חקר ביצועים: השבוע של דנקנר, אורנשטיין והמשקפיים של גוגל

אורנשטיין ניצח במשפט

שבוע אחרי שהכוהנת הגדולה של הפירוקים, השופטת ורדה אלשיך, נסעה לחו"ל, נחת חוב ה־6 מיליארד שקל של אי.די.בי פתוח באולמו של השופט איתן אורנשטיין. נציגי האג"ח הניחו לפניו בקשה חסרת תקדים: פירוק במסווה של הבראה (או להפך) והפקעת השליטה מידי נוחי דנקנר ועושי דברו. אורנשטיין הביט לבקשה בלבן של העיניים. לקח לו יום וחצי בדיוק להבהיר לדנקנרים את דעתו השלילית על התנהלותם, על ניגודי האינטרסים, על חליבת הכספים למקורבים. באותה הזדמנות נתן בראש גם לבנקים, ובמיוחד ללאומי, על חלוקת ההלוואות. לבסוף החליט על מינוי משקיף חיצוני. ללא סמכויות ניהול, אבל מבוגר אחראי שישגיח וידווח לבית המשפט. שני הצדדים אמנם מיהרו להכריז על ניצחון, אבל המנצח האמיתי במקרה הזה הוא כבוד השופט.

משה גורלי

השופט איתן אורנשטייןצילום: ענר גרין

אובמה - בעצם זה פשוט

מחקר חדש שפרסם השבוע המכון האמריקאי לאחריות ממשלתית גילה כי הזמן שמקדיש ברק אובמה לכלכלה נמצא בירידה מתמדת. בשנה הראשונה לכהונתו הוא הקדיש 187 שעות לפגישות כלכליות, ואילו ב־2012 רק 80 שעות. שעה וחצי בשבוע בממוצע. ומה עושה הנשיא במקום להתעמק בכלכלה? הוא משחק גולף ויוצא לחופשות, שני סעיפים שהזמן המוקדש להם הוכפל. "כל אחד יכול לפרש את המספרים איך שהוא רוצה", כתבו מחברי הדו"ח. אולי זה אומר שאובמה למד את העניין מהר. כי הנה, השבוע דווח שלראשונה זה שש שנים החוב הפדרלי צפוי להתכווץ, בעיקר בזכות העלאת המסים על בעלי השכר הגבוה. באמת לא צריך המון שעות כלכלה כדי להבין שאם המיליונרים ישלמו יותר מס, המאזן הלאומי ייצא מורווח.

תמר טוניק

מגניב זה לא הכל

כמה סלבס טכנולוגיים שניסו בשבועות האחרונים את גלאס, המשקפיים החכמים של גוגל, מיהרו להכריז עליהם השבוע כמהפכה, אבל דווקא יו"ר גוגל אריק שמידט צינן את ההתלהבות. הוא הזהיר שהשליטה במשקפיים באמצעות הקול עשויה להיות "הדבר הכי מוזר שיש", והמליץ לפתח כללי נימוס לשימוש במכשיר. כנראה הוא לא ממש רוצה לחיות בעולם שבו כולם מדברים בעיקר למשקפיים שלהם. זה אותו שמידט שניבא שצעירים יצטרכו לשנות את שמם כדי לחמוק מהמידע שנאסף עליהם ברשת - אזהרה מטרידה למדי כשהיא באה מבכיר בענקית חיפוש. אז וגם היום דבריו של שמידט גרמו ללא מעט הרמות גבה, אבל הם ראויים להערכה: מי שהגיע לגוגל על תקן המבוגר האחראי מזכיר לכולנו שמאחורי כל פיצ'ר מגניב מסתתרות השלכות חברתיות מורכבות.

דור צח

גוגל גלאס

ביאטריקס - דאגות של עשירים

ביאטריקס מלכת הולנד ויתרה השבוע על הכתר לטובת בנה וילם אלכסנדר, כנראה גם בגלל החשש שלה מפני מצבה הבריאותי בעתיד. ייתכן שבעיני רוחה היא רואה את אמה יוליאנה, שוויתרה גם היא על הכתר לפני ששקעה בשיטיון עמוק. בעבר מלכי העולם לא העסיקו את עצמם בהעברת השרביט לדור הבא בגלל חשש מעתיד מעורפל, בעיקר כי הם היו מתים הרבה לפני שהגיעו לגיל מופלג. בימינו, בעלי דם כחול חוששים מהזדקנותם כמו כל בשר ודם. אבל שלא כמונו, אין להם מה לחשוש מפנסיה מצומקת שתחכה להם בשנות הזקנה הארוכות.

אורי רוזביץ

מלך ומלכת הולנד החדשיםצילום: איי אף פי

מערכת הבריאות זקוקה לשרה משפיעה

יעל גרמן נכנסה לתפקיד שרת הבריאות נחושה וחרוצה. היא ודאי לומדת כעת את עומק הבעיות במערכת החולה הזאת, אז הנה עוד נקודה חשובה למחשבה. "מי בעיניך השחקנים המשפיעים ביותר על מערכת הבריאות בישראל?", שאל החוקר ניסים כהן מאוניברסיטת חיפה 47 אנשי מפתח במערכת הבריאות הישראלית - ממשרד הבריאות, מהאוצר, מקופות החולים, מבתי החולים, מהאקדמיה. כולם ענו, קודם כל, "פקידי האוצר". כולם. היחידים שניסו להמעיט בהשפעתם של פקידי האוצר על מערכת הבריאות היו פקידי האוצר בעצמם. המחקר של כהן, שמתפרסם בכתב העת "ביטחון סוציאלי" של הביטוח הלאומי, חושף עוד עובדה מדהימה: אף לא אחד מהנשאלים מנה את שר הבריאות כאחד הגורמים המשפיעים על מערכת הבריאות, ואף לא אחד מהם הזכיר את הציבור. ככה זה כשהמערכת שוכחת בשביל מי היא עובדת.

שאול אמסטרדמסקי

תעשיית הספורט מתעקשת להידרדר

מגזין תעשיית הספורט "ספורטס ביזנס" קבע השבוע כי קורס פיפ"א מאסטר הוא הקורס הטוב ביותר לניהול ספורט. מדובר בקורס רציני מאוד שרבים מבוגריו הם היום בכירים בתעשיית הספורט האירופית והעולמית. הפריחה של הקורס וריבוי הבוגרים שלו הלכו יד ביד עם הצמיחה של תעשיית הספורט העולמית, שתפחה לממדי ענק ומגלגלת כיום כבר קרוב לטריליון דולר בשנה. רק בישראל לא נרשמה כזו פריחה, צמיחה, תפיחה. יש שלושה ישראלים בוגרי פיפ"א מאסטר, ואף אחד מהם לא הצליח להשתלב בתעשייה המקומית. כי למה להעסיק אנשי מקצוע משכילים שיכולים להרים את התחום, אם אפשר להישאר עם אבי לוזון ותעשייה מצטמקת ומידרדרת?

אוריאל דסקל

רוסק־עמינח - קולות של שטיח

בשולי הדרמה שהתרחשה השבוע בבית המשפט בפרשת אי.די.בי התרחש סיפור מצחיק. בנק לאומי בראשות רקפת רוסק־עמינח, שספג ביקורת חריפה בשבועיים האחרונים עד שנסוג מההסדר עם החברה, החליט לשנות אסטרטגיה ולהגיב לאש בקולות של שטיח. הבנק טען בבית המשפט שלא מסר תגובה לבקשת בעלי האג"ח באי.די.בי פתוח כי "לא הצליח לפתוח את הדיסק". זה אמיתי. הבנק הענק, על מאות מיליוני השקלים שהוא משקיע במערכות המידע שלו, לא הצליח לפתוח את הדיסק עם החומר על נוחי דנקנר. אם הסיפור הזה נכון, הוא מביך. אם הוא לא נכון, ורק מעיד על עומק הבריחה מאחריות, הוא מבהיל.

גולן פרידנפלד

רקפת רוסק-עמינחצילום: עמית שעל

דנקנר - בסוף נגיד תודה

אז מי ניצח במאבק על אי.די.בי - חגי בדש מנכ"ל פסגות, או נוחי דנקנר למוד הקרבות? לכאורה הכנסת משקיף לחברה שבקופתה מיליארד שקל במזומן היא החלטה תקדימית וניצחון לנושים. בפועל, אפשר להניח שבימים אלה כל צעד וכל שקל שזז בקופת אי.די.בי ממילא נבחנים בזכוכית מגדלת, כך שלא בטוח שמשקיף ישנה משהו. ובכל זאת, המאבק של פסגות הוביל למנצח אחד ברור - הציבור. הוא עשוי להיות פריצת דרך שתשנה את מערכת היחסים שהתנהלה עד היום מעל ראש החוסכים על הכסף שלהם עצמם, בין מי שמנהלים את כספי הציבור לבין מנהלי התאגידים הגדולים שבהם מושקעים הכספים, ותשים את הדגש בחזרה על החסכונות שלנו. וזה בהחלט יהיה שווה את כל הכאוס והרעש הזה.

גלית חמי