$
משה גורלי

האם ערכאת הערעור החדשה נחוצה?

במקום להקים ערכאה מעל המחוזי, נשיא ביהמ"ש העליון צריך להציע ערכאה חדשה בתחתית

משה גורלי 09:0213.01.14
בסוף השבוע אוורר נשיא העליון אשר גרוניס רעיון שהעלתה בעבר קודמתו דורית ביניש: להוסיף ערכאת ערעור בין המחוזי לעליון. ביניש נכשלה. בתקופת אהרן ברק עלה רעיון אחר שניסחה ועדה בראשות השופט אור - לא בית משפט נוסף, אלא ריבוד מחדש של הסמכויות: ערכאה דיונית ראשונה רחבה ומחוזקת שבה יישמעו כל התיקים, מעליה ערכאת ערעור ובית משפט עליון. שני הפתרונות נדחו.

 

1. האינטרס הכפול

הפוליטיקאים והמחוזי התנגדו

הצעת ביניש עוררה התנגדות רחבה. היא נתפסה כמקדמת אינטרס כפול של שופטי העליון: להקל את לחץ הערעורים שנערם לפתחם ולייחד את עיסוקם כבית משפט חוקתי. הפוליטיקאים התנגדו, כמובן, אבל גם השופטים. שופטי המחוזי ראו בערכאה הרביעית עוד מכשול לסיכויי הקידום, הנדירים גם כך, לעליון. שופטי השלום התנגדו כי ערכאה רביעית מנמיכה אותם עוד יותר בהיררכיה. יש לזכור שהקמת בית משפט נוסף כרוכה בעוד עלויות ובסרבול, עוד לפני שתורגש הקלה כלשהי בעומס. השר דאז פרידמן הציע להגדיל את מספר שופטי העליון. התוספת הזו ונטישת העיסוק של העליון בשאלות של מדיניות יקלו את העומס, סבר פרידמן. בעליון כמובן התנגדו. תוספת שופטים עלולה לגמד את העליון. פתרון ביניש־גרוניס נועד להשיג את ההפך: להבליט את הייחוד הזה על חשבון הורדת נטל הערעורים לבית המשפט החדש.

 

אשר גרוניס. חוזר להצעת ביניש אשר גרוניס. חוזר להצעת ביניש צילום: אלכס קולומויסקי

 

2. לא פראיירים

בזכות התדמית של גרוניס

 

עמיתיו לעליון מעריכים שגרוניס נתפס כנשיא שאין לו עניין בהעצמת כוחו החוקתי האקטיביסטי של העליון, ולכן סיכויו טובים יותר להעביר את הרעיון הזה, אלא שהפוליטיקאים לא פראיירים. אין להם סיבה להעצים את כוחו של העליון כי לא לעולם גרוניס. הוא פורש בפברואר 2014 ומי יודע לאן ייקחו ממשיכיו את הכוח, ובעיקר את הזמן שיתפנה להם. הפתרון של ועדת אור היה להפנות את כל התיקים לערכאה ראשונה רחבה, שממנה עולים לערכאת ערעור שמעליה העליון. גם את הפתרון הזה הרגו אינטרסים סקטוריאליים. עורכי הדין, במיוחד הנזיקיסטים, התנגדו מחשש ששופטי הערכאה הראשונה יתקשו לפסוק סכומים גדולים ששופטי המחוזי מורגלים בהם. שופטי המחוזי התנגדו בגלל הסיכוי שחלק מהם היה צפוי לרדת לערכאה הראשונה. והתנגדו גם הפוליטיקאים, שזיהו את האינטרס של העליון לפנות עצמו לעניינים חוקתיים ולהרכבי ערעור מורחבים בנושאים תקדימיים.

 

3. העיקר לטרפד

בגלל סבך האינטרסים

המכנה המשותף למתנגדים לשני הפתרונות היה זיהוי וטרפוד הרצון של העליון להפוך לבית משפט חוקתי. כך נפלה ההצעה הנכונה: ועדת אור שהעדיפה הרחבה וייעול הפירמידה למטה על סירבולה למעלה. בין היתר, בהקמת מחלקות מקצועיות ודגש על שירות לציבור. זה המחיר של סבך האינטרסים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x