$
קיימות בעולם

מרחב ציבורי: עסקה מלוכלכת

התאגידים מנסים לכפות על אירופה לרכוש נפט אמריקאי שמיוצר מחולות זפת, אף שהוא מזהם יותר ממקביליו

איתי להט 07:5013.08.14

שותפות המסחר וההשקעות הטראנס־אטלנטית, או TTIP, הוא הסכם מתגבש בין אירופה לארצות הברית - אבל מי שמכתיב את הסעיפים ואת תוכנו של ההסכם הזה הוא לא המדינות אלא התאגידים. כמו בהסכמים בינלאומיים אחרים, גם כאן המגעים מתקיימים תחת מעטה חשאיות כבד, אבל מסמכים שמודלפים מדי פעם מגלים את הכוח שההסכם הזה עומד להעניק לחברות בינלאומיות ואת הפגיעה שתכרסם בריבונותן של מדינות, בעיקר באירופה.

 

הגילוי המטריד האחרון מדגים כיצד ההסכם יאפשר לחברות לערער בבתי משפט בינלאומיים נגד תקנות וחוקים מקומיים. במילים אחרות, אם התקנות המקומיות פוגעות באינטרס הרווח הצר של חברות, המדינות באיחוד האירופי ייאלצו להגן עליהן בבתי משפט כמו זה של הבנק העולמי. אם חברה תזכה בבית משפט שכזה, היא תאלץ מדינות לשלם לה סכומי פיצויים גבוהים. ואם המדינה תסרב, הבנק העולמי יוכל להטיל עליה סנקציות כלכליות.

 

1. יותר גזי חממה

הנפט לא עומד בתקנות האירופיות

 

ההדלפה האחרונה של טיוטת ההסכם מגיעה מארגון Friends of the Earth שמפרסם מסמך בשם "עסקאות מלוכלכות". על פי המסמך שהודלף, הנציגים האמריקאים במגעים על הסכם הסחר מפעילים על האירופים לחץ עצום - הם דורשים שבאירופה יתייחסו ליבוא של נפט שהופק מחולות הזפת בקנדה כמו לכל נפט אחר. הבעיה היא שתקנות איכות הדלק האירופיות (FQD) קובעות - ובצדק - שעל נפט מסוג זה תחול שורה של הגבלות בשל העובדה שהוא פולט 23% יותר גזי חממה בעת תהליך השריפה שלו.

 

2. יותר זיהום מתחבורה

התחבורה באירופה עדיין מזהמת

 

האירופים קבעו את התקנות הללו ב־2011 בניסיון להפחית את פליטות גזי החממה (החלטה נבונה כלכלית, בהתחשב בכך שמחקר של London School of Economics מצא שההתמודדות עם משבר האקלים תעלה בין 5% ל־20% מהתוצר הגולמי העולמי). היעדים העכשוויים עומדים על הפחתה של 20% בפליטות כאלה עד 2020, הגדלה של 20% בייצור אנרגיה מתחדשת ונקייה ושיפור של 20% ביעילות אנרגטית. הענף היחיד באירופה שעדיין נרשם בו גידול בפליטות גזי חממה הוא התחבורה, ולכן הגיוני שהאירופים לא רוצים דלק שפולט יותר.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: shutterstock

 

3. יותר התחממות גלובלית

האמריקאים רוצים לשנות את החישוב

 

אבל חברות הנפט האמריקאיות שמעורבות בהפקתו מחולות זפת מעוניינות למכור אותו לאירופה בכל מחיר. גם אם זה אומר לפגוע במלחמה בהתחממות הגלובלית או בריבונות האיחוד. הסעיף שדוחפים הנציגים האמריקאים לגרונם של האירופים קובע כי ייערך ממוצע זיהום לכל הדלקים, מה שיאפשר לדלק הקנדי להיכנס לאיחוד בחסותם של דלקים פחות מזהמים, שיעניקו לו ערך זיהום מופחת. הדרישה האמריקאית הזו כמובן מעלה סימן שאלה ברור לגבי סדר העדיפויות האמריקאי: סחר חופשי מול הישרדות כדור הארץ.

 

4. יותר אינטרסים אישיים

נציג הממשל מארה"ב מושקע בנפט

 

את המגעים בתחום מנהל נציג הממשל האמריקאי מייקל פרומן (Froman). פרומן הוא דוגמה מצוינת למדיניות הדלת המסתובבת של ארה"ב התאגידית. אחרי קריירה במשרד האוצר האמריקאי הוא עבר לתפקיד בכיר בסיטיגרופ, אחת המשקיעות הגדולות בחולות הזפת הקנדיים. במקביל גילה "הניו יורק טיימס" שפרומן המשיך לקבל שכר מסיטיגרופ גם אחרי שחזר לעבוד עבור הממשל בתפקידו הנוכחי. פרומן לא הכחיש. פלישה כזו לסדר היום הציבורי על ידי תאגידים עלולה לעלות ביוקר, לא רק לאירופה אלא לעולם כולו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x