שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: לשליטה הישראלית בשטח C יש מחיר

המשק הפלסטיני זקוק לניצול פוטנציאל הפיתוח הכלכלי בשטח, אבל ישראל מסכלת כל ניסיון

"שלום כלכלי הוא פרוזדור לפתרונות מדיניים", אמר בנימין נתניהו במסע הבחירות שלו ב־2008, ודיבר בשבח שלום כלכלי בין ישראל לפלסטינים. ב־2009 הוא אף הקים ועדת שרים בראשו לקידום השלום הכלכלי. לצדו מונו השרים אהוד ברק, אביגדור ליברמן, יובל שטייניץ וסילבן שלום. בפגישה עם נציג הקוורטט לענייני המזרח התיכון טוני בלייר, הציג נתניהו את הפרויקטים הראשונים: אזור תעשייה בגבול ג'נין, מפעלי תיירות משותפים ופיתוח אתר הטבילה הנוצרית על הירדן.

 

אבל בפועל הבטחות אלה רחוקות מהמציאות: כל עוד יותר מ־60% משטח C נתון בשליטת ישראל, וכחלק מזה גם רוב משאבי הפיתוח, אין שום סיכוי לשלום כלכלי.

 

שטח C מהווה יותר מ־60% משטחי הגדה המערבית וכולל את בקעת הירדן ומדבר יהודה לצד יישובים יהודיים, כבישים ראשיים ושטחים בפיקוח הצבא. מבחינה מעשית הוא מסופח לישראל. מעבר לכך, שורה ארוכה של פוליטיקאים ישראלים - ובהם חברי הבית היהודי והליכוד - דורשים להפוך את הסיפוח לרשמי. פירושו של צעד זה הוא אובדן כל סיכוי לכלכלה ולמדינה פלסטינית.

 

יש קרקעות, יש תוכניות, אבל אין אישור לפתח

 

קרקעות רבות בשטח C עומדות פנויות. עם זאת, ישראל לא מאשרת בנייה פלסטינית עליהן לצורכי מגורים, מסחר או תעשייה. לאורך השנים הציגה הממשלה הפלסטינית תוכניות רבות: פרויקטי מגורים במורדות בקעת הירדן, שדה תעופה בינלאומי בסמוך לנבי מוסא מדרום ליריחו שיקלוט עולי רגל מוסלמים מהמזרח, הקמת בתי מלון ואתרי נופש. כן נעשו תוכניות להקמת מפעלי תעשייה כימית בצפון ים המלח. תוכניות אלה לא יצאו לפועל.

 

רוב תושבי שטח C, כ־350 אלף, הם מתנחלים יהודים. אין אומדן מדויק לגבי גודל האוכלוסייה הפלסטינית, אך הערכות שביצעו המינהל האזרחי וארגוני זכויות אדם שונים טוענות לטווח של בין 120 אלף איש ל־300 אלף איש.

 

70% משטח C כלולים בתחומים המוניציפליים של המועצות המקומיות של ההתנחלויות. בתחומים אלה לפלסטינים אין כל אפשרות לקבל אישור לפיתוח ובנייה. מבנים שכן קמים, נהרסים מתוקף צווי הריסה.

 

הריסת בית בכפר אל דיראת בדרום הר חברון הריסת בית בכפר אל דיראת בדרום הר חברון צילום: איי אף פי

 

שטחי A ו־B כבר נוצלו עד תום

 

הסיפוח המעשי של שטח C, שהתרחש בעיקר בשנים האחרונות, השפיע באופן מכריע על הכלכלה הפלסטינית. לפי ההערכה של הבנק העולמי משנה שעברה, המשק הפלסטיני הפסיד כ־14 מיליארד שקל של הכנסה פוטנציאלית עקב פעולות ישראליות שמנעו את פיתוח השטח.

 

שטחי A ו־B, שמתפרסים על פני פחות מ־40% משטח הגדה המערבית ונתונים לשליטת רשויות התכנון הפלסטיניות, הפכו זה מכבר למובלעות צפופות המנותקות זו מזו. קרקעות אלה נוצלו כמעט עד תום, ואלו שנותרו פנויות הן יקרות מאוד. שטח C לעומת זאת מקיים רצף גיאוגרפי, מה שהופך את הבנייה והפיתוח שלו לחיוניים ביותר.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x