שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קיימות בעולם

קפיטליזם 3.0

לצחוק כל הדרך על הבנק

פעיל ספרדי לווה סכום עתק מהבנקים והעבירו לארגוני מחאה, קומיקאים בריטים מותחים את בנקאי הסיטי ופעילים בארה"ב משתילים מסרים חתרניים בכספומטים. האקטיביזם שנולד בעקבות המשבר העולמי מציג דרכי מאבק מפתיעות ותופס תאוצה גם בישראל

איתי להט 17:1215.01.14

בספטמבר 2008, כשהמשבר הכלכלי היכה בעוצמה בספרדים, החליט אנריק דוראן (Enric Durán) להפנות את הזרקור לקלות הבלתי נסבלת של נטילת הלוואה במערכת הפיננסית. דוראן, פעיל אנטי־קפיטליסטי מקטלוניה, נטל יותר מ־68 הלוואות מסחריות מ־39 בנקים, בסך כולל של 492 אלף יורו, ללא כל כוונה להחזירן. את הכסף חילק לארגוני מחאה כלכלית וארגוני צדקה, ובשארית הדפיס מגזין ב־200 אלף עותקים, שקורא לאחרים לצעוד בעקבותיו.

 

"אני מבקש ליצור דיון על המערכת הפיננסית ועל השיטה הקפיטליסטית הנוכחית", פירט דוראן את הסיבות שהביאו אותו למעשה. "זהו מרי פיננסי. שדדתי סכום של חצי מיליון יורו מאלה ששודדים מאיתנו, בכדי לגנות אותם ולבחון דרכים אחרות לקיום החברה האנושית. כשממשלה עובדת בשיתוף פעולה עם האליטות הפיננסיות ומחללת את זכויות האנשים, הרי שהתקוממות, סירוב ומרי אזרחי הן הזכויות הקדושות ביותר של הציבור, כמו גם חובתו". המעשה והמילים הללו הפכו את דוראן לגיבור לאומי. הכינוי "רובין הוד של הבנקים" דבק בו בעוד הוא נאבק במוסדות שמהם לווה, שמבקשים לכלוא אותו לתקופה של תשע שנים.

 

צעירים תלויים מגשר בברצלונה במחאה על מעצרו של אנריק דוראן, "רובין הוד של הבנקים" צעירים תלויים מגשר בברצלונה במחאה על מעצרו של אנריק דוראן, "רובין הוד של הבנקים" צילום: אי פי איי

 

המצב הכלכלי הקשה בספרד הפך אותה ליצרנית של מחאה חברתית, אקטיביזם ו"רובין הודים": חואן מנואל סנצ'ז גורדילו, ראש עיריית גאול, עיירה קטנה באנדלוסיה, הוביל באוגוסט 2012 קבוצת פעילים לסניף סופרמרקט של רשת גדולה בספרד, שם החרימו מוצרי מזון בסיסיים וחילקו אותם לנזקקים ולמשפחות רעבות. "למשבר הכלכלי יש פרצוף ושם", אמר גורדילו בעת הפקעת מוצרי המזון. "יש לא מעט משפחות כאן באזור שלא מסוגלות להרשות לעצמן לרכוש מזון בסיסי".

 

המהפכה תשודר בטלוויזיה

 

פעולות אלה הן חלק משיטפון אקטיביסטי שצבר תאוצה מאז המשבר הכלכלי של 2008. גם הישראלים המנומנמים הפכו פעילים בקיץ 2011, כשמאות אלפים יצאו לרחובות. ההתנהגות הזו חזרה על עצמה כמעט בכל מדינה בעולם בשש השנים שחלפו מאז תחילת המשבר. ובמקביל למחאה ההמונית, מתרחשים גם לא מעט מעשי אקטביזם פיננסי ששופכים אור על המערכת שבה אנו חיים, בנקודות שבהן היא מעדיפה להישאר חשוכה.

 

האקטיביזם הפיננסי הגיע עד לב המיינסטרים של השידור הציבורי בבריטניה: "The Revolution Will Be Televised" ("המהפכה תשודר בטלוויזיה" - פרפראזה על השיר "The Revolution Will Not Be Televised" של גיל סקוט־הרון) היא סדרת מערכונים זוכת פרס באפטה מבית ה־BBC. אחת המטרות החביבות על שני יוצרי הסדרה, ג'וליון ריבונשטיין והיידן פרוז, היא הסקטור הפיננסי.

 

ריבונשטיין ופרוז עם הבאפטה ריבונשטיין ופרוז עם הבאפטה צילום: אימג'בנק, Gettyimages

 

בספטמבר 2012 צפו כמיליון בריטים במערכון שבמסגרתו זכו בנקאי הסיטי לטעימה מהתרופה שרקחו בעצמם. בדוכן קפה המשרת את עובדי הסיטי, המרכז הפיננסי של לונדון, מגיש מלצר לבנקאים את הקפה שלהם, אבל מסרב להחזיר את מלוא העודף על עסקת הרכישה. ההסברים שהוא מספק הם לא פחות מהסטנדרט שהתרגלנו לשמוע מהעולם הפיננסי: "אני חושש שחלק מהעודף שלך קשור כרגע לכלי פיננסי מבוסס חוב משכנתאות", מסביר פרוז לבנקאי שמבקש לקבל את העודף. אחר מקבל הסבר שלפיו העודף נקשר לעסקה של נכסים רעילים, בעוד לשלישי מובהר שהתנודתיות בשוקי הסחורות בעת רכישת כוס הקפה מחקה את העודף.

 

בראיונות שהעניקו לכלי התקשורת, יוצרי הסדרה חוזרים על מנטרה אחת: "דרך סאטירה קומית, הסדרה מתקשרת עם קהל שבדרך כלל לא מודע לנושאים שבהם היא נוגעת. היא מספקת לנו הזדמנות לפתוח נושאים עבור אנשים שמעדיפים לצפות ב'אקס פקטור' במקום לצאת לרחובות ולהפגין". במערכונים אחרים שזכו לרייטינג גבוה הם מקימים קזינו בלובי של בנק ברקליס ומסבירים לעוברים ושבים כי הם רק מחזקים את העובדה שמקצוע הבנקאות הוא קזינו אחד גדול שבו "הבית" תמיד מרוויח. באחר הם מנסים למכור קו קוסמטיקה פיקטיבי חדש של מוצרי Boots, היצרנית הבריטית שבשל תרגילי מס נמנעת מלשלם 100 מיליון ליש"ט בבריטניה מדי שנה. המוצרים כוללים קרם שמפיג את הכאב של משלם המסים הבריטי, קרם הגנה ממיסוי ובושם שאינו מריח מהשכלה, בתי חולים או על כל שירות ציבורי מתמוטט אחר בבריטניה.

 

עושים בלגן בכנסים פיננסיים

 

בעוד שהמהפכה מצליחה להצחיק את הבריטים, גם מאבקם של אלפי אקטיביסטים אחרים בעולם זוכה לחשיפה: למשל המאבק של תנועת "לשחרר את וול סטריט", שבמסגרתו היא רוכשת חובות של אזרחים בסנטים לדולר ומוחקת אותם, או הקמפיין האדיר של תנועת "העבר את כספך" האמריקאית, שקרא לאזרחים אמריקאים להעביר את כספם מהבנקים המסחריים לבנקים ציבוריים וקהילתיים, בשל הכעס על האופן שבו הבנקים חולצו על חשבון משלם המסים שנקלע לחובות. המשך ישיר לכך היה קמפיין של אקטביסטים בסן פרנסיסקו שהדביקו לכספומטים של בנק אוף אמריקה תפריט חדש המציע ללקוחות לבחור מה הבנק יעשה בכספם: השקעה בתחנות אנרגיה פחמיות מזהמות, עיקול נכסים של אמריקאים, התחממות גלובלית או בונוסים שמנים למנהלים. אחד הביטויים המוצלחים ביותר של אקטיביזם פיננסי בשנה החולפת היה קמפיין דייבסמנט - הקמפיין מפעיל לחץ עצום על קרנות פנסיה ציבוריות, אוניברסיטאות ושאר גופים ציבוריים להסב את תוכניות ההשקעה שלהן הרחק מחברות אנרגיה העושות שימוש בדלקי מאובנים וחברות הקשורות לענף. הניצחון האחרון מגיע מוונקובר שבקנדה, שם באוקטובר האחרון הצליחו הפעילים להעביר מדיניות השקעה חדשה בקרנות הפנסיה של העיר. על פי העקרונות החדשים יאלצו קרנות הפנסיה להפסיק את ההשקעה שלהם בחברות כרייה ואנרגיה מתחום הפחם, הגז והדלק. ההחלטה לא רק מכה גלים במוסדות הפיננסיים של קנדה, אלא גם מאיימת על חולות הנפט באלברטה ועל הנזק הסביבתי העצום שמתרחש שם בחסות חברות הנפט.

 

במקביל, יותר ויותר פעילים חודרים אל כנסים פיננסיים שבהם הם מטיחים במומחים פיננסיים ובאנשים שמשחקים תפקיד מרכזי בסקטור שאלות קשות, שלרוב מושתקות או זוכות לתשובות לקוניות. באוקטובר האחרון הסתננו שני פעילים לקהל האליטיסטי שבפניו הופיעו מנכ"ל פימקו ביל גרוס ומנכ"ל בלקרוק לורנס פינק, שני המוסדות הפיננסיים מהגדולים בעולם. הפעילים הטיחו האשמות בתפקיד ששתי חברות הכספים משחקות בפשיטת הרגל של עיירת ריצ'מונד בקליפורניה, שם מתמודדים התושבים עם עיקול נכסים המוני. שני מנהלי הכספים לא הצליחו להשיב לשאלות, אבל הסרטון שתיעד את המפגש זכה לתפוצה מרשימה.

 

האינטרנט מניע את השינוי

 

אפילו כאן, בישראל, האקטיביזם הפיננסי קורם בהדרגה עור וגידים. בלוגים כמו "הכלכלה האמיתית" של ערן הילדסהיים זוכים לגידול במספר הקוראים, בעוד האינפורמציה מחלחלת לעשייה של ממש. בדצמבר 2012 הוקמה כאן התנועה לשינוי מוניטרי בידי קבוצה של פעילים כלכליים נלהבים. מטרת התנועה היא לבצע רפורמה נרחבת בשיטה המוניטרית הקיימת, שבמסגרתה הבנקים מייצרים את רוב הכסף וההשלכות העגומות של שיטה זו.

 

"הסיבה לעליית אקטיביזם היא פשוטה", מסביר אסף מורג, ממיסדי התנועה ופעיל כלכלי. "אנשים רבים שהרגישו שהם נדחקים כשגבם אל הקיר החלו לחפש פתרונות עבור עצמם ומשפחותיהם. הסיבה השנייה שסייעה לאקטיביזם הכלכלי לתפוס תאוצה היא כמובן האינטרנט. ספרים על ייצור הכסף על ידי הבנקים החלו להיכתב כבר בשנות ה־30 של המאה הקודמת, אולם לפני האינטרנט הם לא היו נחלתו של הציבור הרחב, והדיון בהם נעשה רק באקדמיה, אם בכלל. הנגישות המופלאה של מידע שהביא לנו האינטרנט אפשרה לי ולעוד מיליונים כמוני ברחבי העולם לשתף זה את זה בידע ובמידע, בכמויות שגדלו והלכו עד שהפכו לאיכות חדשה. כיום גם מי שאין לו היכולת או הרצון לקרוא ספרי כלכלה עבי־כרס יכול להסתפק במקומם בסרטונים בכל אורך ובכל שפה, והדבר גורם לדיון בנושא המוניטרי לעבור אל הרחוב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x