מולטי־טאסקינג מזיק או דווקא מועיל?

עדי היקר,

כדי להבין את משמעות ההרגל שאתה מתאר ולדעת אם הוא טוב או רע הייתי ממליץ לך לחשוב על השאלה האמיתית, שהיא יותר קשה ומורכבת: כמה זמן לדעתך אתה מרוויח או מפסיד מכך שאתה קופץ בין דברים שונים. וכמו כל דבר בחיים, גם העניין הזה מתחלק לשלושה היבטים עיקריים.

ההיבט הראשון שצריך להביא בחשבון הוא שכאשר אתה קופץ למשימה אחרת אתה לרוב מבזבז עליה יותר זמן ממה שנדמה לך. בוא ניקח משהו קטן כמו להשיב לאימיילים שקשורים למשימה השנייה. נניח שאתה עובד על משהו מורכב, מרגיש תקוע ומחליט להתאוורר לחמש דקות בקפיצה למשימה השנייה ובמענה לאימיילים. כעבור 20 דקות אתה עדיין תקרא ותנסח תשובות, ותחוש תחושת הישג - לא באמת מוצדקת - על כך שהצלחת להשיב לחלק מהם, לנקות קצת את התיבה ולקדם את העניינים. אחרי עוד עשר דקות תחזור למשימה המורכבת, והנה חצי שעה נעלמה. לא בטוח שלזה התכוונת כשהחלטת לקפוץ רגע לעניין השני.

דורגה, האלה ההודית. מי כאן מולטי טאסקינג? צילום: ויקיפדיה

וכאן נכנס ההיבט השני, שבו מבחינים פחות: הזמן שמתבזבז כתוצאה מעצם המעבר. יש איזו אמונה שהפוגה ומגוון מרעננים ונותנים אנרגיה, או משאירים אותך "חד" יותר. ובקיצור, יש אמונה שהדילוג עוזר. אבל לרוע המזל המציאות שונה. קרוב לוודאי שכאשר תחזור למטלה הראשונה לא תהיה לגמרי מרוכז בה, ייקח לך זמן להיזכר בבעיה ובחוט המחשבה שקטעת, ותמשיך "לשלם" בזמן שיתבזבז בדמות עבודה לא יעילה. הרעיון של הקדשת חמש דקות למשימה השנייה עלול לעלות לך בשעות.

אז מה עושים? איך הפסקה של חמש דקות באמת תהיה הפסקה של חמש דקות? החדשות הרעות הן שהתשובה היא משמעת עצמית. החדשות הטובות הן שכמו בדיאטות ובנושאים אחרים שדורשים משמעת והתמדה, עזרה מבחוץ ועיצוב הסביבה שלנו יכולים לעזור. כתבתי על זה פה לא מעט.

גילוי נאות: בזמן כתיבת המדור הזה בדקתי את האימייל שלי כמה פעמים. אולי זו הסיבה העיקרית שלא הגעתי להיבט השלישי בבזבוז זמן. זה מה שקורה.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il