$
חקר ביצועים

חקר ביצועים: השבוע של עובדי אפל, שמואל האוזר ובנימין נתניהו

וגם: נתונים מבלבלים מהלמ"ס, בתי ההשקעות רוצים כרטיס חיוב מסוג דביט, ראובן עטר פוטר מהפועל חיפה והליכוד פרסם את עיקרי המצע הכלכלי שלו

כתבי כלכליסט 09:1719.02.15

צניחה וצמיחה ככה זה, העולם מסובך

 

ביום ראשון דיווחה הלמ"ס כיהמדד צלל בינואר ב־0.9%, מדד שלילי רביעי בחצי שנה. ספרי הכלכלה קוראים להתפתחות כזאת דפלציה, המעידה על היעדר ביקושים ועל משק בקיפאון. אבל כבר למחרת פרסמה הלמ"ס נתונים נוספים, שלפיהם ברבעון האחרון של 2014 נרשמה במשק דווקא התעוררות: הצריכה הפרטית גדלה בשיעור שנתי של 6.8% והצמיחה זינקה ב־7.2%. כביכול, אלה נתונים סותרים. בפועל, אנחנו כבר מזמן לא בכלכלה שעובדת לפי הספרים. לא כל ירידת מחירים מעידה על האטה מתמשכת, לפעמים היא רק מתעדת אירועים יוצאי דופן - ובמקרה שלנו ירידת מחיר הנפט והוזלות חד־פעמיות במחירי החשמל והמים. הבעיה הפעם לא נעוצה בנתוני הלמ"ס, אלא בניסיון להסתכל על מציאות מורכבת דרך שורות תחתונות פשטניות. או במילים אחרות: כרגיל, הבעיה היא לא במספרים, אלא באיך שמסתכלים עליהם.

 

אמנון אטד

 

אפל בישראל משרד זה משרד

 

אפל חנכה השבוע את המרכז הגדול ביותר שלה מחוץ לארצות הברית, כאן בהרצליה פיתוח. עולם ההייטק המקומי התרגש, אבל ההצצה למשרדים החדשים עוררה אכזבה: הם נראים כמו משרדים! כן, יש בהם בריכה אקולוגית, גינה מעוצבת וחדר אוכל ברמה של מסעדת גורמה, אבל הם לא מאוד שונים מהקיוביקלים שרבים מאיתנו עובדים בהם, ושונים למדי מהחללים הפרועים שמאפיינים את גוגל. קצת מוזר להתייחס לאפל כחברה שמקדמת תרבות עסקית שפויה ומאוזנת, אבל זה בהחלט המקרה הפעם: משרד זה משרד. הוא מקום שעובדים בו, ולא צריך להתיימר להיות מרכז החיים של עובדיו – כלומר, לתפוס את המקום של האייפון.

דור צח

 

משרדי אפל בהרצליה פיתוח משרדי אפל בהרצליה פיתוח צילום: עמית שעל

 

בתי ההשקעות רוצים כרטיס

 

חברי הבורסה שאינם בנקים, כלומר בתי השקעות, החלו לגלגל יוזמה להנפקת כרטיס חיוב מסוג דביט, שיאפשר ללקוחות לשלם כמו במזומן מתוך החסכונות שלהם, בקלות, במהירות ובלי טפסים. המהלך הזה יכול להגדיל דרמטית את התחרות בשני תחומים שנמצאים היום בשליטה כמעט מוחלטת של הבנקים – תחום הפיקדונות ותחום כרטיסי האשראי. תחרות זו תצטרף לתחרות עזה שמתחוללת בתחום האשראי העסקי, ולנציני התחרות באשראי הצרכני. הבנקים, גופים גדולים ומסורבלים, לא ממש יודעים מה לעשות בסביבה תחרותית, ולכן לפחות כרגע הם בורחים למפלט האוטומטי שלהם, שוק המשכנתאות. הוא ממשיך לדהור קדימה, וכך בינואר האחרון היקף המשכנתאות היה גבוה ב־22% מבחודש המקביל אשתקד. חילופי המפקח על הבנקים הם הזדמנות בלתי חוזרת לקרנית פלוג לרשום על שמה מהלכים שבפעם הראשונה אחרי הרבה שנים באמת ישנו לטובה את מצב הלקוחות השבויים.

אתי אפללו

 

האוזר רגולטור ענייני

 

ראש רשות ניירות ערך שמואל האוזר הוציא השבוע את האוויר מהבלון התקשורתי שניפחה רגולטורית אחרת, המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, ועשה סוף למחול השדים התקשורתי. סלינגר סימנה את קודמה עודד שריג כמטרה נוחה ועשתה הכל כדי לסכל את מינויו לבכיר בחברת מגדל של שלמה אליהו. הנימוק היה "אמון הציבור", אף ששריג מילא את הוראות החוק בנוגע לצינון. יש משהו בטענות נגד המינוי, וייתכן שאליהו היה צריך להפעיל יותר שיקול דעת. אבל החלטת האוזר לצאת נגד הזרם ולאפשר לשריג לקבל את שכרו כיו"ר מגדל אחזקות ישירות מבעל השליטה מלמדת שיש רגולטורים שמקבלים גם החלטות לא פופולריות. קוראים לזה החלטה עניינית.

גולן חזני

 

שמואל האוזר שמואל האוזר צילום: עמית שעל

 

ראובן עטר פוטר מהפועל חיפה

 

10 מ־14 הקבוצות בליגת העל בכדורגל פיטרו את המאמן שלהן מתחילת העונה, 11 אם מחשיבים את הפועל רעננה שפיטרה והחזירה. כלומר שלושה רבעים מהמאמנים בליגה הבכירה בישראל הלכו הביתה בתוך חצי שנה. מחקר גרמני שבחן 45 שנה (2009-1963) הראה כי פיטורי מאמנים לא מסייעים לקבוצות בכלל, ומצא שהגורמים המשפיעים ביותר הם שינויים גדולים בסגל השחקנים או בהנהלה. מחקר טרי יותר של אוניברסיטת שפילד, אנגליה מצא כי בעשור החולף (2013-2003) פיטורי מאמנים סייעו בעיקר לקבוצות תחתית. החוקרים הסבירו שקבוצות בליגות הנמוכות מתעסקות פחות בכדורגל ויותר במלחמה על המגרש, כלומר משחק לוחמני ואלים. ובמלחמה לפעמים צריך בוס חדש בשביל טיפה יותר מוטיבציה. ככה נראית ליגת העל שלנו: כל הקבוצות הן קבוצות תחתית שעסוקות במלחמות, לא בכדורגל.

אוריאל דסקל

 

העצמה נשית על ידי הקטנת האשה

 

הסתדרות המעו"ף (עובדי מינהל, משק ופקידים) השיקה השבוע פרויקט חדש להעצמת נשים. אירוע ההשקה כלל פאנלים, ארוחת בוקר והקרנה של הסרט "50 גוונים של אפור". כן, התוכנית האמנותית להעצמת הנשים היא סרט שהפך שליטה גברית, החפצת נשים וכוחנות למקור הכנסה אדיר. מילא אם היו מבטיחים דיון ביקורתי בתכנים, כחלק מהמלחמה בהטרדות מיניות שחוות עובדות מינהל, משק ופקידות. אבל לא. ככה זה בעולם שבו גם האחראיות על מעמד האשה בשירות המדינה בדרך כלל מארגנות ימי אשה בכיכובן של סדנאות איפור. נשים בישראל משתכרות 17% פחות מגברים על אותה עבודה וחשופות לניצול מתמשך, אבל למה להילחם בזה כשאפשר לפנק אותן בארוחות בוקר מיוחדות, ימי כיף בספא וסרטים אירוטיים.

מעין מנלה

 

הליכוד מתעכב על הכלכלה

 

בניסיון להסית את האש מדו"ח מבקר המדינה, הואיל השבוע הליכוד לפרסם סוף סוף את עיקרי המצע הכלכלי שלו. ההיסטריה המפלגתית האפילה על האירוע ההיסטורי הלאומי (בכל זאת, התרגלנו למפלגת שלטון בלי מצע), ושיקול הדעת קצת השתבש בדרך. כך קיבלנו מצע שמורכב מכל נושא שעלה לכותרות בשבועות האחרונים - סייעת שלישית בגנים, הורדת מספר התלמידים בכיתות, תמריצים ליזמי תמ"א 38, אפילו הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים. מה לא היה שם? קו ברור, חזון מגובש, סדר עדיפויות מוגדר, ובטח שלא מקורות כספיים מפורטים. אבל הי, לפחות מפלגת השלטון נזכרה שצריך לדבר עם הציבור על הכסף שלו, ולא רק לדאוג לכסף של ראש הממשלה.

נעמה סיקולר

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: בלומברג

 

נתניהו ישראלי במובן הרע

 

דו"ח מבקר המדינה לא חשף פנים חדשות של בנימין נתניהו. כבר נתקלנו באי אילו דיווחים שגילו לנו שמדובר באדם זחוח, חמדן וקמצן - תכונות שמאפיינות לא מעט ישראלים, אגב. הדו"ח גם לא צבע את נתניהו כמושחת אולטימטיבי שגורף הון עתק, רק כתחמן קטן שעושה לביתו בעיגולי פינות. אבל הדו"ח הזה, אחד האישיים ביותר שיצא ממשרד מבקר המדינה אי פעם, כן מכריח אותנו להתעכב על הפער בין ראש הממשלה, דמות סמכותית שופעת בריטון ובלורית שמזכירה לנו שהיא מגנה בגופה על קיומנו השברירי כאן, לבין נתניהו, קומבינטור שהיינו מתקשים לקנות ממנו אפילו קורקינט משומש. ואחרי דו"ח כל כך מפורש של המבקר, אי אפשר להתעלם מהפער הזה יותר.

משה גורלי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x