נשק נוסף לאכיפה המינהלית: גוף שיורשע יחויב לשלם פיצוי
מטיוטת התקנות להליך האכיפה המינהלית שפרסמה רשות ני"ע עולה כי גובה הפיצוי וזהות הנפגעים ייקבעו על ידי ועדה מינהלית שתמנה הרשות
תוספת חדשה להליך האכיפה המינהלית של רשות ני"ע - המורשעים בהליך מינהלי יחויבו להשיב את הכספים שגזלו או לפצות על הנזק שגרמו, כך עולה מטיוטת תקנות בנושא תשלום לנפגעי הפרה שפרסמה אתמול הרשות. הפיצוי יהיה בתוספת לעיצום הכספי שתטיל הרשות. לאחר שיינתנו הערות הציבור, תחזור הטיוטה לאישור מליאת הרשות והיא צפויה להיכנס לתוקף בתוך כחודשיים.
הקמתו של מסלול האכיפה המינהלי של רשות ני"ע אושרה בכנסת בתחילת 2011, כאשר מטרת המסלול המינהלי היא לטפל בהפרות חוק שאינן פליליות (ולא מטופלות במסגרת המסלול הפלילי), אך שהטלת קנס כספי בלבד אינו מתאים לטיפול בהן.
עם כניסתו של הליך האכיפה המינהלי לתוקף תוכל רשות ני"ע להפנות מקרי הפרה לוועדה מינהלית המורכבת מגורמים חיצוניים לרשות ני"ע, שתבצע הליך מהיר ותוכל להטיל קנסות של עד 5 מיליון שקל על חברות מפרות חוק וקנס של עד מיליון שקל על יחידים. הוועדה, שתמונה על ידי יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, תהיה מוסמכת להטיל את העונשים האלו על נושאי משרה, ובכלל זה דירקטורים ומנהלים בכירים, נאמנים, יועצי השקעות ועוסקים אחרים בתחום ניירות הערך. מעבר לקנס הכספי יכולה הוועדה לאסור על כהונה בגופים מסוימים, להתלות רישיון ולהטיל ענישה על תנאי.
במסגרת החוק, היתה לרשות ני"ע סמכות לדרוש לפצות את הניזוקים מההפרה, אך עד עתה היא לא יכלה לממש אותה, זאת משום שטרם הוסדרו התקנות. הרשות מסבירה בטיוטת התקנות כי המטרה של תקנה זו היא לדאוג שרווחים שהופקו שלא כדין על ידי המפר יושבו לנפגעי ההפרות שביצע, כך שיובטח ש"לא ייצא חוטא נשכר". הסכומים שיושבו הם אלו שנבעו באופן ישיר מביצוע ההפרה, ואלו שנבעו ממנה באופן עקיף. לדוגמה, סמנכ"ל כספים שעיוות את שורת הרווח בדו"חות כספיים, וכתוצאה מכך זכה למענק גדול יותר מן החברה, יחויב ראשית להשיב את הכספים.
לפי ההצעה, המפר ישלם את הפיצוי לנפגעים לפני תשלום הקנסות לקופת המדינה וגובה הפיצוי יעמוד על עד ל־20% מגובה הקנס שיוטל, או לחלופין, סכום הרווח או טובת ההנאה שהשיג המפר עד למניעת ההפסד, עד לסך מקסימלי שניתן יהיה להטיל על המפר. ועדת האכיפה תהיה זו שתקבע מי הניזוק בכל הפרה, מהו היקף הנזק ומי יהיה אחראי על התהליך.
