שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם הפיראטים כאן לנצח?

ולמה בעתיד יהיה רק יותר ויותר קשה לעצור גניבות ספרותיות

שיזף רפאלי 09:1206.08.15
כשמהנדסי מיקרוסופט שילבו ב־1981 את האפליקציה copy במערכת ההפעלה DOS, מבלי לדעת הם הולידו את אחד מסמלי עידן המחשב - ההעתקה הדיגיטלית הקלה באופן שלא ייאמן. התגובה הגיעה, בדמות מלחמה רגולטורית לצד עליית ענף טכנולוגי שלהם של זיהוי פלגיאטים. החלו דיונים משפטיים על אכיפה ודיונים מוסריים על הכבוד לעמלם של אחרים, ועל עד כמה מידע נחשב לקניין - והסוגיות רק הופכות בוערות יותר. כעת, עת צמיחת תשתיות הלימוד מרחוק שבהן אין קשר עין בין מורה לתלמיד, חשיבות העבודה העצמאית מתחזקת, ואיתה חשיבות הפיקוח. ויש חור בדלי.

 

ביותר ממחצית המכללות בארצות הברית ובכשליש מבתי הספר, נעזרים בתוכנה לבדיקה אוטומטית של שיעורי הבית. ישנה שורת תוכנות שמשוות את תוכן העבודות ואת תחבירן למקורות מוכרים כגון ויקיפדיה, כמו גם למיליוני מסמכים סרוקים על עבודות בית משנות לימוד קודמות.

 

העתקה העתקה צילום: שאטרסטוק

 

שוק התוכנות לגילוי גניבות קניין רוחני גועש, לא פחות. בערך שעוסק בעניין בוויקיפדיה מפורטים 18 אתרים שמציעים שירות כזה, לפעמים חינם. השירותים מקבלים מסמכים כקלט, ומחזירים אותם עם סימון מדוקדק, מתויג וצבוע של כל משפט שנמצא זהה למקורות קיימים. רוב התוכנות גם מספקות "ציון" לרמת המקוריות של העבודה. מומחים אומרים שעצם קיומם של הכלים האלה מקטין מאוד את היקף הרמייה במוסדות השכלה. גם חברות גדולות בתחום מדווחות על ירידה משמעותית בהקף ההעתקות הספרותיות. הפחד מועיל לא פחות מהטכנולוגיה.

 

אין די גרסאות עבריות לתוכנות מניעת הפלגיאט, והנושא פחות מוכר בארץ. מי יודע, אולי הטור הזה, שמתפרסם לקראת סוף החופש הגדול, יצית שמועה שתפחית את ההעתקות גם אצלנו?

 

הבעיה אמיתית. שוב ושוב נחשפות רמות חדשות של רמייה ורמות שחיקה חדשות במושגים "עבודה עצמאית" ו"מקוריות". סקרים בעולם מראים בעקביות שבין שני שלישים מהתלמידים ל־90% מהם מודים בהעתקה, "עבודה משותפת" או סתם "גזור והדבק" תמימים, בבחינות ובשיעורי בית.

 

האם המשמעות היא שה"דודות" המשגיחות בבחינות יתחלפו בקרוב באלגוריתם? לא בטוח. אחרי הכל, גם הפיקוח הטכנולוגי הוא מירוץ חימוש תמידי. כל טכנולוגיית שיטור עשויה לזכות לגרסה שתשרת את הצד השני. התוכנה שמתריעה על משפט לא מקורי יכולה לסייע למעתיקנית לטשטש עקבות, ובדיקת התחביר יכולה לשמש תחליף לחבר שמשפץ את שיעורי הבית שלך במקומך.

 

למעשה, הטכנולוגיות יכולות לסייע לא רק לתלמידים עצלנים אלא גם לאתרים שמכילים תוכן מועתק, ומנסים להתגנב לראש תוצאות גוגל. גוגל "קונסת" כתיבה לא מקורית בהנמכת המיקום בתוצאות החיפוש. מקדמי אתרים יוכלו להונות את תוכנות הבדיקה של גוגל, ולסייע לשולחיהם על חשבון טובת הגולשים.

 

אז מה יקרה ליצירה ולגניבה בעידן אלגוריתמי האימות, ואולי השינוי כה עמוק עד שעל השאלה להשתנות? בעולם שבו כל כך הרבה כבר נכתב וכל כך הרבה מידע נוצר, אולי עצם ההגדרה של יצירה ואותנטיות ישתנו. מי יודע, אולי דווקא ההעתקה הבלתי מוסמכת והכלים האוטומטיים לרדיפת מעתיקים ידחפו אותנו לחזיתות חדשות של יצירה והערכה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x