שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

האם חדשנות נובעת מטעות?

ולמה אין מה ללמוד מסטיב ג'ובס ומאדיסון

שיזף רפאלי 09:1125.12.14

האם כבר פוצחה נוסחת החדשנות? האם שלל כתבות המגזינים, קורסי העזרה העצמית וספרי הניתוח ההיסטורי הצליחו לזקק את סודו של ניצוץ הגאונות?

 

רבים מתנדבים לשמש "אבות" החדשנות. גם אנחנו, בני אומת הסטארט־אפ, שמחים להרצות על השילוב בין חוצפה, תחושת אין ברירה, כור היתוך חברתי ותרבות של אלתור. כך ניצחנו וכך המצאנו. יש מי שטוענים שסוד החדשנות הוא בזרוּת. בספר השנוי במחלוקת "The Triple Package" איימי צ'ואה האמריקאית־סינית וג'ד רובנפלד האמריקאי־יהודי טוענים שמהגרים סינים ויהודים הצליחו כל כך באמריקה הודות למזיגה של שלוש תכונות אופי: תחושת עליונות, חוסר ביטחון ואיפוק. ואחרים חוקרים את עקרון "עשרת אלפים שעות האימון", את מצב "הזרימה היצירתית", ותמהילים שונים של תנאי סביבה ונסיבות. אבל מה אומרות העובדות?

 

סטיב ג'ובס המנוח סטיב ג'ובס המנוח צילום: איי אף פי

 

סטיבן ג'ונסון, סופר עטור פרסים שכותב על ההיסטוריה של עסקים ומדע, פרסם באחרונה ספר שתומך באחת התיאוריות היותר צנועות על סוד החדשנות. לפי הספר, שגם עובד למיני־סדרה תיעודית ששודרה בטלוויזיה החינוכית האמריקאית, חדשנות היא אשליה. ההמצאות ששינו את גורל האנושות לא נועדו להיות כאלה, והצלחתן הפתיעה את כולם, בעיקר את הממציאים. פנתיאון הגאונים לא יכול ללמד אותנו את הכללים ליצירת חדשנות, כי חדשנות, ג'ונסון מסביר, לא נוצרת, היא מבט לאחר מעשה על שרשרת אירועים שאיש לא ניווט.

 

לספר ולסדרה קוראים "How We Got to Now", ובתרגום חופשי לשם המלא: "איך הגענו לעכשיו: שש המצאות חדשניות שיצרו את העולם המודרני". הם סוקרים שישה תחומים גורליים שממעטים לחשוב עליהם: גילוי הזכוכית, תולדות הניקיון, פיתוח הטכנולוגיות לקירור, תאורה, מדידת זמן, ויצירת צלילים, שליטה בהם ושידורם.

 

הזכוכית, לדוגמה, התגלתה באקראי. גם הדפוס התפתח בתהליך ששלטה בו המקריות. ושניהם הולידו את המשקפיים, שהניחו את היסודות למיקרוסקופים ולטלסקופים ששינו את המדע. אף אחד מאלה לא היה תוצר של חזון, אלא צירופי מקרים וכורח הנסיבות.

 

וגם אז, הצעדים המשמעותיים בדרך היו כמעט תמיד של צוותים, או של אנשים שעבדו בנפרד. כל אחד מהם תרם חלק קטן בלי לתפוס את משמעות התמונה הגדולה, וזה שבדיעבד זכה לתהילה לא באמת זכאי לה יותר מתריסרי, ולעתים אלפי, השותפים שבדרך. יש כאן מובן נוסף, אולי אפילו עמוק יותר, למושג "חוכמת ההמונים".

 

לדוגמה, ג'ונסון מראה איך נורת החשמל שהפכה את אדיסון לגיבור אלמותי היתה רק עוד צעד קטן במסע שהשתתפו בו עשרות מפתחים, לפני אדיסון ובמקביל לו. והשלכות טכנולוגיית התאורה הרחיקו הרבה מעבר למה שהממציאים התכוונו או

חלמו.

 

ולא רק התאורה. מפתחי טכנולוגיית קירור המזון לא העלו בדעתם שהיא תוליד את מיזוג האוויר, ויתרה מכך, כפי שג'ונסון מראה, תשיק גלי הגירה שישנו את גורלן של מדינות. גם האולטרסאונד, שפיתוחו הואץ לאחר טביעת הטיטאניק, מעולם לא יועד לשמש בבדיקות היריון, ובוודאי לא לשמש הורים סינים שמנסים לבחור את מין הילוד, מבצעים הפלות לתינוקות ממין נקבה וכתוצאה יוצרים הטיה דמוגרפית בסדר גודל שמעצב את האנושות.

 

ג'ונסון מעניק יותר מאשר אנקדוטות מעניינות, צדק היסטורי עם מגלים אלמונים ותזה אישית על כללי החדשנות. הוא מבהיר שקידמה לא מושגת בניצוץ בריאה או ברגע נבואי, אלא שיש בה השתלשלות, המשכיות אטית. במבט מקרוב, רגעי השיא של ההמצאה אינם אלא עוד צעדים אפרפרים במסלול ארוך ומרובה הסתעפויות שאין לו ארכיטקט או אסטרטג, אלא רק עובדי סלילה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x