שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שאול אמסטרדמסקי

בואו נשבור את מעגל החשדנות

הכוונה להעניק הטבות מס על פטנטים מחו"ל שנמכרו לחברות ישראליות תתרום למשק, אבל הציבור מבקר אותה כי הוא חושד במניעי הפקידים שעוברים בסיום כהונתם למגזר הפרטי. הפקידים חייבים להיות שקופים יותר, רק כך החשדנות תיפסק

שאול אמסטרדמסקי 08:0418.02.14

כבר הרבה זמן שהרבה פקידי מדינה מסתובבים במסדרונות משרדי הממשלה בתחושת רדיפה. חלק גדול מהם לא מבין מה קרה לשיח הציבורי, מה קרה לציבור. למה פתאום הציבור מאשים את הפקידים בכך שהם רק מחפשים דרכים לתת הטבות לכל מיני חברות ובעלי הון. למה פתאום הציבור מאשים אותם בכך שהם פועלים נגד האינטרס של הציבור. הרי אין שקר גדול מזה, אומרים הפקידים, אנחנו הרי עובדים לילות כימים לטובת הציבור, לטובת האינטרס הציבורי.

 

חברות יקבלו הטבות, גם הציבור ירוויח מכך

 

אתמול פורסם ב"כלכליסט" כי רשות המסים עומדת להמליץ על שינוי בשיטת החישוב של הטבות המס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, כך שחברות יוכלו לקבל הטבת מס - או במילים אחרות, לשלם שיעור מס מאוד נמוך - גם על רווחים שמקורם בפטנטים שפיתחו חברות זרות בחו"ל, שנרכשו בידי החברה הישראלית.

 

העניין הזה, שנשמע קצת מסובך, טומן בחובו הטבות מס בהיקף לא ידוע אבל משמעותי לחברות רבות במשק.

 

אלא שהעובדה שחברות ענק ייהנו מההמלצות החדשות של רשות המסים עלולה להוות אבן נגף בכוונות הטובות של פקידי רשות המסים, שמוצאים את עצמם תחת מתקפה ציבורית.

 

מנהל רשות המסים משה אשר. הצעד הראשון צריך להתחיל מהפקידים מנהל רשות המסים משה אשר. הצעד הראשון צריך להתחיל מהפקידים צילום: עמית שעל

 

מבחינתם, הם לא חושבים על האינטרסים של חברה כזאת או אחרת, אלא על האינטרסים של המשק כולו. לתפיסתם, ההמלצות שהם עומדים להגיש אמורות להיטיב עם המשק הישראלי כולו, וכך עם החברה כולה.

 

הרציונל הוא כזה: אם חברות ישראליות גדולות שרוכשות חברות זרות בחו"ל יוכלו להעביר לישראל את פעילות הפיתוח של אותן חברות שהן רכשו, הרי שהמשק הישראלי ירוויח: גם הכנסות ממסים (אפילו אם שיעור המס יהיה נמוך, יש הרי יותר הכנסות מאשר אפס מיסוי, שזה המצב כיום, כשפעילות הפיתוח נעשית בחו"ל) וגם פעילות פיתוח. כלומר, מנהדסים שיעבדו, מפתחים שיפתחו, וכל הפעילות הכלכלית שתנבע מכך. עם הרציונל הזה של הפקידים אין שום בעיה.

 

אפשר וצריך לנהל דיון ציבורי על הפרטים: כיצד בדיוק המדינה מתנה את הטבות המס בהעסקת עובדים וביצירת פעילות פיתוח בישראל, ובאיזה היקף. באופן כללי הרציונל הוא חיובי.

 

אלא שהרציונל והרצון הטוב צריכים לעבור דרך הפילטר של המציאות ושל האווירה הציבורית, וכאן מתחיל הקושי של הפקידים.

עם רציונל הפקידים אין בעיה, עם המציאות יש בשנים האחרונות, ככל שהנושאים הכלכליים חדרו עמוק יותר ויותר לשיח הציבורי, כך הציבור הישראלי הפך להיות חשדן יותר.

 

ולכן, הפקידים יודעים שאם כתוצאה מהרציונל שלהם יהיו חברות ענק שיקבלו הטבות מס, ובפרט אם אלה יהיו חברות שכבר היום מקבלות הטבות מס בהיקף אדיר, ייתכן מאוד שהכוונות הטובות שלהם לא יעברו את המחסום הציבורי. וזה בדיוק החלק שבו כולם צריכים לקחת רגע אוויר, להירגע ולחשוב. כולם. כלומר, הפקידים, התקשורת והציבור.

 

זה הזמן של הפקידים להציב על השולחן באופן ברור וגלוי - במלוא השקיפות - את הכוונות שלהם, את הרציונל מאחוריהן, ואת כל המספרים עליהם הם מסתמכים.

 

זה הזמן של התקשורת לקחת את המספרים ולהציג אותם, את כולם, בדרך המהימנה ביותר שיש, גם אם מדובר בסיפור מורכב בעל פנים רבות. צריך לנתח, להביא מומחים שיעידו על ממומחיותם - האם זה טוב או רע לציבור. וזה הזמן של הציבור לעכל מסרים מורכבים, לשקול היטב את הרע ואת הטוב, את התועלת ואת העלות, ולהגיד אם הצעד ראוי או לא.

 

האם השימוש בהטבות מס במטרה להפוך את ישראל לאבן שואבת לחברות שעוסקות במחקר ופיתוח הוא שימוש ראוי? האם הוא נעשה בצורה מידתית? האם העובדה שיהיו חברות שייהנו יותר מכל חברה אחרת מהטבות אלה - היא מחיר שעל הציבור לשלם, או מהלך שהציבור לא יכול להשלים איתו?

 

שאלות אלה ואחרות צריכות להישאל, והפקידים צריכים לתת עליהן מענה באופן מלא, בלי לטשטש מספרים ועובדות. על השאלות האלה רק הדיון הציבורי יכול לענות, וזה הזמן להתחיל את הדיון הזה, במקום להגיע בעוד כמה שנים למצב שבו דו"חות שונים חושפים מציאות מעוותת, וביקורת של מבקר המדינה נשמעת בדיעבד, הרבה אחרי שהמיליארדים ברחו מהאורווה.

 

 

פקידים עוברים לשוק הפרטי, אמון הציבור נפגע

 

אחד ממחוללי החשדנות הגדולים ביחס לפקידי ציבור הוא העובדה שרבים מהם עוברים לאחר סיום תפקידם לעבוד במגזר הפרטי, בדיוק באותם גופים שעליהם פיקחו קודם לכן. גם בחלק זה יש שני צדדים למטבע.

 

מצד אחד תגידו ־ לאן בדיוק אמור לעבור פקיד ציבורי בכיר? מה הוא אמור לעשות בתום תקופת הצינון, להפוך לעובד זוטר? הגיוני לחלוטין שמומחה בתחום הניהול הרפואי, למשל, יעבור לעבוד בחברה שעוסקת ברפואה או בגוף אחר מהתעשייה הזו, משום שהמומחיות שצבר היא בתחום הזה, וזכותו לעשות ממנו הון. ובכל זאת, משהו במהלך הזה צורם.

 

לראשו של הציבור לא יכול שלא להתגנב החשד, גם אם אינו מוצדק, שלך תדע על מה הוא חשב כשישב בתפקידו הציבורי. מעברים רבים של פקידים שסיימו את תפקידם ומצאו עבודה באחד הגופים שעד לפני רגע פיקחו עליו, הוא אחד ממחוללי החשדנות הגדולים ביחס לפקידים.

 

מה מוסר ההשכל? שזה מעגל שקשה מאוד לשבור. המעגל הזה שבו הפקידים מנסים לפעול לטובת הציבור, אבל אחר כך חלקם עוברים לעבוד בגופים שהם פיקחו עליהם עד לפני רגע, הציבור חושד במניעים של הפקידים, התקשורת יוצרת אווירה ציבורית מסוימת, הפקידים מתייאשים ועוברים לפעול באפלה תוך הפעלת טריקים כאלה ואחרים, הטריקים נחשפים על ידי התקשורת, האווירה הציבורית הופכת שלילית - וחוזר חלילה.

 

שבירת המעגל תועיל לכולם. היא תאפשר לנהל דיון על מה שחשוב באמת. השאלה היא רק איך שוברים אותו. התשובה פשוטה: הואיל ואין אפשרות לתאם בין כל הצדדים שבתאריך מסוים כולם נרגעים ונושמים עמוק, מישהו צריך לעשות את הצעד הראשון. אלה צריכים להיות משרתי הציבור. הכוח לשנות את המציאות נמצא, בסופו של דבר, אצלם.

 

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x