$
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

קפיטליזם 3.0

יש להן זמן: חברות הדלק סיימו לטפל רק ב-25% מהתחנות המזהמות

שבע שנים אחרי שהגיעו להסדר עם המדינה על טיפול בקרקעות שזיהמו, וכחצי שנה אחרי שהורשעו בהסתרת מידע על זיהומים, לחברות הדלק הגדולות עדיין לא בוער. בדיקת "כלכליסט" מגלה כי הן עדיין לא טיפלו ב-75% מתחנות הדלק שבהן התגלו זיהומי קרקע

גיל קליאן 20:0714.05.14

שבע שנים אחרי שהגיעו להסדר עם המדינה על טיפול בקרקעות שזיהמו, בחברות הדלק סיימו את הטיפול רק ב־25% מהתחנות שבהן התגלו זיהומי קרקע. לנתון המאכזב הזה יש כמה שותפים - קודם כל חברות הדלק, האחראיות על הקרקעות שזיהמו בדלקים לאורך השנים. וגם המשרד להגנת הסביבה, שאינו דורש מחברות הדלק לתקן את הליקויים בקצב מהיר יותר.

 

נתון מעניין עוד יותר שעולה מנתוני המשרד להגנת הסביבה הוא שחברות הדלק כלל לא סיימו לבדוק את כל הקרקעות החשודות בזיהום (מדובר בקרקעות של תחנות ותיקות שנבנו לפני 1997). דווקא החברה שיש בה הכמות הקטנה ביותר של תחנות חשודות, דור אלון, בולטת בקצב הבדיקה האטי ביותר (רק 77.4% מהתחנות הוותיקות שלה נבדקו), ואילו החברה בעלת כמות התחנות החשודות הגדולה ביותר - פז - היא זו שהספיקה לבדוק את השיעור הגבוה ביותר של תחנות חשודות עד היום (97.8% מהתחנות החשודות).

 

תחנת דלק תחנת דלק צילום: shutterstock

 

פז היא גם חברת הדלק המצטיינת בכל הקשור לטיפול בתחנות הדלק שבהן התגלו זיהומי קרקע - היא טיפלה ב־24 תחנות כאלה. לשם השוואה דלק, דור אלון וסונול יחדיו טיפלו רק ב־23 תחנות. בפז מדובר בטיפול מלא בשיעור של 33.8% מהתחנות שבהן התגלה חשש לזיהום קרקע. לשם השוואה סונול, שיש לה 37 תחנות שבהן התגלו זיהומי קרקע, הגיעה אחרי שבע שנים לשתי תחנות משוקמות באופן מלא בלבד.

 

לא דיווחו למדינה, לא מדווחות לציבור

 

לא רק הקרקעות של תחנות הדלק מזוהמות, אלא גם התנהלות חברות הדלק הגדולות מול המדינה והציבור בכל הקשור להכרה ולקיחת אחריות על סוגיית הקרקעות. בספטמבר 2013 הורשעו ארבע חברות הדלק הגדולות במסגרת עסקת טיעון על כך שלא דיווחו על עשרות מקרים של בדיקות אטימות שכשלו בתחנות הדלק שלהן.

 

סונול הורשעה כי לא דיווחה על 38 בדיקות אטימות וצנרת שכשלו, דלק הורשעה כי לא דיווחה על 70 תקלות כאלה, פז על 44 בדיקות שכשלו ודור אלון על 21. למרות ההרשעות הקשות, החברות קיבלו קנס של כמה מאות אלפי שקלים בלבד (510–750 אלף שקל לכל חברה), ואיש מהבכירים לא הועמד לדין על חוסר הדיווח.

 

אבל חוסר הדיווח (שבמקרה הזה היה גם עבירה על החוק) לא נגמר בבית המשפט, אלא נמשך מול הציבור. כך למשל, בדו"חות דור אלון לא נמצא כל אזכור לכמות התחנות שבהן התגלה זיהום קרקע כלשהו או לכמות התחנות שבהן תוקנו הליקויים, אלא רק נתון כללי על כמות התחנות החשודות.

 

סונול אינה חברה ציבורית מדווחת, אך היא כן מוסרת מידע דרך החברה־האם שלה, קבוצת עזריאלי. גם במקרה שלה, הנתונים חלקיים ולא עדכניים: סונול מדווחת על נתון כללי של תחנות שבהן קיים חשש לזיהום, אבל מספר זה אינו חופף לנתוני המשרד להגנת הסביבה. סונול גם דיווחה כי נכון ל־2011 לא עמדה ביעדים שקבעה עם המשרד להגנת הסביבה לטיפול באותן תחנות (כיום מסבירים בחברה כי הליקויים האלה תוקנו).

 

בפז יש כבר כמות נתונים שמאפשרת להבין בקווים כלליים מה מצב החברה מבחינת זיהומי הקרקע שלה, אך עדיין אין גילוי מלא לגבי מספר התחנות שנבדקו.

 

 

השקוף ביותר מבין דו"חות חברות הדלק הוא זה של דלק ישראל, אך בדו"ח הזה ישנם פערים מטרידים בין הנתונים שמוסרת החברה לבין נתוני המשרד להגנת הסביבה. כך למשל, בדו"חות 2013 דיווחה דלק ישראל כי סיימה את הטיפול ב־30 תחנות דלק, בעוד לפי המידע שבמשרד להגנת הסביבה היא סיימה באופן מלא את הטיפול ב־11 תחנות בלבד. בדלק ישראל הסבירו את הפערים במספרים בכך שהחברה הכניסה תחנות דלק נוספות שלא היו בהסדר המקורי מול המשרד להליכי הבדיקה והשיקום, ולכן נתנו בדו"ח מספרים גבוהים יותר, הן של תחנות שנבדקו והן של תחנות ששוקמו.

 

אגורה לסביבה על כל ליטר דלק

 

ברקע להתנהלות הלא חוקית או לא שקופה של החברות, עומד הסדר שאליו הגיעו כל חברות הדלק ב־2007–2008 עם המשרד להגנת הסביבה. הסדר זה נגע לתחנות שהוקמו לפני 1997, השנה שבה נקבעו תקנות המים. משמעות תקנות אלה היא כי כל חברות הדלק בישראל חייבות להתקין אמצעים שמבטיחים (עד כמה שזה אפשרי) שדלקים לא ידלפו ויזהמו את הקרקע.

 

כשתקנות המים נכנסו לתוקף עלתה השאלה מה לעשות בתחנות הוותיקות, אלה שנבנו בלי מערכות ההגנה הנדרשות. לכל חברת דלק היתה כמות שונה של תחנות כאלה לפי הוותק של החברה. לאור זאת כל חברה סיכמה על מתווה משלה לטיפול ובדיקה של הקרקעות החשודות, וכן טיפול בקרקע המזוהמת אם וכאשר התגלתה.

 

דו"חות דלק מספקים הצצה לאופי ההסדרים - שכללו התחייבות של חברת הדלק לסיים בתוך עשר שנים את כל סקרי הקרקע, כאשר בכל שנה יבוצעו סקרים ב־15 תחנות לפחות. המתווה קבע כי התחנות החשודות ביותר והקרובות ביותר למי תהום ייבדקו תחילה.

 

עלויות השיקום יכולות להתברר כהוצאה גדולה עבור חברת הדלק. בדו"חות פז, למשל, מעריכה החברה כי שיקום של נזק למי תהום בתחנה אחת יכול להגיע להוצאה של 500 אלף דולר, ואילו שיקום הקרקע עצמה יכול להביא לעלויות של 100–400 אלף שקל. לכן דו"חות פז חושפים הסדר מעניין מול המשרד להגנת הסביבה (ובהחלט ניתן להניח כי החברות האחרות הגיעו להסדרים דומים, אך פשוט לא מדווחות עליהם): מהדו"חות של פז עולה כי ההשקעה המקסימלית של החברה בשיקום זיהומים בשנה אחת תעמוד על אגורה אחת לליטר. לא תדלקתם? לא שיקמתם.

 

לפי הנתונים בדו"חות הכספיים, ההשקעה של דלק בשיקום קרקעות מזוהמות עמדה על 12 מיליון שקל ב־2013, כאשר הרווח הנקי של החברה באותה שנה עמד על 36 מיליון שקל. בפז התמונה קצת שונה, שם רשמו רווח נקי של 110 מיליון שקל, וההשקעה בשיקום הקרקעות עמדה באותה שנה על 10 מיליון שקל. בדור אלון הנתון הזה נותר חסוי, ובחברה סירבו למסור אותו גם לאחר פניית "כלכליסט" בנושא. לעומת זאת סונול דיווחה על השקעה של 6 מיליון שקל ב־2013, אך משום שהיא אינה חברה מדווחת - הרווח הנקי שלה חסוי.

 

חברות הדלק מגיבות

 

דלק ישראל: ״החברה מקדמת בתיאום המשרד להגנת הסביבה תוכנית הנפרסת על פני שנים, שמטרתה שיקום קרקע מזוהמת בתחנות הדלק שהוקמו בעבר הרחוק, ולשם כך משקיעה סכומים גדולים. עשרות תחנות נמצאות כיום בעיצומו של תהליך השיקום ולהערכתנו העבודות יושלמו במהלך חמש השנים הקרובות."

 

סונול: "החברה השקיעה ומשקיעה עשרות מיליוני שקלים בתהליך של בדיקה ושיקום הקרקע בתחנותיה, וזאת מתוך אחריות סביבתית וחברתית. חשוב לציין כי בכל התחנות של סונול הותקנו ההתקנים המתאימים וכולן נמצאות בטיפול בנושא. תהליך זה נמשך לאורך שנים, ומבוצע תחת הנחייה ובקרה צמודה של המשרד לאיכות הסביבה. בתוך כך, ביצעה סונול תהליך מתקדם ומשמעותי בתחום אטימות מכלי הדלק, וכיום 99% מתחנותיה עומדות בכל התקנים המחמירים, והיא מקדימה על פי המשרד לאיכות הסביבה את שאר החברות בישראל בכל הפרמטרים".

 

 

דור אלון: "אנו משקיעים בשיקום סביבתי, מנגנוני בקרה וניטור ופועלים למען איכות הסביבה. החברה פועלת בהתאם לנהלים מחמירים ודרישות החוק, ומשתפת פעולה באופן שוטף עם משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, כולל הסדר לאיתור ושיקום ב־54 תחנות ותיקות. בדו"ח לשנת 2013 דווח כי החברה מעריכה שבשנת 2014 תשקיע כ־13 מיליון שקל בהשקעות סביבתיות בהן נכללת השקעה באיתור ושיקום קרקעות".

 

פז: לא התקבלה תגובה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x