משמעות הקפיטליזם אינה להיות כמה שיותר עשיר

מי האדם הכי חזק בחברת פרטנר? בעל השליטה? אולי המנכ"ל? ומי האדם הכי חזק בתנובה? המשקיעים בקרן הזרה שמחזיקה בה? המנכ"לית הישראלית של אותה קרן? אולי בכלל יו"ר הוועד?

למעשה, התשובה לשאלות אלה הרבה יותר פשוטה, רק שנדמה ששכחנו מהי. גם בפרטנר, גם בתנובה וכך גם בחברות אחרות, האדם החזק ביותר הוא הצרכן, הלקוח. אותו לקוח שרוכש את המוצרים של חברות אלו משפיע על הביקוש למוצריהן, מייצר בפועל את ההכנסות, מטה לכאן או לכאן את שורת הרווח ומקפיץ או מוריד את שווי החברה, העושר של בעליה והשכר שמושכים המנהלים. בלעדיו כל זה לא היה קורה.

לכתבות נוספות בנושא "הטובים למשק"

הכוח עובר לציבור

ככה עושים עסקים טובים

כך בנינו את מדד הטובים למשק

הפרמטרים למדידת ההשקעה בעובדים

הפרמטרים למדידת פעילות פילנתרופית

הפרמטרים למדידת השפעת הפעילות העסקית על החברה

גם רומא לא נבנתה ביום אחד

איך ייראה המדד בשנה הבאה

והוא לא לבד, הצרכן. ציבור רחב של בעלי עניין עוטף כל חברה עסקית - מלבד הצרכנים ישנם גם הספקים, העובדים, נותני השירותים וגם הקהילה הרחבה שבמסגרתה החברה פועלת. ולמרות השפעתם הנרחבת עד מאוד על עושרו של בעל ההון ששולט בחברה, הוא נחשב לבעל העניין העיקרי בה, ראשון מבין בעלי המניות האחרים, ולכן גם נתפס כאיש הכי חזק בחברה, זה שצריך ליהנות יותר מכל מפירותיה. התפיסה הזו חוטאת למטרה.

מדירוג העושר למדידת התרומה למשק

בדיוק לפני שנה התכנסנו לראשונה בחדר הישיבות של מערכת "כלכליסט" והחלטנו לצאת לדרך. בתחילה עוד לא ידענו בדיוק מה רצינו להגיד, איזה מסר אנו רוצים להעביר למגזר העסקי ואיזו בשורה לשאת לקהל הקוראים שלנו.

במגזר העסקי התחילה אווירה של כאוס, של חוסר אמון מצד המשקיעים ושל חוסר הבנה מצד אנשי העסקים, בעלי ההון. אלה היו ימי הסדרי החוב הגדולים לאחר המחאה החברתית, והאשמה על התרחבות הפערים החברתיים הוטלה לא רק על הממשלה, אלא גם על ראשי המגזר העסקי. אנשי עסקים שעד לפני רגע היו כוכבים נערצים, כאלה שכלי התקשורת - בעיקר הכלכלית - היללו ושיבחו אותם ועסקו בעיקר בכמה הם שווים, הפכו פתאום למטרות נייחות.

הם היו המומים. הם היו רגילים לכך שכולם מסבירים להם כמה הם מוצלחים, כמה גדולים הרווחים שלהם ומי עשיר יותר ממי. על רקע זה הופיע פרופ' איל וינטר והסביר שגם לנו, התקשורת, יש חלק באחריות של בעלי ההון לביקורת שהוטחה בהם, והציע לשנות את הקריטריונים להצלחה עסקית, למדוד את אנשי העסקים לא רק על פי שורת הרווח והעושר האישי, אלא על פי מידת התרומה שלהם לחברה הישראלית כולה, למשק. למדוד לא רק את הכמה, אלא גם את האיך.

לחזור למטרה המקורית של הקפיטליזם

מישהו שאל השבוע אם אנחנו רוצים להגדיר מחדש את הקפיטליזם. זה נשמע קצת יומרני ולא נכון. מה שאנחנו רוצים הוא להעביר מסר ברור: משמעות הקפיטליזם אינה רק להיות כמה שיותר עשיר. המטרה היא רחבה יותר: להגדיל את הרווחה הכלכלית של הציבור, לא לדאוג רק לבעלי המניות, אלא למעגל רחב יותר של מחזיקי עניין שכוללים את העובדים, הספקים והלקוחות. זה האתגר שלנו, זו המטרה שלנו, להציב תמריץ לבעלי העסקים הגדולים לפעול ברוח זו. נפרסם את המדד הזה שנה אחר שנה. שינויים כאלה אורכים זמן, אבל צריך להתחיל בהם מתישהו.