו לרכבל, עוד 20 שקל. העלייה ברכבל והירידה חזרה עלו 90 שקל. מזל שהילד הקטן רק בן שנתיים. למטה נכנסנו למוזיאון חיל הים, רק 30 שקל, מחיר מבצע כי המוזיאון בשיפוצים ואפשר להסתובב רק בחצר. משם לתחנת הרכבת, 20 שקל. בסך הכל 480 שקל. אם להוסיף ארטיקים במחיר מופקע, כי היה חם בטירוף, הגענו ל־500 שקל. מזל שהבאנו אוכל מהבית. עבור מי שחי משכר מינימום, מדובר ב־10% מההכנסה החודשית, או במילים אחרות: לא עושים יום כיף עם המשפחה. ויש עוד עשרה ימים עד סוף החופש.

שאול אמסטרדמסקי

 

רכבת. רק הנסיעה עלתה 235 שקל רכבת. רק הנסיעה עלתה 235 שקל צילום: ערן יופי כהן

 

רוסף

בדרך החוצה?

 

כמעט מיליון ברזיליאים הפגינו השבוע בדרישה להדיח את הנשיאה דילמה רוסף. הקיצוץ בתקציב שהובילה ממשלתה היה אולי עובר בשקט אם המפלגה שהיא עומדת בראשה לא היתה מסובכת עד צוואר בפרשת שוחד אדירה שקשורה לחברת האנרגיה הממשלתית פטרובראס, שרוסף היתה היו"ר שלה בתקופה שבה בוצעו העבירות. חלק מהמפגינים נשאו שלטים שכינו את רוסף "מחסלת העתיד", ועיצבו את תמונתה בדמותו של ארנולד שוורצנגר ב"שליחות קטלנית". הם הוקיעו גם את הנשיא לשעבר לולה דה סילבה, מהמנהיגים הפופולריים בתולדות ברזיל והמנטור של רוסף. גם לרוסף יש היסטוריה שזכתה להערכה, כמי שנאבקה נגד הדיקטטורה ועונתה בכלא. אבל העם הברזילאי לומד עכשיו שגם עבר מפואר יכול להוביל לעתיד עגום. שאר העולם יכול ללמוד איך נראית מחאה המונית נגד שחיתות פוליטית ומחנק תקציבי.

רן אברמסון

 

הפגנה נגד דילמה רוסף הפגנה נגד דילמה רוסף צילום: איי אף פי

 

אמריקה

השחורים עדיין מאחור

 

מחקר חדש של הבנק המרכזי של סנט לואיס בדק את השינוי בשווי הנכסים של אמריקאים בין 2007 ל־2013, עם חיתוכים שונים של השכלה וגזע. התברר כי אצל לבנים ואסייתים תואר אקדמי מיתן את השפעת המשבר על הנכסים האישיים, כלומר ההשכלה צמצמה את הפגיעה הכללית. אצל שחורים והיספאנים התמונה הפוכה: בעלי תואר נפגעו יותר מאחרים מאותה קבוצה. יש לכך כמה הסברים - למשל שאקדמאים שחורים והיספאנים מתקשים יותר במציאת עבודה בדרגים בכירים, ושהם נדרשו להלוואות רבות יותר כדי לממן את הלימודים, וגם חשופים יותר להלוואות נדל"ן מפוקפקות כי חברות האשראי למדו ששחורים והיספאנים לוקחים אותן יותר. אבל מאחורי כל ההסברים עומדת שורה תחתונה אחת: בסוף היום, השכלה לא עוצרת גזענות.

גיל קליאן

 

 

רועי סדן. ההרפתקן הישראלי נפצע רועי סדן. ההרפתקן הישראלי נפצע צילום: רועי סדן

 

 

ג'ינג'י

מזכיר לנו מה יש

כששאלו את ההרפתקן הבריטי ג'ורג' מאלורי למה הוא רוצה לטפס על האוורסט, הוא ענה: "כי הוא שם". כל מי שמכיר את ההרפתקן הישראלי רועי סדן (ג'ינג'י) יודע שהאמרה המפורסמת של מאלורי מלווה אותו בכל פינה בעולם שאליה הגיע, והוא הגיע ללא מעט פינות. אצל ג'ינג'י אין דבר כזה לא יכול או לא רוצה. הכל חיובי, הכל יופי, הכל בכיף, הכל "זה הולך להיות נהדר". זה לא מובן מאליו. בעולם שבו אנחנו חיים בקופסאות, נוסעים מקופסה לקופסה בתוך קופסה שלישית, צריך את האנשים שיזכירו לנו מה נמצא "שם", ומה אפשר אפשר לעשות מחוץ לקופסה. צריך את ג'ינג'י. גם אחרי שנפצע קשה בהימלאיה, אפשר לקוות שהוא יחזור לעשות מה שהוא רוצה. ומה הוא רוצה? לחצות את האוקיינוס השקט בקאנו. אנחנו כבר יודעים למה.

אוריאל דסקל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x