תקציר מנהלים: ראיון עבודה מהיר עם פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן־ישראל

פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן־ישראל

בן 64, יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, ראש סדנת יובל נאמן בבית הספר לממשל באוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל חברת הייעוץ הביטחוני Ray-Top. לשעבר חבר כנסת במפלגת קדימה וראש מפא"ת במשרד הביטחון. זוכה שני פרסי ביטחון ישראל. השנה סוכנות החלל מציינת 30 שנים להיווסדה.

1. האם הממשלות ויתרו על כיבוש החלל לטובת השוק החופשי?

"יש תהליך הפרטה, והוא מבורך. החלל עובר בדיוק את מה שעבר ענף המחשבים. את המחשב הראשון בנו ב־1946 במימון הצבא האמריקאי, וזה עלה הון. כשההפרטה רק התחילה, בשנות השישים, מחשבים עדיין היו יקרים ונמכרו רק למוסדות. ב־1980 הם התחילו להיות נגישים להמונים, ומיד המחירים ירדו פלאים והטכנולוגיה שוכללה לרמות שלא ייאמנו. אנחנו בתחילת ההפרטה של החלל, והתוצאות יהיו דומות. ההבדל היחיד בין התחומים הוא חציית עמק המוות, כלומר נושא הבטיחות. טיסות אזרחיות לחלל לא יכולות להתנהל כמו טיסות מבצעיות, שבהן הנוסעים לוקחים סיכון גדול".

יצחק בן ישראל

2. וכשההפרטה תתקדם, מה תהיה ההצדקה לקיום הסוכנות שלך?

"ההפרטה כבר מתקדמת. גם התעשיות הביטחוניות מופרטות כבר 20 שנה. אבל אין לזה קשר לחיוניות של סוכנות החלל הישראלית. התפקיד שלנו הוא להסדיר רגולציה, לסייע במימון ממשלתי, להסיר מכשולים".

3. אבל מובילי הפרטת החלל, כמו מייסד SpaceX אלון מאסק, מסתדרים בלי סוכנויות ממשלתיות.

"כן, אלה האנשים שבסופו של דבר מקדמים את העולם. כשמאסק הקים את פייפאל אנשים אמרו, זה לא ילך, מי ישלם דרך האינטרנט. הוא בכל זאת השקיע בחלום, ואחרי כמה שנים העולם השתנה. עכשיו הוא עושה את זה עם טיסות פרטיות לחלל. ושימי לב, הלקוח שלו כרגע הוא נאסא של הממשל האמריקאי, הוא משגר לוויינים עבורם".

4. איך השוק הישראלי משתלב בהפרטת החלל?

"כיום חברות ישראליות מייצאות טכנולוגיות בתחום החלל בהיקף שמתקרב למיליארד דולר בשנה. זה מתחיל בחברות גדולות כמו התעשייה האווירית או אלביט, ממשיך בחברות בגודל בינוני כמו גילת, ומגיע עד חברות קטנות כמו ריקור בעין חרוד, שמערכת קירור זעירה שלה מותקנת ברכב קיוריוסיטי שעל המאדים. וישנה גם חברת אקיוביט בירושלים. יש המון חברות קטנות שצומחות. לפני שלוש שנים הממשלה החליטה להשקיע במינוף של תשתיות שנבנו בכספי הביטחון בתחום החלל לטובת היישומים האזרחיים והכלכליים, והיעד שלנו הוא לחצות את רף המיליארד דולר במכירות, שאלה כבר מספרים טובים לכלכלה הישראלית".

5. באילו פרויקטים גדולים אנחנו מעורבים?

"אנחנו כיום בדיונים עם נאסא בנוגע לפרויקט משותף בשם אולטרה סאט, שבו לוויין אמריקאי עם טכנולוגיה ישראלית יסתכל לחלל במקום לכדור הארץ, ויאתר קרינה מהתפוצצות של סופר־נובות, כוכבים זקנים. אלה אירועים שמלמדים הרבה על היווצרות היקום. יש עוד פרויקט שקשור לנאסא, ועוסק במיפוי פני כוכב הלכת נגה. בגלל העננים סביב נגה אי אפשר לראות את פני הכוכב, ועד היום האמריקאים הסתפקו במיפוי הנעשה על ידי גשושית שהונחתה על הכוכב ומטבעה רואה רק אזור אחד מצומצם. זה כמו לנחות בים המלח ולחשוב שכל כדור הארץ נראה כך. התוכנית היא להשתמש במצלמה מכ"מית, שתראה דרך העננים. הם חיפשו בכל העולם מצלמה כזאת, שמתאימה לתנאי החלל, ומצאו באלתא של התעשייה האווירית".

6. ומה לגבי עוד אסטרונאוט ישראלי?

"פה יש בעיה. לפני שנתיים, ואחרי אסונות הקולומביה והצ'לנג'ר, תוכנית המעבורות האמריקאית נסגרה. כיום הם עובדים על פיתוח רכב חלל חדש, והרוסים הם היחידים שמשנעים אסטרונאוטים. דיברנו עם הרוסים על אסטרונאוט ישראלי, והם אמרו שרשימת הטיסות לשנים הקרובות סגורה. גם הסינים מפתחים רכבי חלל, אבל הם רק בתחילת הדרך. ועבורנו פיתוח רכב חלל זה פרויקט לא סביר בגודלו, זו עלות של עשרות מיליארדי דולרים. זה אומר שצריך לחכות לאמריקאים. עם זאת, כאשר יושג סיכום נתחיל בהכשרת האסטרונאוטים, שגם היא אורכת כמה שנים".

7. הסרט "כוח משיכה" עם סנדרה בולוק

העלה למודעות את נושא פסולת החלל, שעלולה לחסל את האפשרות לשגר טיסות לחלל. מה עושים בעניין?

"פסולת חלל היא בעיה שצריך לפתור. ב־50 השנים האחרונות שוגרו המון לוויינים, וכל אלה שיצאו משימוש ממשיכים להקיף את כדור הארץ. זה מסוכן, ובתחנת החלל הבינלאומית יש מדי פעם אזעקות כשמתקרב אליהם שבר של איזו חללית מלפני 20 שנה, והם צריכים להיכנס למין ממ"ד. כיום מחפשים דרכים לנקות את החלל. אחת המחשבות היא לפתח חללית עם מגנט גדול שתאסוף את הזבל ותוביל אותו לכדור הארץ או לירח. אבל צריך כסף לזה".