תקציר מנהלים: ראיון עבודה מהיר עם פרופ' חורחה דובכובסקי

1. למה חיטה? למה עכשיו?

"עד היום האנושות הצליחה לייצר יותר מזון מהדרוש, אבל המצב הזה לא יימשך זמן רב. אוכלוסיית העולם גדלה, צריכת המזון גדלה, הקרקע הזמינה פוחתת והאקלים משתנה לרעה. חיטה אחראית לכ־20% מהתזונה העולמית. מ־2008 רואים עלייה במחירים שלה, ובעיות בגידול כי שינויי האקלים דורשים להזיז שדות חיטה לאזורים חדשים. אם בתחום יתרחש אסון לא צפוי רזרבות החיטה בעולם יאזלו בתוך חודשיים. צריך לשכלל את הגידול החיוני הזה ולהתאים אותו להווה".

2. מה אפשר לשכלל בחיטה?

"יש גנים שיכולים להפוך את גרעיני החיטה לעתירי חלבון. מצאנו אחד מהם בחיטת בר מישראל שמשה פלדמן אסף בשנות השבעים. כרגע עובדים במעבדות שלנו על זיהוי גן שנותן עמידות לשני סוגים של מחלת החילדון ועל גנים שמשפיעים על עיתוי הפריחה ויכולים לתת יבול גבוה גם כשתנאי הסביבה משתנים. אבל זה לא ייגמר שם. כשננצח את פטריית החילדון תהיה מחלה חדשה. אנשים מניחים שאוכל גדל בסופרמרקטים, אבל זה מאבק שלא נגמר".

פרופ' חורחה דובורובסקי

3. אתה עוסק בהנדסה גנטית של מזון. יש הרבה חששות מהתחום, ומהשלכות שיכולות להיות לזה על הטבע ועל הבריאות.

"בגלל הפחדים האלה אנחנו לא עושים הרבה דברים. אנחנו מבצעים רק הכלאות במגוון הקיים. כיום יש רגולציה מוגזמת ולא רציונלית שחוסמת אותנו ומעכבת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. אם אנשים לא היו מפחדים כל כך היה אפשר לעשות יותר. יכולנו לתת נוקאאוט לרגישות לגלוטן בלי להכניס לחיטה אף דנ"א זר, בלי אף גן של דג או אדם או אורגניזם אחר כמו שאנשים לפעמים טוענים. אבל אני לא יכול, כי מטילים מגבלות על התהליך ולא מרשים לי להשתמש בטכנולוגיה הקיימת. אני מכבד את רגשות האנשים, אבל לדעתי אנחנו עושים טעות".

4. אז מה היית ממליץ?

"שהרגולציה והפיקוח יהיו על התוצר הסופי, לא על תהליכי העבודה. בחיטה שאת אוכלת היום יש רצפי גנים שלמים שאף אחד לא יודע מה הם עושים. לא יודעים אם הם רעילים. הטכניקה האסורה בטוחה יותר ממה שקורה היום. זה מזיק לחסום את המדע. מתנגדי ההנדסה הגנטית תמיד יוכלו לשלם יותר ולקנות מזון לא מהונדס, בדיוק כמו שקונים מזון אורגני. אבל לעניים חייבים לאפשר את תוצרי ההנדסה הגנטית. כרגע המצב משחק לידי התאגידים. מתנגדי ההנדסה הגנטית עוזרים לאויבים של עצמם, וזה מכעיס".

5. לחיטה, ולדגנים בכלל, מיוחסים כיום נזקים בריאותיים כמו תרומה להשמנת יתר, למחלות שונות ואפילו לאלצהיימר. אולי מה שצריך זה תחליף לחיטה?

"אני חושב שחלק מהביקורות לא מבוסס מדעית ומנופח בהגזמה כדי למכור ספרים. יש בעיות אמיתיות עבור חלק מהאנשים, ועליהן צריך לעבוד. אבל לרוב האנושות, שצורכת חיטה אלפי שנים כמקור מרכזי לאנרגיה וחלבון, אין בעיות כאלה. אנחנו צריכים לעבוד על הרגישות לגלוטן ועל צליאק. אפשר לשפר את החיטה במה שנוגע להשמנת יתר, לדוגמה הגדלת כמות הסיבים התזונתיים. יש הרבה דברים שאפשר לעשות".

6. מה האתגר הכי גדול שלך כרגע? מה המכשול הלא מפוצח שיכול לשנות את התמונה?

"אנחנו יודעים מעט מאוד על הגנים ששולטים בכמות התבואה ובעמידות לבצורת. אנחנו צריכים לזהות אותם. ובעתיד נצטרך להיעזר באפשרות לגשת לגנים ממקורות אחרים, לצאת מבריכת הגנים של החיטה".

7. ואם תצליחו, איך תיראה חיטת העתיד? ואיך זה ישפיע עלינו?

"אם החלומות שלנו יתגשמו, יבול החיטה יואץ משנה לשנה. יותר חיטה תצמח על כל יחידת שטח. היבול יהיה יציב יותר לאורך כל השנה. החיטה תנצל את החנקן והמים באופן יעיל יותר, ויהיו לה יותר איכויות תזונתיות. יהיו בה יותר סיבים תזונתיים. לא יהיו בה אלרגנים לאנשים עם רגישות לגלוטן. יהיו בה יותר ויטמינים ויותר מינרלים. אבל כאמור, זה מסע שלא נגמר".