שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מהו המושג המדעי שיש לקבור כדי שהאנושות תוכל להתקדם

זו השאלה שהציב המגזין אדג' בפני 174 כותבים וחוקרים ידועי שם. התשובות שקיבל קצרות, מקוריות ולא פופוליסטיות. חוקר מהרווארד למשל מציע לזנוח לגמרי את מדד הממוצע. ומה הציעו אחרים?

שיזף רפאלי 07:4623.01.14
המדע מתקדם מהלוויה להלוויה. בכל פעם שחוקרים חדשים מצליחים לקבור רעיון מדעי ישן כולנו מרוויחים כלים שמאפשרים להבין קצת יותר טוב את דקויות העולם. וזה לא קל. נדרש לנו זמן להיפטר מהתפיסה, הספוגה אמונה דתית, שהשמש סובבת סביב כדור הארץ, והיה משבר גם לפני שאימצנו את התובנה שישנם חלקיקים קטנים מהאטום. לכן השאלה השנתית של המגזין "אדג'", שכבר זכה לכינוי "האתר החכם ביותר באינטרנט" - מהו המושג המדעי שיש לקבור כדי שהאנושות תוכל להתקדם? - מעניינת במיוחד ורלבנטית תמיד.

 

השאלה השנתית של "אדג'" היא יוזמה של מייסד האתר, סוכן הסופרים האינטלקטואל ג'ון ברוקמן. בכל שנה ברוקמן שולח שאלה זהה ופתוחה ליותר מ־170 כותבים וחוקרים ידועי שם: בפרויקט משתתפים לעתים קרובות אבי הכלכלה ההתנהגותית דניאל כהנמן והוגה רעיון האינטליגנציה הרגשית דניאל גולמן, מחבר "הברבור השחור" נאסים טאלב והאיש שטוען שהאינטרנט הופך אותנו לטיפשים ניקולס קאר. כולם עונים תשובה קצרה, מקורית, אבל לא פופוליסטית. אוסף התשובות מתפרסם באתר ובהמשך גם כספר. ומהשאלה של ינואר 2014 נראה שהמשיבים נהנו במיוחד.

 

הנה כמה טעימות: חוקר המוח מהרווארד סטיבן פינקר נמנה עם כמה כותבים שמבקשים לזנוח את הדיון העתיק על תורשה מול סביבה. הנוסחה המקובעת הזאת מעכבת את גילוי הגורמים האמיתיים שמכתיבים את האופי, הוא כותב. הוגים אחרים מתחננים לזנוח את תחום המחקר החדש יחסית של מדעי האושר. הפסיכולוג פול בלום מאוניברסיטת ייל, שבעצמו תרם פריצות דרך להבנת הגורמים המחוללים אושר, סבור שהרדיפה אחרי האושר הרחיקה לכת. "דמיינו חברה שבה כולם מאושרים באופן שווה לעומת חברה שבה מעטים מאושרים הרבה יותר, אבל ממוצע האושר הכולל גבוה יותר. זו שאלה שנעשית רלבנטית לחיים האמיתיים. רדיפת אושר תיצור עוד דילמות מוסריות. לדוגמה, אם להקריב את אושרנו לטובת אחרים", הוא כותב.

 

הישראלי בחבורת המשיבים, נשיא מכון ויצמן לשעבר פרופ' חיים הררי, מציע לא לזנוח תפיסה ישנה, אלא רק להיזכר בכיוונים שלא נחקרו. גילוי החלקיק האלוהי בוזון היגס יסייע להשיב על שאלות פתוחות עתיקות בפיזיקה, אבל הזנחנו זמן רב מדי, הוא כותב, שאלות אחרות כגון מהות החומר האפל, אנרגיה שחורה, תבניות פעולה של חלקיקים ועוד עננות, שאולי יזניקו הרבה יותר את הבנתנו בשאלת הקיום.

 

את עיני צדה סדרת דעות, רובן מפי חוקרים שלא מגיעים ממדעי הטבע, שקראה תיגר על הכלים הבסיסיים ביותר במדע: האומדן הכמותי. ניקולס קאר הציע להפוך את האנקדוטות והעדויות האישיות לכלי מדעי. "חיינו הם אנקדוטליים. הסכנה בבוז לדוגמאות ייחודיות היא שמדענים שוכחים שממוצעים מתמטיים ושאר מדידות הם תמיד הפשטה", הוא כותב. חוקר הרשתות ניקולס כריסטאקיס מהרווארד קורא לזנוח לגמרי את מדד הממוצע. הממוצע לדבריו היה כלי חשוב לפני שהבנו את ההשפעה הגדולה של פרטים קטנים והקשרים נסתרים. נאסים טאלב קורא לזנוח את מושג סטיית התקן, שמסתיר את ההסתברויות האמיתיות שדברים יקרו.

 

קריאת התשובות הפרובוקטיביות - התשובות שאתגרו את המדע האמפירי הקפיצו לי את הפיוזים - כבר הפכו אצלי לריטואל שנתי. המוחות המבריקים שמתחרים זה בזה בכתיבה עוקצנית ובשחרור ממוסכמות יכולים לעזור לכל אדם לחשוב באופן מנותק קצת יותר מהקשר הנרצע למסורת. לא משנה מי אתם, נכתב ב"ניו יורק טיימס", תמצאו ב"אדג'" מישהו שישגע אתכם. ואני מוסיף, תמצאו פה 174 הלוויות שמרתק להשתתף בהן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x