הון אנושי: בשביל הילדים

יו"ר הוועד המנהל של העמותה הוא יזם הנדל"ן אורן פלוטקין. "מי שיכול לעצור את מחירי הנדל"ן הוא לא הקבלנים אלא רק המדינה, אבל היא לא באמת מעוניינת ברפורמה", אמר לי. שותפו עמיר שאלתיאל מקבוצת אלדר אמר שחגיגת המכירות נמשכת. "אנשים מזנקים על דירות וממשיכים לקנות, גם במחירים של היום", אמר. אני לא מבין מאיפה הם מביאים את כל הכסף, אמרתי, ושאלתיאל אמר את מה שנדמה שכולם כבר מבינים: "למרות כל מה שכותבים לאנשים יש כסף. חלק לוקחים מהבנק, אבל רוב הכסף מגיע מהחסכונות של ההורים שמבינים שאין להם ברירה אלא לתת את כל כספם לילדיהם".

יגאל לנדאו וביני זומר צילום: אוראל כהן

עם מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג דיברתי על פרויקט הדגל של החברה, סביוני רמת אביב - שכונה סגורה, ללא כניסה לזרים ועם דיירים מפורסמים ועשירים. "מדובר בפרויקט יוקרתי הרבה יותר מכל הפרויקטים בפארק צמרת", התגאה גינזבורג. "שם באמת נמצאת האליטה של ישראל, ולא בבנייני אקירוב. גם המחירים גבוהים יותר". ומתי המחירים יירדו, שאלתי, והוא אמר: "בתל אביב המחירים אף פעם לא יירדו כי אין איפה לבנות. אולי רק בפריפריה הרחוקה תהיה ירידה". התנחמתי באוכל של השף.

ליד בר הסלטים האקזוטיים פגשתי את הראל בית און, מבעלי קרן ההשקעות ויולה, שקנתה הקיץ את גאון אחזקות. שאלתי אותו למה משה גאון החליט בסופו של דבר למכור, והוא אמר: "בגלל מינוף היתר של החברה לא היתה לו ברירה". החמאתי לו על העסקה בעיקר בזכות אחת החברות של גאון, צינורות המזרח התיכון, שפועלת בשוק שכמעט אין בו תחרות. זה אחלה עסק, אמרתי, ובית און השיב: "אני לא ממש סומך על זה כי לא בונים חברה רק על סמך זה שאין תחרות בשוק. מתחרים תמיד יקומו. אם נהיה חדשניים בצינורות, נצליח".

הראל ולימור ויזל צילום: אוראל כהן

אחת מנותנות החסות לאירוע היתה נובל אנרג'י. ביני זומר, דירקטור ומנהל קשרי החוץ והרגולציה שלה בישראל, אמר: "אנחנו כרגע במצב עדין, קשה לנו למכור את הגז לחברה אוסטרלית כי אנחנו במצב של חוסר ודאות רגולטורית. תוקפים אותנו על הצורך במתקן צפוני לאיסוף גז, אבל זה לא הגיוני שלמדינה יהיה רק צינור אחד. בכל מצב של תקלה טכנית או בעיה ביטחונית ייווצר נזק של מיליונים".

על הביקורת שספגה נובל אנרג'י בעבר אמר זומר: "בחוף דור הטעות שלנו היתה שקראנו למתקן 'חוף דור', כי בעצם זה נמצא בפוריידיס. אם היינו קוראים לזה 'מתקן פוריידיס' לא היתה קמה צעקה".

את ליגד רוטלוי מרציו שאלתי למה הוא אף פעם לא מצטלם. "אני תמיד מגיע לאירועים בטי שירטס מרושלות, אני לא רוצה שיחשבו שאנחנו לא רציניים", אמר. על מצב העסקים דיווח שותפו יגאל לנדאו: "אנחנו עכשיו לקראת תקופה טובה, אחרי שעברנו את רוב המחסומים, וזה ניכר גם בבורסה. רק חבל שזה מגיע באיחור של שנה, בגלל הפופוליזם הפסדנו המון כסף סתם". על הכישלון בקידוח ים 3 של המתחרה שמן הוא אמר: "זה לא טוב לנו, תחרות תעשה לנו יותר טוב". כן, כן.

לפני הכניסה לאולם פגשתי את הראל ויזל, מבעלי פוקס, ושאלתי איך קורה שהם נפרדים מהפרזנטורית שלהם בר רפאלי. "לכל בן אדם יש תחליף, גם לבר רפאלי", ענה ויזל.

אחר כך, באולם, כל זה היה חסר משמעות. העמותה הקרינה סרט על משפחות שקולטות את הילדים שהוצאו מבתיהם ואז נפרדות מהם כשהם עוברים למשפחות אומנה. אף אחד לא חשב על נדל"ן, גז או פרזנטוריות. זה פשוט היה קורע לב. ואז שלומי שבת עלה להופיע.