• תפריט
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

רוב הגנבים מגיעים מקומת ההנהלה

67% ממקרי המעילות בחברות מבוצעים בידי עובדים בכירים, ובמרבית המקרים היקף ההונאה הוא יותר ממיליון שקלים ‑ כך עולה מסקר של 100 חברות ישראליות שבוצעו בהן מעילות ב־2014. אימוץ לקוי של ממשל תאגידי מקל על פעולתם של מפרי האמון

גיל קליאן 09:0511.03.15

גברים בתפקידים בכירים מועלים יותר בכספים שעליהם הם מופקדים - במיוחד בישראל. כך עולה מהשוואה בין נתוני סקר שערך רואה החשבון והמשפטן שי מדינה, מנהל מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה, חטיבת הביקורת של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton Israel ובין סקר בינלאומי שנערך על ידי הלשכה העולמית לבוחני הונאות.

 

מהסקר של מדינה, שבדק 100 חברות ישראליות שאירעו בהן מעילות בשנת 2014 ‑ ובהן חברות ציבוריות, חברות פרטיות גדולות, מלכ"רים וגופים ממשלתיים מסקטורים מגוונים ‑ עולה כי חלה עלייה משמעותית במעורבותם של בכירים במעילות. 54% מהמעילות בוצעו על ידי עובדים בכירים, לעומת 41% בשנת 2013. כמו כן ל־13%מהמעילות אחראים הבעלים של הארגון, כלומר בעלי מניות ושותפים. כשמוסיפים אל העובדים הבכירים את בעלי הארגון מגיעים לשיעור בכירים של 67%. העובדים הזוטרים אחראים ל־30% מהמעילות, ו־3% מהמעילות בוצעו על ידי גורמים חיצוניים לארגון, כגון ספקים ולקוחות. “אנו עדים לעליה בשיעור המעילות המבוצעות על ידי גורמים בכירים בארגון”, אמר מדינה. “הדבר נובע מהיותם בעלי גישה לנכסי הארגון ושליטה עליהם”.

 

שי מדינה שי מדינה צילום: אסנת קרסננסקי

מנגנוני פיקוח

 

מה שאמור לסיע במניעת מעילות מהסוג הזה הוא יישום של ממשל תאגידי תקין, המגדיר את המנגנונים שיבטיחו התנהלות תקינה בחברה וימנעו ניצול לרעה של האמון שניתן בדרך כלל לעובדים בכירים.

 

נתוני הסקר מסבירים למשל מדוע לא מעט דירוגים העוסקים באחריות התאגידית של חברות כוללים שאלות על מנגנוני בקרה של דירקטוריון על הנהלה, על עצמאות מבקר הפנים, על נוהלי אישור הדו”חות הכספיים ועל מנגנונים נוספים שלא נקשרים באופן מיידי לתפיסות של חברה וסביבה. בישראל למשל אחת החולות הרעות שמהן סובל הממשל התאגידי היא חוסר הפרדה בין הנהלת החברה לדירקטוריון: בחברות ישראליות רבות היו”ר משמש גם כמנכ”ל. בסיטואציה כזאת נבצר מהיו”ר למלא את תפקידו הבסיסי, שהוא פיקוח על ההנהלה בראשות המנכ”ל. מטבע הדברים כשמנגנוני הפיקוח נחלשים, גדלים הסיכויים להתרחשות מעילות. על רקע זאת מתרבים לאחרונה המקרים שבהם בעלי מניות מסרבים לאשר הארכת כהונה של חברי הנהלה שרוצים במקביל לכהן בדירקטוריון.

 

סקר בינלאומי שנערך ב־2014 על ידי הלשכה העולמית לבוחני הונאות (Association of Certified Fraud Examiners) הציג תמונה דומה: מרבית המועלים, 55%, נושאים בתפקידים בכירים. השוואה מעניינת נוספת נוגעת למגדר: בדירוג העולמי 67% ממבצעי המעילות הם גברים, בישראל עומד שיעור הגברים המועלים על 80%.

ובחזרה לסקר הישראלי: ב־60% מהמקרים היקף הנזק שנגרם מהמעילות עמד על יותר ממיליון שקל. ב־2013, לעומת זאת 40%, מהמעילות שהתבצעו היו בהיקף של מעל מיליון שקל, וב־2012 עמד הנתון על 33% בלבד.

 

לדברי מדינה, קיימת התאמה בין העלייה בשיעור המעילות המבוצעות על ידי גורמים בכירים בארגון לבין העלייה בהיקף הנזק הכספי שנגרם ממעשי המעילות.

 

 

מידע פנים

 

58% מהמעילות נחשפו באמצעות בדיקה יזומה של ההנהלה או בביקורת פנימית. 25% מהמעילות התגלו בעקבות מידע אנונימי שהתקבל מגורמים פנים־ארגוניים, 8% התגלו לאחר קריסת החברה או בקשה להקפאת הליכים, ו־3% התגלו בעקבות ביקורות חיצוניות או ביקורות של גורמים רגולטוריים.

 

בסקר העולמי נמצא כי כ־42% מהמעילות התגלו בעקבות מידע שנמסר על ידי גורם פנים־ארגוני. "בניגוד לישראל במדינות רבות בעולם קיימות מערכות חקיקה ואכיפה יעילות המגנות על עובדים המבקשים לחשוף מעילות פנים ארגוניות", אמר מדינה.

 

ב־42% מהארגונים בחרו הנהלות הארגונים לנקוט הליכים פנימיים נגד מבצע המעילה (לעומת 60% בשנה שעברה), ואילו 47% מהארגונים בחרו לטפל במבצע המעילה בהליך אזרחי (לעומת 25% בשנה שעברה). ב־11% מהמקרים פנו הארגונים להליך פלילי (לעומת 13% בשנה שעברה). אם כן, חלה עלייה בנטייה של ארגונים למצות את הדין עם המועל ולהעמידו למשפט. "בעבר ארגונים בחרו לנקוט הליכים פנימיים בניסיון להגיע להסדר כספי מהיר עם מבצע המעילה”, אומר מדינה. “בחלק ממקרים אלו התברר כי סכום הכסף שהוחזר על ידי המועל היה רק קצה הקרחון, כשבעצם היקף ההונאה היה גבוה בהרבה מהסכום שהוחזר על ידי מבצע המעילה". לדברי מדינה, הרצון להימנע מהליכים משפטיים חיצוניים מבוסס בדרך כלל על שיקולי עלות־תועלת. 21% מהמעילות שנסקרו התרחשו בחברות נדל"ן, 21% בחברות שירותים, 21% היו בחברות תעשייה, 13% היו בחברות היי־טק, 13% בחברות פיננסים, ו־11% היו בחברות מסחר. לכאורה דווקא חברות פיננסים ומסחר חשופות יותר למעילות, אך ייתכן כי בשל הרגישות הגבוהה במגזרים אלה אותן חברות מיישמות מנגנוני בקרה ומניעה יעילים יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x