שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
יואל אסתרון

ועידת הקיימות

איך הפסקתי לפהק והתחלתי להבין מה זה בעצם קיימות

מי שרוצה לקדם את השיח הציבורי על קיימות בלי להרדים את הקהל חייב להיחלץ מהדימוי של מחבקי עצים. דברים של מו"ל כלכליסט בועידת הקיימות לעסקים

יואל אסתרון 09:2127.11.13
קיימות זה דאונר. המלה "קיימות" היא בעיה. קצת כמו "איכות הסביבה". אנחנו מבינים שזה חשוב, ושצריך להבין טוב יותר מה זה בעצם "קיימות", אבל הי, ראיתם את החצוף הזה אייל גולן, בקושי השתחרר מהחקירות וכבר הוא חוגג עם המעריצות בבת מיצווש נובורישית.

 

חלוצי ה"קיימות" כמו שוחרי "איכות הסביבה" צריכים להיחלץ מהדימוי של מחבקי עצים. אנשים מבינים היום שהירוק הזה משפיע על האוויר שאנחנו נושמים, ועל הסיכוי של הילדים שלנו לנשום בלי משאף. אבל "קיימות", המלה, המושג, עדיין מדשדשת באזור הדמדומים של התודעה הציבורית. רוב הישראלים לא התחברו עדיין לחשיבות ולמרכזיות של "קיימות" בחיינו. הממשל הישראלי עסוק בהישרדות הפוליטית היומיומית והמגזר העסקי עדיין לא שם.

 


 

האם זו רק שאלה של מיתוג - אולי נמצא מלה מושכת יותר ויהיה בסדר - או שזה עוד ביטוי לצורך האנושי להדחיק את הרחוק והמעורפל לטובת המיידי והחד. בכל מקרה, אחת המשימות הראשונות של כל מי שרוצה להציב את הקיימות במרכז השיח הציבורי, היא הצורך להנגיש את הקיימות לכל אדם.

 

זה מזכיר את מה שאנחנו עושים ב"כלכליסט" בנושא הפנסיה. גם המלה "פנסיה" הייתה שנים רבות דאונר, מסוג הנושאים האלה, שאיש לא רוצה לעסוק בהם, בוודאי לא בתקשורת שחיה על שמרים של רייטינג. לקחנו את פצצת הבונדורמין הזו והפכנו אותה באובססיביות לנושא שכל אחד יכול להבין, כל אחד יכול לחשב. אני גאה לציין שהאנשים המובילים את העיסוק בפנסיה אצלנו הם בני שלושים ומשהו.

 

מו"ל כלכליסט, יואל אסתרון מו"ל כלכליסט, יואל אסתרון צילום: עמית שעל

 

בחזרה לקיימות – לקראת הוועידה הזו גיגלתי "קיימות", התחלתי בויקיפדיה וצללתי למעמקי האתר של ה-OECD ומצאתי עולם ומלואו, קשת שלמה של נושאים ותחומים מרתקים. ככה הפסקתי לפהק והתחלתי להתעניין בקיימות. הכל קיימות. למעשה, גם הפנסיה שלנו שייכת לקיימות. וכל אחד יכול למצוא בקיימות את הדברים הקרובים ללבו.

 

מצאתי למשל במסמך של מכון ירושלים "קיימות 2030" תשע אסטרטגיות לקידום קיימות. כולן חשובות, כולן מצוינות, וכולן מנוסחות בטקסטים שקשה לתווך לציבור. תמרוץ חדשנות ויזמות. אני בעד. פיתוח ראייה אינטגרטיבית לטווח ארוך. בטח. טיפוח ערכים שמעבר לצריכה החומרית. יפה מאד. פיתוח מנהיגות עם תחושת אחריות כלפי הדורות הבאים. חשוב ביותר.

 

בלי לשון בלחי, אלה באמת יעדים אסטרטגיים עצומים. אבל צריך למצוא את הדרך לתווך ולתקשר קיימות כדי שכל אדם יבין, שקיימות היא החיים שלנו והעתיד שלנו ושל ילדינו. מבחינה זו אם הוועידה הזו תתרום עוד טיפה לעניין הציבורי החיוני כדי לקיים את הקיימות – דיינו.

 

בתוך זה, הקיימות בעסקים היא אתגר ענק, שיכול וצריך להשפיע על הדרך שבה הפירמות פועלות. אנחנו כבר יודעים היום שאי אפשר להסתכל על חברות רק דרך הפריזמה של "השאת רווחים לבעלי המניות". בממשל התאגידי המפותח, כל חברה חייבת לקחת בחשבון את האינטרסים של כל מחזיקי העניין: בעלי השליטה בפירמה, העובדים, הלקוחות, המשקיעים וגם הקהילה שמסביב לה, החברה במובן של Society.

 

קיימות בעסקים צריכה לקחת את החברות עוד צעד אחד קדימה בהסתכלות הרחבה שלהן על עצמן ועל הקהילה שבתוכן הן פועלות, ואפילו, סליחה על הביטוי, על כדור הארץ.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x