ארה"ב: הבחירה של האמריקאים שתשפיע עלינו
אם גלגלי הכלכלה האמריקאית ימשיכו לחרוק, הם יאטו את כל מי שתלוי בארנק האמריקאי. כיום, כ-270 מיליארד שקל של ישראלים מושקעים במניות ואג"ח שנסחרים מחוץ לגבולות המדינה, ובעיקר בארה"ב
ברק אובמה
נשיא ארצות הברית
אף שהיא עדיין מלקקת את פצעי המשבר של 2008, ארצות הברית עודנה האימפריה הכלכלית המובילה בעולם. כמי שקיבל לידיו משק על סף קריסה וניסה להבריא אותו במידה משתנה של הצלחה, ברק אובמה יבקש בעוד חודשיים מהבוחר האמריקאי להשאיר אותו בבית הלבן עוד קדנציה אחת. אף על פי שמבקריו מכנים אותו "סוציאליסט", אובמה המשיך במדיניות של הצלת המגזר הפיננסי ואישוש אמון המשקיעים — גם על חשבון האזרחים ובעלי העסקים הקטנים. לישראלים, שחשופים לשוק המניות האמריקאי ישירות ודרך קרנות הפנסיה שלהם, המדיניות השנויה במחלוקת הזאת מבטיחה שקט יחסי.
רוצים לדעת מי עוד משפיע על הכסף שלנו? ליחצו כאן
ברק אובמה צילום: בלומברג בן ברננקי
יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית
עם כל הכבוד לפוליטיקאים בקונגרס, מי שבאמת מנווט את הכלכלה בארצות הברית יושב בבניין הבנק המרכזי בוושינגטון. ברננקי הוא כלכלן מוערך, שהוכיח — למרות האוטונומיה שממנה הוא נהנה — את יכולתו לעבוד יד ביד עם הנשיא כדי להוציא את המדינה מהבוץ. הוא גם גילה מוכנות לשפוך מאות מיליארדים מכספי משלם המסים להצלת המגזר הפיננסי, הימור שהתברר ברוב המקרים כמוצלח ביותר.
בן ברננקי צילום: בלומברג טימותי גייתנר
שר האוצר של ארצות הברית
הג'וב של גייתנר הוא סיוט: בסוף השנה ייכנסו לתוקף הרגולציות החדשות על וול סטריט. בינואר יתחילו להגיע מסים חדשים מהקלות מס שבוטלו. אבל גם אם כל הצעדים יעברו בשלום, אמריקה עדיין תושפע אנושות ממצבה של אירופה המדשדשת. לכן הוא לא מהסס להתערב ולשלוח עצות והטפות למדינות היורו, ובראשן ההמלצה להעדיף צנע וקיצוצים על חבילות סיוע.
טימותי גייתנר צילום: בלומברג מחלקת הכלכלה של MIT
כר הצמיחה האידאולוגי של נגידי העולם
קו מעניין מקשר בין יו"ר הפד בן ברננקי, נגיד הבנק האירופי מריו דראגי, הכלכלן הראשי של קרן המטבע אוליביה בלנשארד וגם חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן: כולם נפגשו בשנות השבעים במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת MIT, ושם למדו אצל כלכלנים דגולים כמו פרנקו מודיליאני ופול סמואלסון, ואצל כוכבים צעירים כמו רודי דורנבוש וסטנלי פישר, לימים נגיד בנק ישראל ובעצמו בוגר המחלקה. אז מה אם למדו יחד? מתברר שמחלקת הכלכלה של MIT, שהיתה תמיד במירוץ מול מקבילותיה בהרווארד ובשיקגו, ייחודית בכך שהיא מטיפה לגישה פרגמטית ומציאותית לפתרון בעיות: תוכניות חילוץ, התערבות בשערי מטבע - כל מה שעובד. "הכלכלנים בשיקגו, לדוגמה, נטו להישאר ברמה גבוהה של הפשטה מתמטית, ולא רצו להשתלב בממשל", אומר בכיר ממשל קלינטון בעבר פרופ' ג'פרי פרנקל, "זו הסיבה שרוב מי שיצאו משם לא מוכרים לציבור". (אורי פסובסקי)
וורן באפט
גורו השקעות
בגיל 82 "האורקל מנברסקה" נחשב לחוזה העתידות של שוק ההון, באמריקה ובעולם. משקיעים קטנים כגדולים מחכים למוצא פיו ומעצבים בהתאם את תיקי ההשקעות. לדעתו של באפט יש גם משקל רב במסדרונות השלטון: מרגע שהצהיר שהעשירים לא משלמים מספיק מסים החלו בוושינגטון להריץ חוק לשינוי מדיניות המיסוי. שם החוק: "חוק באפט".
וורן באפט צילום: בלומברג צ'רלס קולינס
ממונה על הזירה העולמית
עם פרופיל נמוך וקשרים חזקים, צ'רלס קולינס מקדם את המדיניות הכלכלית הפחות מתוקשרת של אמריקה. לפי פרסומים, בחודש יוני הוא הבטיח לשר האוצר היווני יאניס סטורנרס סיוע פיננסי נרחב אם יוון תתנתק מגוש היורו ותחזור לדרכמה. למה? לפי אחת הסברות, ארצות הברית מעוניינת לשתף פעולה עם יוון בפיתוח שדות נפט באזור, שעשויים להכיל יותר מ־25 מיליארד חביות. עבור אמריקה, גם לגוש היורו יש מחיר. (איתי להט)
מיט רומני המועמד
הרפובליקני לנשיאות
המיליונר מקונטיקט לא עקף את ברק אובמה בסקרים בשום שלב, אך הוא גם לא השתרך הרבה מאחור - מה שאומר שהמירוץ בין השניים בהחלט פתוח, וייתכן שבנובמבר ייכנס נשיא רפובליקני לבית הלבן. אם זה יקרה, סביר שהממשל יסיט כספים רבים שייעד אובמה לפרויקטים ציבוריים כמו בריאות ומיסוי, לטובת התאגידים ובעלי ההון. מהלך כזה עשוי להיטיב עם השווקים בטווח הקצר, אך לפתוח פתח להיווצרותו של משבר פיננסי גדול שיחזור על הטעויות של 2008.
מיט רומני צילום: איי אף פי האחים קוך,
תעשיינים מולטי־מיליארדרים
כיאה לצאצאיו של מייסד החברה הפרטית השנייה בגודלה בארצות הברית, קוך תעשיות, האחים צ'רלס ודיוויד עושים כל שביכולתם כדי שבעלי ההון ימשיכו לשלוט בכלכלה האמריקאית. תנועת מסיבת התה הארכי־שמרנית, שהאחים קוך הם מתומכיה הבולטים, הצליחה למצב את עצמה בתור הקו האידאולוגי הדומיננטי כיום במפלגה הרפובליקנית. למיט רומני ברור שכדי להיבחר הוא יהיה חייב ליישר איתם קו ולשחרר מרגולציה את וול סטריט, השוק שאותו ממשל אובמה מנסה לרסן.
האחים קוך צילום: אם סי טי, בלומברג הצרכן האמריקאי
ימשיך להחזיק את הארנק בכיס
האמריקאי הממוצע לא מתעניין בגיאו־פוליטיקה ובקושי מכיר את מפת העולם. אבל העולם הזה תלוי בהרגלי הצריכה שלו. אם לא תהיה לו עבודה ואם התייקרות הדלק תגרום לו להפחית את נסיעותיו לשופינג, המשבר יחריף. על פניו, רומני כנשיא יפגע בכיסו של הצרכן האמריקאי: רומני צפוי לשמר את הקלות המס לעשירים ובכך להעמיק את פערי המעמדות ולהחליש את כוח הקנייה של רוב האמריקאים. אבל גם ניצחון של אובמה לא מבטיח דבר: הוא מכביד את הפיקוח על המגזר הפיננסי, מה שעלול לגרום לבנקים לצמצם את הלוואותיהם לצרכן. וכשאין אשראי, אין קניות.
קניות בארה"ב צילום: אי פי אי
בכל מקרה, לא לתפוס אמריקה
אם גלגלי הכלכלה האמריקאית ימשיכו לחרוק, הם יאטו את כל מי שתלוי בארנק האמריקאי - וכשחושבים על זה, מדובר בכולנו. כשהצרכן האמריקאי מפסיק לצרוך חברות מתחילות לפטר עובדים, כדי להתאים את מצבת השכירים לביקוש המידלדל. כשחברות מפטרות והאבטלה גדלה, מוסדות פיננסיים מלווים פחות כסף, מחשש שהלווים לא יוכלו להחזיר.
הדינמיקה הזאת אפיינה את המשבר של 2008, ואם תתחדש היא תוביל למיתון. וכשארצות הברית שוקעת במיתון הבורסות בעולם יורדות, ואיתן ערכו של הדולר ושוויים של כל ניירות הערך הנשענים על הכלכלה האמריקאית. הדבר פוגע בכל יצואן, ובכל מי שחלק מחסכונותיו או הפנסיה שלו מושקעים בשוק ניירות הערך בארצות הברית. וכיום, כ־270 מיליארד שקל של ישראלים מושקעים במניות ואג"ח שנסחרים מחוץ לגבולות המדינה, ובעיקר בארצות הברית.
