שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חקר ביצועים

חקר ביצועים: השבוע של דוד רוזן, אהוד אולמרט ויוסי ביינארט

וגם: הבורסה היא לא מירוץ סוסים, עוד קרב במלחמה על תקציב הביטחון, למנוע החיפוש צריך שיהיו גבולות ואיך מאבטחים ראש ממשלה בכלא?

כתבי כלכליסט 08:4015.05.14

כולם נלחמים בברברים

ברברים משופמים, קשתיות ורודות שיער ושלדים מתפוצצים ממלאים את חיי כבר חודש, ברגעים גנובים באוטובוס, בעבודה, אפילו כשאני עם חברים. כן, נפלתי ב־Clash of Clans, משחק המובייל שבו אני פושט על כפרים ומכלה את זעמי, את זמני וגם את כספי. אבל הסיפור המעניין כאן הוא העובדה שהמשחק הפיני הזה אינו חדש. הוא הושק כבר ב־2012, אבל לפני כשבועיים עודכן ונהפך למשחק מרובה משתתפים (MMO), כזה שבו אתה משחק אונליין נגד שחקנים אחרים שבדיוק גנבו כמה דקות, או שעות. מאותו רגע המשחק טיפס במהירות לראש רשימות ההורדות (באנדרואיד, למשל, נרשמו כבר יותר מ־10 מיליון הורדות). זו ההצלחה הגדולה ביותר של משחק מרובה משתתפים לסמארטפון, שבו שלטו עד כה משחקים ליחיד או לשניים. ייתכן שמדובר בעידן חדש למשחקי המובייל. או שזה רק אותו עידן ישן של הצורך האנושי לכבוש.

ליאור באקאלו

 


 

לקראת ששינסקי 2

יכולת להיות שבדברי ימי ההיסטוריה, ממשלת נתניהו תיזכר כאחת הממשלות הכי אנטי־טייקוניות שהיו פה. ולא בטוח שנתניהו עצמו התכוון לזה, אבל ועדת ששינסקי דיללה את רווחיו של יצחק תשובה והגדילה את המס מהפקת נפט וגז טבעי, ובכך אחראית להעשרת קופת המדינה בעשרות מיליארדי דולרים. ומהפכת הסלולר כיווצה את הרווחים של נוחי דנקנר, שאול אלוביץ ואילן בן־דב, והקטינה את החשבונות שלנו. ותיקון 20 לחוק החברות התערב גם בשכר הבכירים. בקרוב, כשהמלצות ועדת ששינסקי 2 יתפרסמו, נראה אם המדינה תקבל עוד קצת כסף מעידן עופר בדמות הכבדת הגבייה מכיל. בסוף עוד יתברר שזה התרגום הכלכלי לקלישאה שרק ראש ממשלה מהימין יכול לקדם תהליכים מדיניים: רק ראש ממשלה קפיטליסט יכול לגעת בטייקונים בלי למצמץ.

יניב רחימי

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: אוראל כהן

 

ביינארט כוונות ואתגרים

מנכ"ל הבורסה החדש יוסי ביינארט הציג השבוע תוכנית עבודה שאפתנית, שלפיה בתוך חמש שנים יתווספו עוד מאה חברות לבורסה המקומית. ביינארט אף העז לקרוא תיגר על המעבר המתוכנן של הבורסה לבניין חדש וגרנדיוזי, שעלותו מאות מיליוני שקלים, ואמר שהכדאיות הכלכלית של המעבר נבדקת. מסיבת העיתונאים שהוביל היתה רוח מרעננת של ממש בבורסה שהתנהלה בשנים האחרונות בעצלתיים, תחת קברניטים שנתנו לגאות והשפל של השוק העולמי להכתיב את מצבה. יכול להיות שסוף סוף יש כאן תקווה לשינוי. אבל הסיכוי הזה תלוי ביכולת של ביינארט להתמודד עם ועד העובדים המיליטנטי של הבורסה, ולצלוח את המשא ומתן הנוכחי על הסכם קיבוצי חדש בלי לספוג פגיעות בתוכנית העבודה. במילים אחרות, כדי לעמוד באתגר של החייאת מחזורי המסחר, ביינארט חייב לעמוד באתגר של הסכמות עם 200 העובדים.

רחלי בינדמן

 

לחיפוש יש גבולות

יו"ר גוגל אריק שמידט אמר פעם שאין מה להתלונן על מנוע החיפוש של החברה, שזוכר הכל. המסר שלו היה חד־משמעי: לא רוצים שמידע מביך עליכם יתפרסם? אל תעשו דברים מביכים. ההיסטוריה המקוונת שלכם שלילית? אולי כדאי להחליף את השם. השבוע הבהיר בית משפט של האיחוד האירופי שאת האשמה לא צריך להפנות לגולשים, אלא לגוגל עצמה. פסיקה יוצאת דופן קבעה כי גוגל מחויבת לפרטיות הגולשים, ולכן צריכה להיענות לבקשות למחוק מידע שפוגע בהם. או במילים אחרות: לכל אחד יש זכות להישכח ולהיעלם.

איתי שמושקוביץ

 

אריק שמידט אריק שמידט צילום: בלומברג

 

הבורסה היא לא מירוץ סוסים

איכר זקן בא לרב לקבל עצה: "כבוד הרב, פעם הסוס שלי חולה, פעם לא בא לו לרוץ, פעם הוא סתם לא מרגיש טוב, ורק לפעמים הוא רץ. מה אני אמור לעשות איתו?". אומר הרב: "בפעם הבאה שהסוס רץ, תמכור אותו". זה מה שקורה בבורסה בתקופה האחרונה: עוד ועוד חברות מבקשות את אמון המשקיעים, חרף העובדה שהן רק התחילו לרוץ, או שגם הרווחים שלהן לוקים ב"פעם ככה פעם ככה". חלקן מעזות לדרוש את האמון הגבוה ביותר, בהנפקת מניות, אחרות מפגינות קצת יותר צניעות ומוכרות אג"ח. חלק דורשות מחיר מופקע, חלק לא מציעות ביטחונות. הסוס רץ, לא תשקיעו? אומרים המוכרים. צודקים. הבעיה היא אצל הקונים. המוסדיים לא בודקים את הסוס בשיניים, לא מבררים מה הסיכוי שבעוד רגע יפסיק לרוץ, לא דורשים ערבויות לכל הסיפורים על הסוס המופלא, ושוכחים שהם צריכים לקנות סוס עבודה שיוכיח את עצמו שנים, לא סוס למירוץ אחד קצר.

גולן פרידנפלד

 

שש שנות מאסר

איך מאבטחים ראש ממשלה בכלא, איפה ועם מי יישב, ואיך יעבור את משבר הלילה הראשון בקלבוש עם רעש הדלתות הנטרקות וריחות הליזול. אלה רק חלק מהשאלות שהתקשורת עסקה בהן שלשום, עוד לפני שהשופט השלים את הקראת גזר הדין. אין ספק שזה תפקידה, הקצת אכזרי יש לומר - לדון באופן ציורי באותם רגעים שבהם יישלח אהוד אולמרט להחליף את בגדיו למדי האסיר ולהתייצב בפני הוועדה המשבצת. גם הנהלת השב"ס תרמה את חלקה כשהודיעה שהוקמה ועדה לדון בנושא. ואפילו רוני ליבוביץ האופנובנק רואיין כמומחה ונידב מניסיונו. רק השופט דוד רוזן הצליח לגלות איפוק מסוים, והודיע שלאולמרט תהיה שהות להתכונן לכליאתו עד 1 בספטמבר.

אמיר זיו

 

אהוד אולמרט אהוד אולמרט צילום: יותם רונן

 

גזר דין חריף מאוד

נדמה כי השופט דוד רוזן גייס כל מילה שמצא במילון, כולל כמה שיש רק בחלק מהמילונים, כדי להוקיע את השחיתות, וכך קיבלנו גזר דין מלא רקב, ניוון, טומאה, זיהום, כסס, מסוס ועוד. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט אף זכה בכינוי "בוגד". בוגד באמון הציבור, אמנם, ובכל זאת - מילה שכדאי היה לוותר עליה. גם השחיתות השלטונית ראויה לכל גנאי, אבל גודש המילים החריפות, הסגנון שגולש לזעם וחרון, הטון המזיע ממאמץ - כל אלה חותרים תחת המסר. כאילו השופט לא מספיק בטוח בעונש שגזר על אולמרט, שש שנות מאסר, שהוא צריך לצעוק בלהט כמה העונש מוצדק.

משה גורלי

 

תקציב הביטחון - מי מחליט בסוף

בדיוק לפני שנה הצביע שר הביטחון משה (בוגי) יעלון בעד - כן, בעד - קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. בהמשך הוא הבין מה עשה, והתחיל לבכות שהצבא לא יכול לספוג קיצוץ כזה. באוקטובר הצביע שר האוצר יאיר לפיד בעד - כן, בעד - תוספת של 2.75 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. הוא טען שזה אקט ג׳נטלמני, לא לצאת נגד דעת הרוב אף שהוא מתנגד לה. היום הוא בוכה שהצבא לא עומד במילה שלו ודורש תוספות נוספות. כששרי הממשלה הבכירים ביותר לא מבינים למה ואיך הם מצביעים, ברור שהקרב על תקציב הביטחון מנוהל ומוכרע בלשכה אחרת לגמרי. ולגבי יעלון ולפיד, they deserve each other. אבל למה זה מגיע לנו?

שאול אמסטרדמסקי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x