$
גולן פרידנפלד

לא איראן ולא מר"ן

הבחירות האלה הן לא תחרות בסגנון האח הגדול או המירוץ למיליון. הן לא על מי אמר את הסינק האחרון בצורה הרהוטה ביותר ומי מתגאה עכשיו בהישגים לא לו. הבחירות האלה הן על הזכות לנהל כאן חיים כלכליים בריאים, אל תתבלבלו

סערת הנאום של נתניהו בקונגרס, סערת ה"אני ישקם אותך" או סערת המסמך המדיני והוויתורים של נתניהו לפלסטינים - כל יום יש סערה אחרת שמאיימת לשטוף את המוח של כולנו בזרם גדול של נושאים שנדמה שהוצאו מהבוידעם רק כדי להעביר עוד סיבוב על המוח של הבוחרים הפוטנציאליים. כמה עוד ניתן להתפלפל בשאלות המדיניות הרות הגורל כשבסופו של יום הפערים בין 80% מהמפלגות מינוריים? כמה פעמים עוד יגיד אריה דרעי את המילה "מר"ן" רק כדי לחטט למצביעיו בפצעי הקיפוח? כמה פעמים עוד נשמע את יאיר לפיד מתנשא על עמיתיו ומתגאה בהישגיו הדלים כשר אוצר? כמה פעמים עוד נשמע את נתניהו משתמש במילה "איראן" רק כדי לגלות שאת פעולת ההסחה הזאת הוא עשה כבר בשנות התשעים? וכמה עוד נשמע על תוכנית הפלא של יצחק הרצוג להבראת שוק הדיור בתוך חצי שנה? הבחירות האלה הן לא האח הגדול ולא המירוץ למיליון.

 

הבחירות האלה הן לא על השאלה איזה מנהיג שיגר את הסינק הרהוט ביותר לטלוויזיה. אלה בחירות על מרחב הנשימה הכלכלי, על תגמול המוצלחים ועל יצירת מוטיבציה לכל היתר להיות כמותם. אלה צריכים לדעת שכשהם עושים את מה שהם עושים הכי טוב, הם יכולים גם להשתכר בכבוד, גם לדאוג לעתיד ילדיהם וגם להזדקן בכבוד. וכן, גם פעם בשנה להקדיש את עצמם למשפחה בחופשה, רחמנא ליצלן. כלכלה וחברה. חברה וכלכלה. חיים.

 

האיום האיראני והחיים המורכבים לצד הפלסטינים יישארו איתנו גם אחרי שתושבע הממשלה החדשה, ולא משנה מי יאחז בהגה. במקרה הטוב נמצא את עצמנו פחות או יותר באותו המצב.

 

הקמפיין של ש"ס הקמפיין של ש"ס

 

מה מעסיק אתכם יותר בחיי היום־יום - היכן יעבור קו הגבול שישורטט בינינו לבין הפלסטינים או למה לעזאזל צריך להוציא אלפי שקלים בחודש על תחבורה ולמה אין כאן רכבת תחתית כמו בכל מדינות המערב? למה כתב מי שכתב את דברי האיוולת על אלמנתו של חלל בצוק איתן או איך זה שבמשך העשור אחרון אף אחד בשום ממשלה לא באמת רצה לטפל בבועת הדיור המתנפחת ובייאוש שמכרסם בזוגות הצעירים?

 

בקלפי צריך לשים את הפתק למי שיש לו התוכנית הטובה ביותר לטיפול בבעיית הדיור, מי שיכול להוציא אותה לפועל ולהיות בעל הבית של בעלי הבית. כלכלה וחברה. חברה וכלכלה. החיים.

  

 

הבחירות האלה הן על השאלה אם יהיה כאן רצון אמיתי להכניס תחרות לעולם הבנקאות ולא להישאר ברובד השטחי של רפורמה בעמלות שחוסכת כמה שקלים בשנה. הן על השאלה אם שר האוצר והמפקח על הבנקים הבאים יצליחו לייצר כאן תשתית שעליה תצמח תחרות אשר תתמודד עם בור השומן האמיתי של הבנקים (המרווח בין ההלוואות לפיקדונות). הן על השאלה אם שר האוצר הבא יטפל בחוליים שמייצר שוק ההון המקומי - במשכורות המנופחות ובעושק בעלי מניות המיעוט.

 

הבחירות האלה הן על שבירת הפרדיגמה הגורסת שסך הכל שוק העבודה בסדר. כי הוא לא: המגזר הציבורי מתנפח בקצב גבוה מהמגזר העסקי, ומתחת לפני השטח מתפתחת כאן אבטלה של אלה הרשומים כעובדים אבל לא מרוויחים מספיק לפרנס את משפחותיהם. הבחירות האלה הן על איך מתמרצים את המעסיקים להכשיר מחדש את מי שבן 40 במקום לפלוט אותו החוצה.

 

הבחירות האלה הן על הזכות לנהל כאן חיים כלכליים בריאים, חיים שבהם מי שלא פועל לפי החוק נענש בחומרה ומי שמכבד אותו מקבל את הזכות לחיות את חייו מבלי שיפריעו לו. הבחירות הן לא על איראן ולא על מר"ן.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x