סיפור כיסוי
בכניסה לכל קניון, על דוכנים בשוק, בכל פינת רחוב. מסע מצולם בין חנויות לממכר כיסויי סמארטפון - התעשייה הפורחת ביותר בישראל והייצוג המוחצן של הישראלי העכשווי
"יש לי מגירה שלמה, משהו כמו 40 כיסויים", מספר מאי גולדשטיין (18) מגן יבנה. "זה יותר גרוע מבגדים. כשאתה רואה את האייפון שלך יותר מדי זמן עם אותו הלוק זה נהיה מעיק. שבוע־שבועיים אתה מתלהב, ואז צריך להחליף. הכיסוי חייב למשוך את העין, שתוציא את האייפון מהכיס וכולם יסתכלו. אם הרבה שואלים איפה קנית את הכיסוי סימן שהצלחת".
כיסויים מוצגים למכירה בחנות "בראשית - צבע הכסף" בקניון רחובות. "המשבר הקיומי שאנחנו חשים כשהטלפון הולך לאיבוד ממחיש את הקשר הרגשי שלנו איתו" צילום: עמית שעל
אייפון ב־6,000 שקל, כיסוי ב־300
תעשיית הכיסויים החלה לצמוח מיד עם הופעת האייפון ב־2007, ומהר מאוד מצאו עצמם היצרנים נאבקים ראש בראש בסחורה סינית זולה שהציפה את השוק העולמי. לעתים מדובר בזיופים גסים של מותגים ספציפיים, לפעמים בחיקוי מותגים ולפעמים בייצור דגמים עצמאי. בארץ שולטת הסחורה הסינית בחנויות הפרטיות, בדוכני השווקים ובפיצוציות, ואילו הסחורה הממותגת נמכרת יותר בחנויות הרשמיות של יבואני הטלפונים. עשרות יבואנים מביאים את הכיסויים לארץ, והבולטים שבהם הם מומדיה, רמפל, מאסטר פון, בי קונקט, סיטי סל, ניו טק ופיוצ'ר סל.
גולדשטיין קנה מעט מהכיסויים שלו בשוק באשדוד ובקניון בעיר, אבל את הרוב הזמין באתר eBay. "יש לי ארבעה כיסויים מפלסטיק, אבל אני לא משתמש בהם כי הם לא נותנים כלום למכשיר. יש לי חמישה כיסויים שקופים כי אני אוהב את האייפון במראה הטבעי, ויש לי 12 מגנים של מותג Speck, כפולים, עם גומי בפנים ופלסטיק בחוץ בצבעים שונים. מגנים כאלה עולים בארץ בין 70 ל־150 שקל, אבל אני קונה אותם ממש בזול ב־eBay. יש לי גם 25 באמפרים, שנותנים הגנה רק בצדדים. כרגע אני הכי אוהב את המגן עם הפסים הסגולים בצד וכתום באמצע, ואני אוהב גם את השחור עם פסי תכלת - אבל עכשיו הוא אצל חברה שלי. ויש מגן לבן עם קליפס, שזה לעבודה שלי באולם אירועים".
חנות iDigital בקניון רמת אביב. לאחרונה השוק נוטה יותר לכיסויים הממותגים צילום: עמית שעל
ריבוי הכיסויים מאפיין בעיקר בני נוער וצעירים, מסבירים בענף, אבל גם מבוגרים משתמשים בכיסוי הטלפון כסמל סטטוס. "מי שקונה אייפון 5 בכמעט 6,000 שקל לא יקנה כיסוי ב־50 שקל", מסביר אשר שושן, סמנכ"ל שיווק במומדיה,המייבאת כיסויים ממותגים - סקץ', וואן טאץ' וסיגנט. "הוא יקנה את הכיסוי הכי טוב כי כשהוא יושב בפגישה עסקית ומניח את הנייד על השולחן, זה חלק מהפרונט שהוא מציג".
הצעירים אוהבים להחליף
"זה שוק מוטה מחיר", אומרת ענת שפכט, מנכ"לית רמפל מבני ברק, אחת החברות הגדולות בענף שמספקת כיסויים בסיטונאות ל־500 נקודות מכירה, פשוטים לצד ממותגים. "היום מסתמנת חלוקה ברורה בין שתי רמות. הכיסויים הפשוטים מתאימים למי שאוהבים להחליף בקצב, בעיקר צעירים, כמו הבן שלי שקונה הרבה בחנויות רחוב ומחליף כל הזמן. לעומת זאת, אנשים עם גלקסי 3 או אייפון 5, שעובדים עם המכשיר והוא יותר יקר ללבם, משקיעים יותר. זה כמו לקנות ג'ינס בשוק לעומת ג'ינס דיזל. אנחנו מרוויחים על שני הסוגים, אבל רואים לאחרונה שהשוק נוטה יותר לכיסויים הממותגים".
"על כל סמארטפון שנמכר בישראל יש היצע של 70 כיסויים", אומר רונן ברקוביץ, מנכ"ל ביקונקט, המייצגת בלעדית את המותג בלקין. "הבעיה היא שסף היבוא מאוד מאוד נמוך וכל אחד יכול להביא מסין כיסוי בדולר ולמכור ביותר". ואמנם, להצפה יש מחיר, וכמה מן החברות שהוקמו על טהרת המסחר בכיסויים לסמארטפונים נסגרו באחרונה. "ייצגנו קרוב ל־20 מותגים שנמכרו בחנויות של אפל והיום אנחנו בתהליכי סגירה. אני מכיר עוד עשרה יבואנים במצב שלי", אומר ל"מוסף כלכליסט" בעלים של אחת החברות, שעוסק בתחום כבר חמש שנים. "עבדתי עם רשתות, עם חנויות פרטיות, עם אורנג', סלקום, פלאפון, אבל השוק הולך ונסגר בגלל ההצפה. נכנסו הרבה מתחרים, המפעילות הסלולריות התחילו להביא כיסויים לבד, וכבר אין למי למכור. ולזה תוסיפי את ההשפעה של קניות באתרים באינטרנט כמו eBay ודיל אקסטרים".
דוכן בשוק ראשון לציון. על כל סמארטפון שנמכר בישראל יש היצע של 70 כיסויים צילום: עמית שעל
את הזווית התיאורטית לחשיבות שמייחסים צרכנים רבים לפיסת הסיליקון הצבעונית שעוטפת את הסמארטפון שלהם מספק פרופ' פול פרוש, מומחה לתרבות הצריכה במדיה החדשה באוניברסיטה העברית. "הסמארטפונים, ובמובן מסוים גם הטאבלטים, הפכו להרחבה של העצמי שלנו. זה קשור לפונקציות שהם מבצעים, לכך שהם הרחבה של הזיכרון שלנו", הוא מסביר. "זה לא ישות חיה אבל אנחנו מתייחסים אליו כאל אובייקט עם סימנים של יצור חי. הוא הולך לישון, יש לו סליפ מוד, יש לו חוש אוריינטציה, ובעיקר הוא יוּצר להיות אובייקט לפֶטיש - אובייקט שכל הזמן נרצה ללטף ולגעת בו. הממשק שלו כמסך מגע מעודד אותך לעוד ועוד מגע, וזה מגיע למצב שאנשים מתקשים לא להיות במגע איתו; הוא משמש מעין חפץ מעבר שמקשר בין האישי לציבורי, כמו ה'שמיכי' של ילד בן שלוש. המשבר הקיומי שאנחנו חשים כשהדבר הזה הולך לאיבוד ממחיש את הקשר הרגשי שלנו איתו, ועטיפתו היא חלק מהאנשה של המכשיר, וגם מהרצון שלנו להגיד שהדבר הזה הוא שלי. הכיסוי נותן פרסונליזציה, אני מסמן את המכשיר ואת עצמי דרכו, ממתג את עצמי באמצעות הקישוט שלו. וזה כמובן פרדוקס כי גם הכיסויים הם מוצרים בייצור המוני".
