$
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מה הומרוס למד בפייסבוק?

ואיזה כלי מחקר מפתיע התגלה ברשתות חברתיות

שיזף רפאלי 09:1318.07.13

האם רשימת חברים בפייסבוק יכולה לפתור תעלומה מהעת העתיקה? ייתכן שכן. באחרונה מתפתח חיבור מוזר אך מרתק בין תחומי העיסוק המרוחקים של ארכיאולוגיה, מתמטיקה וספרות יפה, בחסות הענף המתפתח של חקר רשתות חברתיות.

רשתות חברתיות - לא האתרים, אלא הקשרים עצמם בתוך קהילות אנשים - התקיימו מאז ומעולם. בעבר גם נערכו מחקרים שניסו למפות את רשתות הקשרים האנושיים ולהבין כיצד הן "מהונדסות". מוכרת לרבים הכותרת "שש דרגות של הפרדה". היא מגיעה מניסוי שהתבצע באמצעות מכתבי שרשרת, והעלה את האפשרות כי כל בני האדם "מחוברים" ברשת היכרויות אחת, ושבין כל שני אנשים על הגלובוס מפרידים לכל היותר שישה "דילוגים".

 

הקשרים עצמם בתוך קהילות אנשים - התקיימו מאז ומעולם הקשרים עצמם בתוך קהילות אנשים - התקיימו מאז ומעולם צילום: שאטרסטוק

 

כעת, אתרי רשתות חברתיות מתגלים ככלי מחקר רב־עוצמה לאלה המחפשים כללים אוניברסליים במבנים ומיפוי קהילות ורשתות קשרים. פייסבוק, טוויטר, לינקדאין וחברותיהן משחזרות, במידה רבה של דיוק, רשתות קשרים מהעולם האמיתי. כמו בניסוי שש דרגות ההפרדה משנות השישים, הן חושפות עולם אנושי קטן, שבו בתוך קבוצת אנשים קטנה נמתחים המוני קווי היכרות, וקבוצות גדולות יותר מתחברות זו לזו באופן שדומה לחיבורים ולהיכרויות מחוץ לאינטרנט. ובעידן הפייסבוק, גם העולם הקטן הוא קטן עוד יותר.

 

באחרונה חוקרים בכמה אוניברסיטאות תמצתו את המאפיינים הבסיסיים של מפות קשרים באתרי רשתות חברתיות, והחלו לחפש את המאפיינים האלה ברשתות אחרות, בנות מאות ואף אלפי שנים. באוניברסיטת אברדין בבריטניה ניתחו את "האודיסאה", היצירה היוונית מהמאה השמינית לפני הספירה: החוקרים סימנו את 342 הדמויות שבפואמה, ועל סמך הכתוב בה ציירו את קווי קשרי החברות ביניהן, ולבסוף ניתחו את טיפולוגיית הקשרים. במחקר אחר בחנו שלוש יצירות אחרות: את "האיליאדה", "בייוולף" והאפוס האירי "טיין בו קולינה".

 

כל היצירות הומרו למפת קשרים עם אנשים וקווים שמחברים ביניהם. באופן מעניין, בכל היצירות למעט זו האירית הרשתות החברתיות בסיפור תאמו במבנה ובכללים שלהן את הרשתות החברתיות באינטרנט, לרבות מבנה "העולם הקטן" וריכוזי תתי־הקהילות, "החברים המשותפים" ועוד. מה אפשר ללמוד מכך? אולי, סבורים החוקרים, יש בכך עדות לקיומו של תוקף היסטורי לסיפור שמאחורי האגדה, בעוד שביצירה האירית, שרשתות הקשרים בה לא תואמות את הנוסחה, יש סבירות גבוהה יותר שהיא בדויה מהיסוד.

 

וזו רק דרך חדשה נוספת להיעזר בחוקיות המרתקת הזאת. חוקריהן מגלים עוד עדויות לכך שלמפות הקשרים האנושיים יש כללים קבועים שאפשר לפשט ולנסח, ואיתם לנבא צמיחה ודעיכה של רשתות חברתיות. כללים כאלה יעזרו לרופאים להיאבק בהתפשטות מגיפות ולאנשי שיווק להשפיע על מעבר המלצות ותלונות בין צרכנים. התפשטות של רעיונות ודעות מעניינת פוליטיקאים שמתכננים קמפיין, ובארגונים, מערכת שיתוף המידע והדיווח משפיעה על התוצאות הכספיות. העובדה שאת אותם הכללים אפשר לחפש, לאתר ולנתח גם מבעד לערפִלי הזמן וגווילי המגילות העתיקות הופכת את מדע הרשתות הצעיר לכלי מחקר בינתחומי מסקרן.

 

חוקרי רשתות בוחנים את החברה האנושית תוך שהם "עיוורים" במכוון לתכונותיהם של האנשים עצמם. מעייניהם נתונים לקורים המחברים, לדרכים ולא ל"צמתים". אחרי שנים רבות של מחקרים בפסיכולוגיה, שמנסים לגלות כללים מדעיים אוניברסליים על האינדבידואל, כעת מתחילים לחפש ולנסח את הכללים המדעיים המופשטים של חברויות, בריתות, היכרויות וקשרים, ובעיקר לראות אילו כללים יאומתו ויאריכו ימים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x