איפה הכסף?

נראה כי התרחיש שרבים התריעו מפניו, ולפיו הרשות הפלסטינית תקרוס בגלל "המשבר הכספי הקשה בתולדותיה" כהגדרת ראש הממשלה סלאם פיאד - כבר מתרחש בהדרגה. בסוף החודש אמורים 160 אלף עובדי הממשלה הפלסטינית לקבל סוף סוף מחצית מהשכר של החודש שעבר (נובמבר). דובר מטעם הרשות הפלסטינית מסר כי הבנקים בגדה ובעזה ישלמו את מחצית המשכורות לאחר שהובטח ליו"ר אבו מאזן שהרשות תקבל 100 מיליון דולר ממדינות ערב. המשכורות של הממשלה הפלסטינית שמשלמת גם קצבאות למשפחות האסירים, החללים והפצועים בעימותים עם ישראל, מאפשרות קיום מינימלי לכמיליון תושבי השטחים הפלסטיניים. העיכובים בתשלומי המשכורות, הנמשכים כבר חודשים אחדים, הוחמרו בחודש האחרון נוכח הקפאת העברת כספי המסים שגובה ממשלת ישראל.

סלאם פיאד ראש ממשלת הרשות הפלסטינית צילום: אלכס קולומובסקי

המורים שובתים

הממשלה הפלסטינית זקוקה לכ־300 מיליון דולר בכל חודש כדי לממן את תשלום המשכורות ואת הוצאות השירותים השונים. כ־125 מיליון דולר הגיעו תמיד מהמסים שגובה עבורם ישראל (מכס ומע"מ). 50 מיליון דולר גובה הממשלה הפלסטינית כמסים ואגרות - כך שנוצר גירעון חודשי קבוע של יותר מ־100 מיליון דולר - מצב שהוחרף עם הקפאת כספי המסים שגובה ישראל. בשבוע שעבר פרצו שביתות חלקיות במשרדי הממשלה השונים, ובראשם המורים - קבוצת העובדים הגדולה ביותר של הממשלה הפלסטינית. המורים שבתו שלושה ימים, במחאה על כך שאין להם ולתלמידים מספיק כסף כדי לממן את הוצאות הנסיעה לבתי הספר.

"ישראל הטילה עונש קיבוצי"

"קנו ככל האפשר רק תוצרת פלסטינית", קרא פיאד בניסיון לעודד חרם על מוצרים ישראליים כתגובה להקפאת העברת המסים. העיתונאי מוחמד עבד־רבו ענה לפיאד בדף הפייסבוק שלו: "אין לי כסף לקנות שום תוצרת; לא ישראלית, לא פלסטינית ולא זרה". לרשות הפלסטינית אין גם כסף להחזיר חובות ענק לבנקים ולספקים השונים, כמו חברת החשמל המזרח ירושלמית שלה היא חייבת כ־300 מיליון שקל, או בתי החולים שלהם היא חייבת כ־60 מיליון שקל.

הישראלים צריכים לחשוש מפני שחלק ניכר מהזעם הציבורי על המשבר הקשה ברשות מכוון נגד ישראל "שהטילה עונש קיבוצי על העם הפלסטיני" - כהודעת דובר תנועת הפתח. בכמה מקומות כמו באתר של סוכנות הידיעות "מען" מבית לחם הושמעה הקריאה: "יש לעצור את התיאום הביטחוני עם ישראל כתגמול על עצירת הכספים". גם בכירים במנגנוני הביטחון הפלסטיניים אמרו שהם מתקשים לעמוד מול אנשיהם שלא מקבלים שכר, ובמשאלי דעת הקהל שמבצעים ארגונים שונים בגדה (כמו מרכז התקשורת הירושלמי) מורגשת מגמה ברורה של תמיכה בחזרה למאבק צבאי, לאינתיפאדה אלימה.