שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אמיר זיו

לא בזן שלי

קטעי יומן, או איך שקוראים לזה בעידן הדיגיטלי, שכתב ניר גלעד והודלפו עם קריסת בטר פלייס

אמיר זיו 10:0330.05.13

הלכתי למצגת. בטח שהלכתי. לא רציתי, אבל זה התפקיד שלי ללכת, בשביל זה משלמים לי. איך שנכנסתי התחלתי למצמץ. לא הבנתי מה קורה, עד שקלטתי ששי אגסי מסנוור אותי. בהתחלה חשבתי שיש לו פנס בכיס שהוא מציק איתו ככה למי שמעצבן אותו, כמו שעושים לשחקני כדורסל כושים בקליעות עונשין. אחר כך הבנתי שהוא פשוט נורא יפה.

(2007, רשמים ראשונים מהמצגת של בטר פלייס)

 

 

בטר פלייס. נשמע כמו שם לבית גיל הזהב בטר פלייס. נשמע כמו שם לבית גיל הזהב

 

----

אגסי התקרב כדי ללחוץ לי את היד. הוא היה לבוש בחליפה הכחולה הזאת שנראית כאילו תפרו לו אותה לגוף ועם השיער סופרמן הצפוף שלא זז מילימטר. ניסיתי להדק את הבטן. דחפתי את החולצה עמוק יותר למכנסיים, שלא יהיו לה את העיגולים האלה סביב הכפתורים ליד הפופיק שאתה נראה איתם כמו קבלן בניין קטן מפתח תקווה. זה היה מאוחר מדי. לפחות חמש שנים מאוחר מדי, אבל לך תגיד לא לטוסט קרואסון עם הגבינת שמנת שמעלים למשרד מרביבה וסיליה בכל ישיבת בוקר. כל ישיבה, כמו שעון. גם אם וסיליה חולה.

(והסיוט נמשך)

 

----

לחצנו ידיים והוא חייך אליי. גם השיניים שלו היו מושלמות. בדרך כלל אני לא מתרגש מהופעה חיצונית כי אני מרוויח הרבה יותר ובנות מתות על האינפורמציה הזאת. רק שבמקרה של אגסי אפילו את היתרון הזה לא היה לי.

(מזל שהוא גמד)

 

----

אגסי אפילו לא היה נחמד, זה לא להאמין. הבנאדם בא לבקש ממך מיליארד שקל שתשקיע ברעיון ההזוי שלו, אבל מתנהג כאילו הוא עושה לך טובה שהוא מסכים לתת לך לשחק לו באוטו החשמלי. איך שחזרתי אמרתי לעידן לא לשים שקל, כי ברור לי שניפול פה בגדול. הוא שאל אותי אם אני חושב שאין לפרויקט היתכנות כלכלית כי מולנו תתייצב כל תעשיית הרכב העולמית רבת העוצמה. עניתי לו שאולי, מאיפה לי לדעת. אבל מה שבטוח זה שיש לנו עסק עם בחור יפה מדי, ואם יש דבר אחד שלמדתי כבר בכיתה ג'... לא משנה. בכל מקרה, כל פעם שהזכרתי את אגסי עידן רק חייך אליי חיוך מוזר כזה שאי אפשר היה למחוק לו מהפרצוף והעיניים שלו היו כמו שני פנסים. זה היה מפחיד.

(ומכאן זה רק הידרדר)

 

----

בישיבות היגוי לפני שיצאנו לדרך היה לי רעיון מעולה. הצעתי שבמקום בטר פלייס, שזה שם מבאס שנשמע כמו בית לגיל הזהב, נקרא למכוניות אנרג'ייזר. כמו השפן הזה שממשיך וממשיך וממשיך, שאתה בא מוקדם לסרט בשביל לא להפסיד את הפרסומת שרואים בה איך הוא רוקד במסיבה וגם אחרי שכל השפנים האחרים נחלשים ונעצרים הוא עוד נותן בתוף... לא משנה. אנרג'ייזר זה מותג נהדר, אמרתי, וזה גם מתחבר מעולה לאנרגיה ירוקה. עידן אמר לי שזה לא מותג שלנו ואי אפשר סתם ככה לקחת ולהשתמש. הייתי בטוח שהוא צוחק עליי.

(לא אמרתי לו את זה. אני לא מטומטם)

 

----

האמת, ההתנגדות של עידן הפתיעה אותי, כי אחרי הכל אני הייתי זה שהמציא את הקופי של "הפצחן המימני", שאולי אין לו משמעות אבל השם ישר תפס כי הוא נשמע כמו איזה טיל שיוט מדויק שינקה את המפרץ.

(בזמן שזה לגמרי להפך, כמובן)

 

----

לפני זה בכלל רצו לקרוא לפצח"ן "אנא חלם", שזה מדויק יותר ומורכב מהראשי תיבות של "איך נשכנע את חיפה להקים מפלצת", אבל לא צריך 25 מיליון שקל באופציות כדי להבין שזה שם עם פוטנציאל בעייתי.

(אף על פי שאני מודה ש־25 מיליון שקל מאפשרים בכל זאת לחשוב צלול. מה שמזכיר לי:)

 

----

נשאלתי באחרונה על השכר שלי, שהצטבר ל־83 מיליון שקל מאז 2007, לא כולל ה־25 מיליון שהוזכרו לעיל. עניתי באותו ראיון שלא בטוח שהייתי משקיע את כל כולי בשביל פחות מזה. בכמה וכמה עיתונים ובלא מעט טוקבקים הותקפתי על מה שכונה ארוגנטיות ותאוות בצע, וזה קצת פגע בי. ברגעים כאלה מזל שיש לי את החדר הירוק. אני נכנס לשם, שוכב על הרצפה עם הידיים מאחורי הראש, נושם עמוק ומתבונן בתקרה בשקט. זה מרגיע אותי.

(אני עובד על לסגור את השפתיים בתנועת המצמוץ הזאת של בנג'מין פרנקלין. זה משדר כוח. אבל נחזור לישיבת ההיגוי)

 

----

כשהגיע התור של אגסי לדבר, כולם כרגיל השתתקו ורק הוא דיבר ודיבר ודיבר. דמיינתי אותו בחליפה ורודה עם אזניים ארוכות, נותן בתוף. ונותן. ונותן.

(בשלב הזה ניערתי את עצמי)

 

----

העברתי לעידן פתק שהיה כתוב בו "בהזדמנות ראשונה, איך שייגמר לו החזון, תעיף אותו. אם יצליח, תיקח את כל התהילה. אם ייכשל, תפיל עליו". הוא לא ענה לי, רק ליטף בחיוך את הקרואסון עם הגבינת שמנת.

(הוא לא אכל, אבל ככה אף אחד לא ייקח לו אותו. לא שחשבתי)

 

----

חמש שנים לקח להם להיפטר ממנו. חמש שנים כדי להבין מה שאני הבנתי כבר בכיתה ג', כשבשבע דקות בגן עדן אמרו לי לחכות מאחורי השיח, ושככה משחקים את זה... לא משנה.

(זה נמשך הרבה יותר משבע דקות)

 

----

ופתאום עכשיו, אחרי שבטר פלייס התרסקה, נהיה טרנד להתנפל עליי ולהגיד שצים נכנסת להסדר נושים ובז"ן לא משהו וטאוור אף פעם לא היתה משהו והמיזם של צ'רי בסין עדיין לא מרוויח, ככה שכל מה שיש לנו זה כיל שמחזיקה את הקבוצה כולה בזכות זה שהיא עושקת את משאבי הטבע של ים המלח והופכת אותם לכסף, שהופך אחר כך לבונוסים שלי. יש לי כמובן מה להשיב על הטענות האלה, אבל האמת, לא בזן שלי.

(אופס. אבל זה בא מהלב. באמת) 

amir.ziv@calcalist.co.il

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x