שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 14.05.2015
מוסף 14.05.15

חקר ביצועים: השבוע של רות דוד, הקריסה היוונית והאג"ח הממשלתיות

הפרקליטות ספגה מכה קשה בפרשת רונאל פישר, יוון מבקשת מגרמניה פיצויים על נזקי הכיבוש הנאצי והאג"ח הממשלתיות בקריסה

כתבי כלכליסט 10:1414.05.15

משקיעים בהשכרה

 

כלל ביטוח יצאה השבוע להשקעה של 800 מיליון שקל מכספי החוסכים לפנסיה בדיור להשכרה. לא בישראל, בארצות הברית. היא אינה היחידה, לא מעט גופים מוסדיים משקיעים את חסכונות הציבור הישראלי בענף ההשכרה בחו"ל, והם ימשיכו לעשות זאת כל עוד לא תהיה להם אלטרנטיבת השקעה מקומית. תפקידם הרי להניב לנו תשואה, ובהשקעות כאלה הם מצפים ל־7%. אין סיבה שהם ישקיעו בארץ בשביל חצי מזה. אבל תוכנית סדורה לדיור להשכרה בגיבוי ממשלתי יכולה לשנות את התמונה - להציע למנהלי ההשקעות אלטרנטיבה טובה, ולגייס את הכסף הישראלי לטיפול בשוק הדיור הישראלי. צריך רק ששר האוצר משה כחלון יחבר בין האינטרסים האלה.

גולן פרידנפלד

 

כחלון. שיחבר אינטרסים כחלון. שיחבר אינטרסים צילום: אמיל סלמן

 

מחקר מטריד נחשף

 

"כל דבר טוב שקרה במערכת הבריאות הישראלית צמח מתוך השטח ולא בא מהרגולטור", אמר לי פעם מנהל בית חולים גדול. ההיסטוריה הישראלית בכלל מתאפיינת בהיעדרה של מדיניות ארוכת טווח, יד מכוונת, עקרונות מנחים, אבל במערכת הבריאות העניין כואב במיוחד. מחקר שחשפו השבוע עמית שריר וניר קידר ממשרד הבריאות מגלה מה קרה כשכבר היה מי שניסה לשרטט מדיניות. חמש ועדות מיוחדות קמו ב־20 השנים האחרונות לגיבוש תוכניות מקיפות למערכת הבריאות. ועדת נתניהו גיבשה 116 המלצות, רק כמחצית יושמו. ועדת טל ניסחה 14 המלצות, מתוכן יושמו שתיים. ועדת אמוראי המליצה על 71 צעדים, 20% יושמו. ועדת ליאון גיבשה שמונה נהלים, אף אחד לא יושם. ועדת גרמן הציגה לא פחות מ־178 המלצות, רק כ־1% יושמו עד כה, וסגן שר הבריאות המיועד יעקב ליצמן כבר הבהיר שהוא מתנגד לחלק גדול מההמלצות. ואחרי שבישר זאת, ליצמן צריך להתפנות בדחיפות לגיבוש תוכנית ארוכת טווח. אי אפשר לסמוך רק על זה שמסירות ויצירתיות של רופאים ומנהלי שטח תמיד יהיו שם כדי להציל את השירות הכי בסיסי שהמדינה נותנת לאזרחיה.

מיקי פלד

 

יעקב ליצמן יעקב ליצמן צילום: עומר מסינגר

 

האג"ח הממשלתיות צוללות

 

הריבית בארצות הברית תועלה בקרוב, מעריכים המומחים. באירופה שוב גוברת האי־ודאות סביב כלכלת יוון והשפעתה על גוש היורו. השווקים בעולם מגיבים בהתאם: האג"ח הממשלתיות צוללות והתשואות עליהן עולות. בישראל זה לא אמור היה לקרות, הרי כאן מדברים על הורדה נוספת של הריבית. ובכל זאת, זה קורה גם כאן. במילים אחרות, אין מקום לתחושה ש"אנחנו אי של יציבות". גם החלקים הסולידיים בשוק הישראלי מושפעים מאוד מהסערות באירופה והשינויים בארצות הברית, חרף המאמצים של בנק ישראל. הנגידה קרנית פלוג ניצבת כיום לבדה מול העולם לא רק במלחמה בספקולנטים על שער הדולר, אלא גם בזירת הריביות והאג"ח. בסופו של דבר, היא נדרשת לנווט דוגית קטנה באוקיינוס סוער.

סופי שולמן

 

פלוג. בלב ים סוער פלוג. בלב ים סוער צילום: עמית שעל

 

הפרקליטה הסתבכה

 

עוד לא ברור אם רות דוד חטאה כפרקליטת מחוז, או "רק" כעורכת דין פרטית שבעברה כיהנה כפרקליטת מחוז. ההבדל הוא שמים וארץ. אבל אם יחולו החשדות על מעשיה כעובדת מדינה, ייפלו השמים ותרעד הארץ. כבר עתה מלקקת הפרקליטות את פצעיה. יותר מ־50 שנה עברו מאז נחקר פרקליט בעבירות שחיתות. מאז ראינו חקירות שחיתות של ראשי ממשלה, נשיא מדינה, רבנים, אפילו שופט בית המשפט העליון, אבל הפרקליטות יכלה להתהדר בטוהר כפיה. עכשיו מאיימת דוד למוטט את האתוס הזה. ומי יחליט? הפרקליטות עצמה. היא תמצה את הדין משיקולים ענייניים בלבד, ובכל זאת משתרבב לכאן קמצוץ של ניגוד עניינים: הפרקליטות היא זו שתחליט אם גיליון ההרשעות שלה יישאר צח ונקי.

משה גורלי

 

דוד. פרקליטות במצוקה דוד. פרקליטות במצוקה צילום: אוהד צויגנברג

 

קרב החילוץ נמשך

 

בחודשים האחרונים מפעילה ממשלת יוון לחץ כבד על גרמניה לפצותה בסכום של 278 מיליארד יורו על קריסת הכלכלה. לא הקריסה הנוכחית, אלא זו שהמיט עליה הכיבוש הנאצי. 278 מיליארד יורו הם יותר מחבילת החילוץ השנויה במחלוקת שהובטחה ליוון (240 מיליארד), ושכבר גררה את המדינה לצנע ועוני. כרגע נראה כי גרמניה לא תיעתר לדרישה, וכך, בצל חשש מחדלות פירעון, יוון שולפת תותחים כבדים. השבוע החלה הממשלה להקרין ברכבת התחתית של אתונה, שבה נוסעים כמיליון אנשים ביום, סרטון המתעד את כניסת הגרמנים לאתונה. המלחמה הפסיכולוגית הזאת צובעת את המגעים בין גרמניה ליוון במטען רגשי אדיר ומלהיטה עוד יותר את המחלוקות. קשה להאמין שהיא תועיל, והיא בעיקר מזכירה שגם 70 שנה אחרי שהסתיימה, המלחמה עדיין מטילה על אירופה צל כבד.

תמר טוניק

 

דגל יוון. בגלל המלחמה ההיא דגל יוון. בגלל המלחמה ההיא

 

קמפיין חדש לאינטרנט

 

"כל הסקרים בעולם, וגם אלו שלנו, מראים באופן מובהק כי שירות עצמי בפלטפורמות דיגיטליות מגדיל את שביעות הרצון של הלקוח", הסבירה לפני שנה מנכ"לית בזק סטלה הנדלר. החברה יצאה אז במבצע לשדרוג מהירות הגלישה ושלחה את הלקוחות לשדרג את עצמם בעצמם באתר של בזק. מאז התחרות החריפה, וכעת עלה קמפיין חדש לאינטרנט של בזק, ששולח את הגולשים אך ורק למוקד הטלפוני. באתר אין להם מה לחפש, בטח לא את המחיר שבאמצעותו בזק מנסה לפתות אותם. כי שביעות רצון זה נחמד, אבל יותר קל למכור בשיחת טלפון, אחד על אחד. בזק לא המציאה כלום - מחברות ביטוח, דרך רשתות חשמל ועד סתם חנויות קטנות, מעטים מאוד העסקים הישראליים שנוקבים במחיר באתר האינטרנט שלהם, להבדיל מהנעשה בעולם. אבל אם היא כבר מתהדרת בשירות עצמי ובקידמה, שלא תיסוג ברגע קצת פחות נוח.

איתי שמושקוביץ

 

סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מנכ"לית בזק צילום: יחיאל ינאי

 

משחק העונה לא מעניין

 

השבוע התקיים משחק העונה בליגת העל בכדורגל, הפועל באר שבע נגד מכבי תל אביב, שהוגדר "הסיכוי האחרון" של באר שבע להתחרות על תואר אלופת המדינה עם יריבתה, האלופה המסתמנת. בצירוף נסיבות מסוים זה אפילו יכול היה להיות משחק האליפות של מכבי. בעבר משחק העונה משך עשרות אלפי צופים. הפעם הגיעו לאצטדיון וסרמיל בבאר שבע כ־9,500 אוהדים, וחלקם נאלצו לשלם 80 שקל לכיסא ביציע שאין בו שירותים. גם בבית צפו במשחק רק מעטים: הרייטינג הסתכם ב־7.5%, פחות משידור חוזר של תוכנית שנקראת "תבלו". זה לא מפתיע, כשהליגה כולה מרגישה כמו מסטיק בלי טעם שנלעס יתר על המידה. עדיף שבמינהלת הליגה יפסיקו לפנטז על ערוץ שיוקדש כולו לליגת העל ויניב רווחים גדולים, ויתחילו לדאוג קודם כל למוצר נורמלי שמישהו ירצה לצרוך.

אוריאל דסקל

 

 

פתרון לתעלומה מהחלל

 

מאז 1998 מדווחים אסטרונומים המפעילים את הטלסקופ בניו סאות' וויילס, אוסטרליה, על אותות רדיו משונים שהם מקבלים פעם או פעמיים בשנה. האסטרונומים עצמם העריכו שמדובר בסופות ברקים באטמוספירה, אבל חוקרים אחרים אמרו שההערכה הזאת לא מתיישבת עם מה שהמדע יודע על קרינה קוסמית, ושלמעשה אין הסבר לאותות האלה בהסתמך על מה שידוע כיום. בכלי תקשורת מכובדים כמו "New Scientist" כבר תהו "האם זה ET?", והאפשרות שמדובר בחייזרים שמנסים לתקשר איתנו הציתה את דמיונם של לא מעט חובבי חלל. לאחרונה התעלומה הזאת נפתרה: האחראי לאותות הוא מיקרוגל. רגיל. ביתי. כשאחד העובדים האוסטרלים חימם לעצמו אוכל ופתח את המיקרו תוך כדי חימום, הטלסקופ העוצמתי הסמוך קלט "אותות מהחלל". מתברר שלפעמים לתעלומות מורכבות יש תשובות פשוטות, ושכשרוצים להאמין במשהו מפתה, אפשר להתעלם בקלות ממה שנמצא לנו מתחת לאף.

דור צח

 

 

מיקרוגל. מאותת לחלל מיקרוגל. מאותת לחלל צילום: shutterstock

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x