$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מי באמת גאון של אמא?

ואיזה נזק גורם עודף השימוש במילה "גאון"

שיזף רפאלי 09:0802.01.14
מהי ההגדרה המדויקת ביותר לאינטליגנציה? לפי הפסיכולוגים, אינטליגנציה היא "הדבר שמבחני אינטליגנציה מודדים". הניסוח המעגלי הזה הוא פחות או יותר ההסכמה היחידה בקרב חוקרי אינטליגנציה; על בסיסו נעשה סינון מועמדים לעבודה ולמוסדות לימוד יוקרתיים. שאלות רבות שנוגעות לאינטליגנציה נותרו ללא מענה ואף נזנחו: מהי באמת משמעותם של ערכי הקצה של האינטליגנציה? איך מבחינים בין חכם מאוד לחכם קצת יותר? והאם ערך גבוה יותר בסולם האינטליגנציה בהכרח מבטיח משהו? האם זה בהכרח עדיף?

 

בראש דרגות האינטליגנציה הנחשקות נמצא המושג "גאון". גאון הוא לא סתם חכם, הוא מישהו מורם מעם, יחיד ומיוחד. גאונים מקבלים פרסים יקרי ערך כגון פרס מקארתור לעידוד מצוינות, ומצורפים לארגונים אקסקלוסיביים כמו מועדון המחוננים העולמי מֵנְסָה. המפורסמים שבהם זוכים להופיע ברשימות מעוררות השראה. כתב העת האיטלקי לספרות "La Lettura" טרח והכין ויזואליזציה יפה לקנון מאה גאוני השפה והספרות בכל הזמנים, מסודרים בעשיריות.

 

גאון כדורגל גאון כדורגל צילום: איי אף פי

 

ואולם, בינתיים את תואר הגאון אנחנו לא שומרים רק ליחידים בדורם. גאון הוא כבר לא רק איינשטיין או מוצרט. כולנו מכירים כיום כדורגלנים שנקראים "גאוני כדורגל" בפי אוהדיהם, משקיעים בני־מזל שהם "גאוני שוק פיננסי", נגנים אהובים שמוכרים כ"גאוני מוזיקה" ואת הבן של השכנה שהוא כמובן "גאון מחשבים". נתקלתי בכלבים שזכו לשבחים על גאונותם. עמנו עשיר במיוחד בגאונים, ולו רק הודות לאלפי תלמידי ישיבות שזוכים בכל שנה בתואר "עילוי", אחרי שנבחנו בהצלחה על כמה מאות דפי גמרא. הישג יפה, אך מה הוא אומר על מושג הגאונות? והאם יש בידי מישהו בכלל כלי מוסכם לזהות את החכמים ביותר באופן מהימן ותקף?

 

לאורך ההיסטוריה נעשו מאמצים מגוונים ושונים לזהות גאונים, כמה מהם אף נראים גרוטסקיים ממרחק השנים. היו מי שמדדו גאונות על פי היקפי גולגולת או משקל המוח, כלים הנחשבים "אובייקטיביים". מירוץ מוזר במיוחד התנהל אחר שיירי גופותיהם של גאונים מוכרים כדי לחצוב מתוכם עדויות ביולוגיות. בתקופות שונות נערכו דיונים בשאלה אם גאונים הם רק, או בעיקר, זכרים או אירופאים או בנים בכורים או יהודים. וגם עכשיו, כשכביכול נרפאנו מתמימות חוקרי הגאונות של העבר, עלינו לשאול איך אנחנו בעצם בוחנים חוכמה ואינטליגנציה, ואיך אנחנו בוחרים את המדד שקובע מי בראש. הצלחה כלכלית? פרסום? מספר ספרות הפאי שביכולתו לדקלם? או, כמו שאנו כבר עושים כיום, מידת ההצלחה בסדרת מבחנים שחיברו פסיכולוגים החוקרים את המושג החמקמק הזה בדיוק. ומה על הגאונות בעידן חוכמת ההמונים, כשמתברר שהתשובות הטובות והנכונות ביותר מגיעות לא מהמשכילים, לא מהמבריקים וגם לא מקולו של הרוב, אלא מממוצע התשובות של קבוצה גדולה ואף אקראית?

 

דארין מקמהון, היסטוריון מאוניברסיטת פלורידה שחוקר את תולדות המדעים, מעלה את השאלות הללו ונוספות בספרו "Divine Fury: A History of Genius". השורה התחתונה של טענתו היא שדווקא בתקופתנו המתקדמת והמפוקחת ביצענו במטבע הגאונות אינפלציה ששחקה את ערכו לבלי הכר. הגאון של פעם תרם תרומה גדולה לחברה שפעל בה. כשכולם גאונים קשה ליהנות מגאונות נדירה אמיתית. אולי כדאי לשוב לתקופות רומנטיות יותר, שגאונים התגלו בהן לעתים נדירות ושימשו זמן רב מודל להערצה ולחיקוי. ועל דרך ההיפוך, אולי את התואר "גאון" צריך לתת לא לכל מי שמצליח להרשים די אנשים, אלא רק למי שהודות לכישוריו ומחשבותיו שינה את העולם. גם אם בדרך נאבד "גאוני מגירה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x