68 חברות ממשלתיות, 15 בתי חולים ואף לא מנכ"לית אחת

הדרת נשים בולטת בחברת החשמל ובתעש

היעדר הנשים בולט בדו"ח במיוחד בתפקידים הבכירים בממשלה. אנשי המבקר מצאו כי בשנים 2007–2011, מתוך 34 המנכ"לים של 13 משרדי הממשלה שנבדקו בביקורת - כיהנה רק אשה אחת. כעת המצב השתפר מעט, ובאוקטובר 2013 שש מ־30 מנכ"לי משרדי הממשלה היו נשים.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר השיב למבקר כי מנכ"ל הוא "איש אמון מובהק של השר הממנה ונדרש להיות בעל כישורים רלבנטיים לעבודת המשרד. מדובר במשרה אחת ויחידה שבאיושה מסור לשר שיקול דעת רחב ביותר". שר הכלכלה נפתלי בנט ציין בתגובתו: "במסגרת איתור מועמד לתפקיד זה לא היו מועמדות כלשהן שמולן היה נדרש לאזן על בסיס עקרון הייצוג ההולם". מההסבר של בנט ניתן ללמוד שלא היו כלל נשים מועמדות לתפקיד, לכן לא היה צורך לשקול את מועמדותן באופן שווה. אין מועמדות - אין אפליה.

שפירא לא קיבל את ההסברים וטען כי טמון בהם מסר שלפיו נשים אינן ראויות לעמוד בראש משרד ממשלתי. "מסר שגוי זה עלול לחלחל למשרד ולהנהלתו ולגרום לאי־מינוי נשים לתפקידים בכירים אחרים", הזהיר. המסר ככל הנראה מחלחל: מהדו"ח עולה כי ב־2012 במשרד הביטחון, במשרד האוצר ובמשרד לשירותי דת היתה רק אשה אחת בין חברי ההנהלה, אף שנשים היו כמחצית מהעובדים במשרדים אלו באותה שנה.

יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר. מיעוט נשים בכירות במשרדי הממשלה צילום: עמית שעל

שפירא מצא שהפער בין גברים לנשים אף עמוק יותר בחברות הממשלתיות. מבין 68 החברות הממשלתיות שבהן כיהן מנכ"ל נכון לדצמבר 2012 - אף לא אשה אחת כיהנה. בדירקטוריונים הממשלתיים המצב היה מעט טוב יותר: 10 מ־59 יושבי הראש בחברות הממשלתיות היו נשים.

אולם, בחברות הממשלתיות הגדולות, דוגמת חברת החשמל או תעש, כיהנו רק שתי נשים מבין 22 יו"רים. בחברת החשמל, שבה מעולם לא כיהנה מנכ"לית, כיהנה רק אשה מבין 29 חברי ההנהלה הבכירה. בדרג הניהול השני לא כיהנה אף אשה, ובדרגי הניהול הבאים שיעור הנשים עמד על10% . בתעש, מנכ"ל החברה ו־20 חברי ההנהלה הם גברים, ומבין 62 המנהלים בשני דרגי הניהול הבכירים נמצא מקום לאשה אחת בלבד.

מצב דומה מתגלה גם בבתי החולים הממשלתיים: ב־2012, בין 15 מנהלים לא היתה אפילו אשה אחת. לפי דו"ח המבקר, אף ששיעור הרופאות הכללי עומד על־47%, סגל הניהול הרפואי מאויש ברובו על ידי גברים וחלקן של הנשים בו הוא זעום: 9%. לפחות לפי מנהלי בתי החולים איכילוב ורמב"ם, הבעיה לא נעוצה בארגון אלא בנשים עצמן. "אשה רופאה בדרך כלל לא תוכל להשקיע את הזמן שיכול להשקיע גבר, לכן צפוי שלא אותו שיעור מכלל הנשים הרופאות יצמחו לתפקידי ניהול קליניים ואקדמיים כמו הגברים הרופאים", כתב מנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש בתשובה למבקר. מנהל רמב"ם פרופ' רפי ביאר הציג עמדה דומה.

באקדמיה בולטת במיוחד התופעה שלפיה ככל שהדרגה האקדמית עולה כך יורד שיעורן של הנשים. לפי דו"ח המבקר, למעט באוניברסיטת בן־גוריון, כיהנו בשנים 2009–2011 נשיאים בלבד באוניברסיטאות, וכך גם בתפקיד רקטור, למעט באוניברסיטה העברית.

מהדו"ח עולה עוד שבמשטרה לא היו ב־2012 נשים בדרגת ניצב, מתוך 17 שוטרים. בדרגת תת־ניצב היו ארבע נשים בלבד מתוך 47 שוטרים, ורק אשה אחת פיקדה על תחנת משטרה לעומת 59 גברים. בתשובתו טען מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו כי הקידום במשטרה נעשה בהתאם לכישורי המועמד ללא קשר למינו, אולם שפירא לא קיבל את התשובה: "ממצאי הביקורת מעלים חשש שבצמרת המשטרה לדורותיה שררה תרבות מושרשת של אפליית נשים". מנגד, המבקר שיבח את החלטת השר לביטחון פנים והמפכ"ל להקים יחידה לשוויון מגדרי במשטרה בעקבות ממצאיו בדו"ח.

נלחמים באפליה באמצעות סדנאות איפור

המבקר קובע בדו"ח כי "ממשלות ישראל לדורותיהן לא פעלו ליישום ייצוג הולם של נשים בגופים ציבוריים". לפי שפירא, הממשלה הטילה את האחריות לקידום הנושא על נציבות שירות המדינה, אך זו קיימה את ההחלטות באופן חלקי "לכאורה כדי לצאת ידי חובה". לדוגמה, בתהליך איוש משרות בכירות במכרזים, ברוב הוועדות כיהנה אשה אחת בלבד - המינימום ההכרחי.

תקנון שירות המדינה מחייב למנות בכל משרד ממשלתי אחראית על מעמד האשה. אולם המבקר מצא כי נערכו לעובדות פעילויות כמו שיעורי התעמלות, הוצאת עלון הכולל מתכונים לבישול ואפייה, הדרכה בנושא "קוד לבוש" ועוד.מוקד פעילות מרכזי נוסף של הממונות על מעמד האשה היה ארגון "ימי אשה", שעיקרם פעילות חברתית, כגון סדנת איפור, סדנת שוקולד ושימוש במתקני המלון שבו התקיים יום האשה. "כי פעילויות אלה לא עולות בקנה אחד עם ייעודן של הממונות - ואף להפך: יש בהן כדי לבסס סטריאוטיפים נשיים", כותב המבקר.

תחום שבו מצא המבקר שיפור הוא בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, באופן שמדגים את היתרון בקביעת מנגנון אכיפה להשגת שוויון. ב־1993, שבה עמד שיעור הדירקטוריות בחברות הממשלתיות על 7% בלבד, נקבעה בחוק חובת ייצוג הולם לנשים בדירקטוריון. ב־2007 כבר עמד שיעור הנשים בדירקטוריונים הממשלתיים על 33%. אמנם היעד לא הושג, אך ייצוג הנשים גדל וב־67% מהדירקטוריונים הממשלתיים קיים ייצוג הולם. גם בתוכנית "נבחרת הדירקטורים", שמתגבשת בימים אלה, נקבע דגש להשגת רף 50% לייצוג נשים בדירקטוריונים.

ממשרד הביטחון נמסר כי "המצב משתפר. כיום, מתוך 23 בכירים בדרג השני יש רק שתי נשים, ומבין 360 בכירים בדרג השלישי יש 108 נשים. ניתן לראות שנשים במשרד יותר מאמינות בעצמן ומעזות לגשת למכרזים".