$
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

קפיטליזם 3.0

לא מגיעים לשימוע: המנכ"לים מצפצפים על ועדות הכנסת

נושאי משרה בכירים מתעלמים מזימונים שוועדות הכנסת שולחות אליהם כדי לקבל דין וחשבון על התנהלות החברות שבראשן הם עומדים, ואלה שכבר מגיעים לא משיבים לשאלות שעליהן הם נשאלים. יוזמה חדשה מבקשת לעגן בחוק את סמכות השימוע של הכנסת, כמקובל בארצות הברית

גיל קליאן 08:1821.05.15

בית הנבחרים הישראלי הוא מזירות הדיון הציבורי החשובות בישראל. ועדות הכנסת, אשר מקדמות חקיקה במגוון אדיר של נושאים - מתמלוגי הגז, דרך מחירי המזון ועד למדיניות האשראי של הבנקים - מרבות לזמן לדיוניהן נושאי משרה בכירים כדי לשמוע מהם על התנהלות הגופים שהם עומדים בראשם. אלא שפעמים רבות אותם קרואים מתעלמים מהזימונים של הכנסת, ולחלופין מגיעים לוועדה אך מסרבים לענות על מה שנשאלו.

 

באפריל 2013, למשל, על רקע הסערה הציבורית שעורר הסדר החוב שהבנקים הגדולים אישרו לקבוצת אי.די.בי, שהיתה אז בשליטת נוחי דנקנר, קיימה ועדת הכספים של הכנסת דיון במדיניות האשראי של הבנקים. הוחלט שבמקרה של חייבים קטנים שאינם עומדים במועדי החזר הלוואות, לא מהססים לנקוט אמצעים דרסטיים כגון עיקולים והוצאות לפועל. לאותו דיון הוזמנו מנכ"לי הבנקים הגדולים, אלא שאלה העדיפו להימנע מהגעה למשכן הכנסת, ושלחו במקומם נציגים מדרגים נמוכים יותר.

 

חודש לפני כן, במרץ 2013, יו”ר דלק קידוחים גדעון תדמור סירב לענות לשאלותיה של ח"כ שלי יחימוביץ' בנוגע לעלות הפקת יחידת אנרגיה. החשש שהטריד אז את הציבור היה קיומו של מונופול באספקת הגז הטבעי. בפברואר 2012 ציון בלס, מנכ"ל שטראוס ישראל, סירב לחשוף את שיעור הרווחיות של שטראוס על מוצרי פסק זמן, לאחר שפורסם כי מחירם בחו"ל נמוך יותר משמעותית, ורק אמר באופן כללי כי שטראוס היא חברה ציבורית ושיעורי הרווחיות שלה חשופים (אלא שדו"חות החברה לא מגלים רווחיות של מוצרים ספציפיים). בנובמבר 2011 נציגי המשקיעים המוסדיים הדירו את רגליהם מדיון בוועדת הכספים על הסדרי חוב, ובאוקטובר 2013 מנכ"ל טבע ג’רמי לוין גאז לא הגיע לדיון על הפיטורים בחברה אף שהתבקש ושלח במקומו את הסמנכ"ל איקה אברבנאל.

 

מימין: יו"ר דלק קידוחים גדעון תדמור; מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח; ומנכ"ל שטראוס ישראל ציון בלס. התחמקו מימין: יו"ר דלק קידוחים גדעון תדמור; מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק־עמינח; ומנכ"ל שטראוס ישראל ציון בלס. התחמקו צילום: אוראל כהן, מיקי אלון

 

הכנסת מתקשה לקבל מידע ישיר מהחברות

 

יוזמה חדשה של המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן מבקשת לעגן בחוק את סמכות השימוע של הכנסת, ולחייב מנכ"לים של חברות להופיע בפני ועדות הכנסת - בדומה לזימון למתן עדות בבית משפט. היוזמה נוסחה בנייר עמדה שפרסם המרכז בשבועות האחרונים, שנכתב על ידי עו"ד יזהר רגב בהנחיה ועריכה של ד"ר עופר סיטבון, מנהל המכון לאחריות תאגידית במרכז, ועו"ד אפי מיכאלי, ראש תחום רגולציה והפרטה במכון.

 

"בעשור וחצי האחרונים פעילויות רבות שבוצעו בעבר על ידי המדינה עברו לידיים פרטיות, אם באמצעות מכרזים ואם באמצעות הפרטה", אמר מיכאלי ל"כלכליסט". "אלא שנוצרה סיטואציה בעייתית: לפרלמנט אין כמעט יכולת לקבל ישירות מידע מהחברות אלא באמצעות מתווך - כמו עורך דין, רואה חשבון או נציג ביניים של החברה". לדברי מיכאלי, מידע שהוא מתווך בעיקרו מחליש את יכולתה של הכנסת לקבל החלטות ולפקח על החלטות שמתקבלות על ידי הממשלה.

 

שימועים ציבוריים הם תופעה מקובלת בארצות הברית. הקונגרס האמריקאי מבצע שימועים כאלה מאז 1792. סמכות השימוע אינה מעוגנת בחוקה, אבל היא מוגנת בפסיקת בתי המשפט האמריקאיים. לקונגרס סמכות לחייב כל אדם להעיד בשימוע תחת שבועה לומר אמת, ועד שיעיד עדות שקר צפוי לסנקציות בדומה לאלה המוטלות על עד שקר בבית משפט. בית המשפט העליון הגביל את סמכות השימוע: הקונגרס אינו רשאי לערוך שימועים ככל העולה על רוחו, אלא כאלה שנועדו לשרת החלטות חקיקה. חקירה לשם חקירה היא פסולה.

 

הפרלמנט האוסטרי רשאי לפנות לבית המשפט ולקנוס אדם שלא הגיע לדיון בוועדת פרלמנט, ואילו בבריטניה נידונה האפשרות להטיל ענישה פלילית על מוזמנים שאינם מגיעים לדיונים בפרלמנט. בית הנבחרים האוסטרלי רשאי לזמן כל אדם לתת עדות, והעד נהנה מחסינות על הפרטים שהוא מוסר בעדותו. כלומר, אי אפשר להגיש נגדו תביעה על סמך נתונים שמסר בעדותו, אך מי שלא מופיע למתן עדות צפוי לנזיפה, קנס או מאסר. חסינות כזו ניתנת גם לעדים בקנדה, שם קיימת זכות לזמן עדים לשימוע שהוא פומבי ומשודר בטלוויזיה. במדינות אחרות העד עלול להיתבע על בסיס עדותו, אך באפשרותו גם לשמור על זכות השתיקה כדי להימנע מהפללה עצמית.

 

ועדת הכספים של הכנסת בדיון על מצב בית החולים הדסה ועדת הכספים של הכנסת בדיון על מצב בית החולים הדסה צילום: עטא עוויסאת

 

ניצול לרעה של סמכויות השימוע

 

שימוע הוא כלי פרלמנטרי חיוני, ובארצות הברית למשל הוא כבר הוביל את הקונגרס להדק את התקנות החשבונאיות על חברות ציבוריות לאחר קריסת אנרון. עם זאת, השימוע גם עלול להיות מנוצל לרדיפות פוליטיות, כפי שעשה למשל הקונגרס בשנות החמישים נגד אזרחים שנחשדו בקומוניזם.

 

גם בישראל כבר קרה שסמכות השימוע נוצלה לרעה. נייר העמדה של מיכאלי מפרט למשל כי באוקטובר 2013 זומנו היועצת המשפטית של עיריית נצרת עילית עו"ד אולגה גורדון וראש העיר שמעון גפסו לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, בראשותה של ח"כ מירי רגב, בנושא "יחסי עבודה בין הדרג הנבחר לפקידות הבכירה ברשויות המקומיות". במהלך הדיון הבינה עו"ד גורדון כי רגב וגפסו ערכו לה "משפט שדה" לעיני המצלמות, לאחר שחשפה חשדות פליליים נגד גפסו. ועדת האתיקה שהתכנסה מאוחר יותר אכן קבעה כי ח"כ רגב הפרה את כללי האתיקה.

 

לדברי מיכאלי, נייר העמדה שלו נועד לפתוח את הנושא לדיון ציבורי שבעקבותיו תעוגן בחוק סמכות השימוע של הכנסת, אך הוא גם מציע מודל משלו, שלפיו ההחלטה על שימוע תתקבל במשותף על ידי יו"ר הכנסת ויו"ר האופוזיציה (כדי למנוע רדיפת גופים על רקע פוליטי), ולכנסת תינתן אפשרות לקיים את הדיון בדלתיים סגורות כדי למנוע "משפטי ראווה" וחשיפה של סודות מסחריים. עם זאת, לטענת מיכאלי, קיימת חשיבות לשקיפות הדיונים, ולכן ראוי שגם במקרה של דיון בדלתיים סגורות יפורסם בסופו דו"ח מסכם ציבורי.

 

משטראוס נמסר: “שטראוס מדווחת בדו"חותיה את הנתונים הנדרשים בחוק".

 

מדלק קידוחים נמסר: "כל הנתונים ביחס לעלות הפקת גז מופיעים באופן שוטף בדיווחים לבורסה, בהתאם להנחיות רשות ני"ע".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x