סין: המדינה שתטלטל את העולם. השאלה היא לאיזה כיוון

שי ג'ינפינג המזכ"ל הבא של המפלגה הקומוניסטית

לא בטוח שכולם שמעו את השם שִי ג'ינפינג, אבל בתוך שבועות ספורים שי (59) יהפוך לאחד האנשים המשפיעים בעולם. זה יקרה בקונגרס ה־18 של המפלגה הקומוניסטית הסינית, אז יתמנה למזכ"ל המפלגה, שהיא הארגון הפוליטי הגדול בעולם, וזה יסלול את הדרך למינויו לנשיא סין באביב הקרוב, במקום חו ג'ינטאו הפורש.

רוצים לדעת מי עוד משפיע על הכסף שלנו? ליחצו כאן

שי מקבל לידיו את הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, מעצמת ייצור וצריכה, וגם מדינה עם פערים סוציו־אקונומיים מבהילים, מערכת פיננסית ארכאית שזקוקה נואשות לרפורמה, בעיות סביבה קשות וקצב צמיחה מאט. הספינה הענקית הזאת מנווטת כעת במים הסוערים של הכלכלה העולמית. בחודשים האחרונים מתרבים הקולות שצופים לכלכלה הסינית "נחיתה קשה", ואולי אף משבר חמור. דיווחים מהאזור התעשייתי בדלתת נהר הפנינים מספרים על תוצרת שנערמת במחסנים באין דורש, בגלל המשבר באירופה והדשדוש האמריקאי, ועל מפעלים שנסגרים. ההצלה יכולה לבוא מהצרכנים הסינים, אבל הצריכה המקומית אינה ממריאה - בין השאר בגלל נטייתם של הסינים לחסוך כמה שיותר.

רפורמות שנועדו להשרות על הסינים תחושת ביטחון שתעודד צריכה, כגון ביטוח בריאות לכל האזרחים וגישה שווה לשירותי רווחה בכפר ובעיר, לא ממריאות לפי שעה, בין השאר בשל החוב של הממשלות המקומיות שאמורות ליישם אותן. ובינתיים ענף הנדל"ן, שהוביל בשנים האחרונות את הצמיחה הסינית, מראה סימני האטה.

שי ג'ינפינג, המזכ"ל הבא של המפלגה הקומוניסטית צילום: רויטרס

שי עצמו שומר את דעותיו נסתרות מעיני הציבור. תפקידיו הקודמים הקנו לו תדמית של לוחם בשחיתות, אבל תחקיר של סוכנות בלומברג העלה לאחרונה שלמשפחתו רכוש בשווי מאות מיליוני דולרים, שמוחזק ברובו מחוץ לסין. רמז לעמדותיו של שי אפשר למצוא בהדחתו של בו שילאי, פוליטיקאי בעל קו נוקשה שהטיף לחיזוק שליטת הממשלה בתעשייה ובכלכלה. טרפוד הקריירה של בו לא היה יכול להתבצע ללא הסכמתו של שי, וייתכן שהדבר מרמז על נטייתו לליברליזציה ולחיזוק כלכלת השוק.

אבל גם אם שי ירצה לקדם רפורמות, לא ברור כמה מרחב תמרון יהיה לו. השיטה הסינית היא "דיקטטורה ללא דיקטטור": העומד בראש המפלגה והמדינה אינו מנהיג בעל כוח בלתי מוגבל, אלא ראשון בין שווים. יכולתו לקדם אג'נדה מוגבלת על ידי מערכת שחותרת לקבלת החלטות בקונצנזוס. העברת המושכות לידי שי תהפוך אותו לאחת הדמויות המוכרות בעולם, אבל לא בהכרח תיתן לו כוח לערוך שינויים מרחיקי לכת.

התחזיות העדכניות לכלכלת סין נעות מהתמוטטות מוחלטת בתוך כמה חודשים, דרך הערכות לנחיתה קשה, ועד לצפי שסין שוב תמשוך קדימה, ותציל את כלכלת אירופה המקרטעת בעזרת השקעות והלוואות. המגזין "האקונומיסט" העריך, בדו"ח מיוחד שפרסם ביוני, כי לכלכלת סין נכונו זמנים לא קלים, אבל היא עמידה יחסית להשפעות חיצוניות.

בשל גודלה העצום והקשר הבלתי אפשרי להפרדה עם כלכלות ארצות הברית, אירופה ויפן, לכל מה שיקרה בסין תהיה השפעה דרמטית על הכלכלה הגלובלית כולה. עם זאת, שתי מגמות עשויות להיות רלבנטיות במיוחד לעולם העסקים הישראלי: מחד, חברות סיניות, בעיקר בבעלות הממשלה, מחפשות השקעות מעבר לים ושווקים להתרחב אליהם, ולוטשות עיניים, בין השאר, אל ההייטק הישראלי, במאמץ להפוך את הכלכלה הסינית מבוססת הייצור למתקדמת טכנולוגית. מאידך, עבור הצרכן הישראלי, מוצרים מסין עשויים להפוך ליקרים בהרבה (או להיעלם מהשוק) ככל שהמשכורות בסין עולות וחומרי הגלם מתייקרים, אבל המגמה הזאת דווקא מואטת בשל המשבר באירופה.

רחל בית־אריה

מאז המשבר, במערב מחכים בעיניים נוצצות לצרכן הסיני (וההודי) המתהווה. חצי מיליארד האנשים שמטפסים לאטם אל חיי הפנאי והצריכה של מעמד הביניים הם הבטחה כלכלית גדולה. הבעיה: הטיפוס אטי מדי. צריכה פרטית מהווה רק 38% מהתמ"ג בסין, לעומת יותר מ־70% בארצות הברית ו־58% באירופה. המנהיגות הסינית מדברת על עידוד הצריכה, אך בפועל מדכאת אותה עם מסי קנייה גבוהים והיעדר רשת ביטחון חברתית, שמאלצת את הסינים לחסוך כ־40% מהכנסתם.

גם לחסוך קשה בסין, בשל הריבית האפסית בבנקים - ריבית שמעשירה את הבנקים ומאפשרת להם לממן את הגירעון האמריקאי, ובכך למנוע משבר חריף עוד יותר. אבל מה יקרה אם הסינים יחליטו לפתוח פתאום את הארנק? בטווח הקצר, הם יפסיקו לפמפם חיים בדולר, מה שייצור אי־יציבות מבהילה וידרוש מהאמריקאים סוף סוף להצטמצם. בטווח היותר ארוך, הדבר יוביל לשינוי מבני נרחב בכלכלה העולמית, ולצמיחה אגרסיבית שתמחה את טראומות המשבר.