$
דני רובינשטיין

הכלכלה הפלסטינית: תעודה כחולה כן, פתק בקלפי לא

תושבי מזרח ירושלים השתלבו בכלכלת העיר אך מסרבים להשתתף במשחק הפוליטי

דני רובינשטיין 08:4509.09.13

יותר מ־300 אלף הפלסטינים המתגוררים במזרח ירושלים השתלבו בכלכלה של ישראל ושל בירתה, אך הם עדיין מסרבים לצבור כוח פוליטי ולהשתלב בשלטון המקומי. בבחירות הקרובות לעיריית ירושלים בחודש הבא הם לא צפויים לפקוד את הקלפיות.

 

מעמדם המיוחד של תושבי מזרח העיר, שמוגדרים כתושבי קבע אך לא כאזרחי ישראל, מאפשר להם להצביע לעירייה אך לא לכנסת. אף שהם מהווים כ־35% מתושבי העיר, הם מסרבים להיות חלק מהמשחק הפוליטי: בבחירות לעירייה ב־2008, רק 1.9% מ־155 אלף בעלי זכות בחירה במזרח ירושלים הצביעו. לפי ההערכות, גם אלו שהצביעו היו אנשי מנגנון כמו עובדי עירייה.

 

הדאגה העיקרית של רוב תושבי מזרח ירושלים היא לא מי יהיה ראש העיר, אלא שהשלטונות לא ייקחו מהם את התעודה הכחולה אם יתברר שהם לא מתגוררים בשטחי העיר.

 

שכונת סילוואן במזרח ירושלים. "משתפים פעולה כשאין ברירה" שכונת סילוואן במזרח ירושלים. "משתפים פעולה כשאין ברירה" צילום: אלכס קולומויסקי

 

לא רק עובדי כפיים

 

שיטוט קצר במערב ירושלים יגלה מיד את המעורבות הכלכלית העמוקה של תושבי מזרח ירושלים בחיי העיר. הרוב הגדול של עבודות הכפיים מבוצע בידי ערבים. גם בין עובדי התחבורה הציבורית ונהגי המוניות ניתן למצוא אחוז ניכר של תושבי מזרח ירושלים.

 

ביחס לחברה הישראלית, תושבי מזרח ירושלים עדיין משתרכים מאחור. לפי נתוני מכון ירושלים לחקר ישראל, שבע שכונות ערביות הן העניות ביותר בעיר, וכנראה בישראל כולה. עם זאת, חלק מתושבי מזרח ירושלים הצליחו להשתלב בעבודות רווחיות יותר ולנהל עסקים משלהם. בתחום הרפואה ניתן למצוא לא מעט פלסטינים מירושלים, וגם רוב חברות ההסעות הפרטיות בתחום התיירות הן בבעלות פלסטינית.

 

הניתוק מהגדה כתוצאה מהקמת גדר ההפרדה אילץ את המזרח ירושלמים לקשור עוד יותר את גורלם בישראל. רבים מהם נרשמים למוסדות לימוד ישראליים כמו האוניברסיטה העברית, וזו כבר לא בושה לבקש להחליף את תושבות הקבע באזרחות ישראלית מלאה.

 

הטאבו האחרון

 

על רקע זה אפשר לשמוע בימים האחרונים במזרח העיר את השאלה: אם מותר לעבוד ולבנות בישראל, ומותר לפנות לקופות החולים ולביטוח לאומי, מדוע להחרים את הבחירות לעירייה שמאפשרות צבירת כוח פוליטי?

 

"עבורנו עירייה זה סמל לריבונות", מסביר זיאד חמורי, מנהל מרכז אל־קודס, שעוקב אחר זכויות הפלסטינים בעיר. "אנחנו משתפים פעולה עם ישראל רק כשאין ברירה. כדי לחיות אנחנו נאלצים לעבוד בישראל, לרכוש מוצרים ושירותים ישראליים. אבל להשתתף בבחירות היה ונשאר איסור מוחלט".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x