$
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

כלכלה חברתית: זכות השֵֹיבָה

חברתיות אמיתית מתחילה בעובדים, ויש להשקיע בשימור ושיתוף שלהם בעסק, בעיקר כשמדובר בעובדים מבוגרים

יפה ויגודסקי 08:1609.07.14
עולם התעסוקה משתנה, ואת מחיר השינוי משלם הדור המבוגר. בישראל מועסקים כיום כ־250 אלף איש בעבודות פיזיות. רובם לא צעירים. חלקם נושאים משאות כבדים, עובדים בתנאי חום וקור קשים ובמשמרות ארוכות. הם שמחים על יכולתם להביא פרנסה מעבודה, ולא מקצבה. לא כך דמיינו את הורינו מזדקנים, ורובנו לא מבינים שבעתיד הלא מאד רחוק, אנחנו נהיה האנשים הללו. אנו מדחיקים את העובדה שבגיל 60 קרוב לוודאי שנישפט לא על פי כישורינו, ניסיוננו והתאמתנו לתפקיד, אלא על פי גילנו בלבד.

המציאות הזו מחייבת אותנו ליצוק תוכן במילים כמו ערבות הדדית, ביטחון תעסוקתי ורווחה כלכלית. על המדינה, בשיתוף המעסיקים, לייצר קשר בין העובד למעסיק תחת מטריה רחבה של כלכלה חברתית. זוהי לא כלכלה סוציאליסטית, וגם לא כלכלה קפיטליסטית חסרת מצפון. ביסוד הכלכלה החברתית עומדת התפיסה כי ארגונים מצליחים יותר כשהעובד הוא שותף מרכזי. החברה הישראלית השתנתה בשנים האחרונות, בעיקר מאז המחאה. חברות שהפנימו את הלך הרוח הזה מתוגמלות בנאמנות, ואלה המתעמרות בציבור - נענשות.

 

אפשר לעזור למבוגרים באמצעות קורסים והכשרות במימון המדינה אפשר לעזור למבוגרים באמצעות קורסים והכשרות במימון המדינה צילום: shutterstock

 

מנכ"לי חברות היום הם, במובן מסוים, מנהיגי ציבור. הם חייבים לשדר אחריות חברתית של התאגיד שבראשו הם עומדים, ואין אחריות גדולה יותר מלדאוג לעובד המבוגר שנתן את מיטב שנותיו לתאגיד או למפעל. הדאגה הזו צריכה להתבטא בהכשרת העובדים באופן שיתאים לעולם התעסוקה המודרני, כדי להפוך אותם לרלוונטיים למפעל/לארגון ולשוק העבודה המשתנה. בדיוק כפי שמעסיק מחויב על פי חוק לדאוג להעסקה הוגנת מבחינת שעות עבודה ומנוחה, פנסיה וכו', כך הוא מחויב על פי מידות המוסר והצדק לדאוג לכך שהעובד יישאר במעגל העבודה ולא ייהפך לנטל על משפחתו.

 

מעבר להיבט המוסרי והחברתי יש היבט כלכלי, חשוב לא פחות: אי־העסקת עובדים פוטנציאליים מאוכלוסיית האזרחים המבוגרים היא הפסד משמעותי למשק. המחיר של חוסר התעסוקה בא לידי ביטוי בנטל על שירותי הבריאות ובגידול ההוצאות על שעות סיעוד, קצבאות נכות והבטחת הכנסה.

 

לעומת זאת, העבודה בגיל מבוגר מעניקה לא רק הכנסה נוספת המאפשרת יציבות כלכלית, אלא גם תחושת תרומה, שייכות ומעורבות, וקשר שוטף עם אנשים בסביבת העבודה. בעולם כבר השכילו להעריך את ההון האנושי הזה: בנורווגיה, דנמרק, פינלנד, הולנד, אוסטריה ובלגיה, על המעסיקים להפחית את שעות העבודה של עובדים מגיל מסוים, תוך שמירה על רמת שכרם. באוסטריה המעסיק אפילו מקבל פיצוי מהמדינה בגין הפחתת השעות. גם בישראל אפשר לעזור לאנשים הללו להמשיך לעבוד. למשל באמצעות קורסים והכשרות במימון המדינה, שישדרגו את יכולות העובד בהתאם לצרכי המעסיק.

 

חברתיות אמיתית מתחילה בעובדים, ויש לשמר אותם, בין אם הם מהנדסים או פועלי פס ייצור, צעירים חדורי מוטיבציה להתקדם או מבוגרים שרוצים לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב.

 

הכותבת היא יו"ר קרן מעגלים, ושופטת בתחרות המעסיק החברתי.

 

להרשמה לתחרות: my.calcalist.co.il/Employer

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x