שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 06.09.2012

הרימו מטבע

בריסטול שבאנגליה תצטרף החודש לרשימה מתארכת של ערים שמשתמשות במטבע מקומי לצד המטבע הלאומי. כתב מוסף "כלכליסט" הצטייד במטבע המיוחד שכבר משמש את תושבי שכונת בריקסטון בלונדון, וגילה איך כמה שטרות צבעוניים יכולים להחליש את התאגידים ולחזק את הכלכלה המקומית

יואב בורנשטיין, בריקסטון, לונדון 09:0106.09.12
הדבר הראשון שרואים בבריקסטון הוא שלט של סטארבקס. עוד לפני העלייה במדרגות לרחוב הראשי של השכונה, עמוק במנהרת התחתית, השלט כבר מזמין את העוברים ושבים לסניף הסמוך. לונדון כולה מלאה בסניפים של רשת בתי הקפה האמריקאית, כמו גם של רשתות ענק אחרות, מקומיות וזרות. בהרבה מאוד מקרים הם דוחקים החוצה עסקים מקומיים, קטנים, ותיקים. אבל בריקסטון שבדרום לונדון, שכונה ענייה וסוררת, עם היסטוריה של אלימות ומחאה, נלחמת בשיניים.

 

כשאני יוצא לרחוב, אני מוצא את מורליס, חנות הכלבו השכונתית והעצמאית, וממיר 30 ליש"ט (פאונד) ל־30 בריקסטון פאונד, הכסף המקומי. אחרי הלירות האנגליות המוכרות, השחוקות, השקופות כבר, הפאונד של בריקסטון משמח: שטרות פולימר חדישים, עם הולוגרמות למניעת זיוף, מעוטרים בדיוקנותיהם של יוצאי בריקסטון מפורסמים, מדיוויד בואי ועד כדורסלן השיקגו בולס לואל דנג. כל דבר בבריקסטון פאונד משדר גאווה מקומית.

 

שטר עם דיוקן של דיוויד בואי שטר עם דיוקן של דיוויד בואי צילום: יואב בורנשטיין

 

"אנחנו מאוד אוהבים את הבריקסטון פאונד", אומרים טוני ומאוריליו, בעלי בית הקפה שבו אני עוצר בשוק של השכונה, "אנשים שגאים בשכונה משתמשים במטבע ותורמים לקהילה, אתה יכול לשלם בו בשטרות אמיתיים או באמצעות הודעת טקסט, ואנחנו יכולים לקנות בו בחנויות אחרות בשוק, ואפילו לשלם עם זה את המסים למועצה המקומית".

 

השוק, הסמוך לתחנת הרכבת התחתית, עמוס כולו בעסקים קטנים – בתי קפה, מסעדות, מעדניות, חנויות בגדים ואביזרים טרנדיות. מאהול דאמאני, מנהל התפעול של פרויקט הכסף המקומי, מוביל אותי בין החנויות ומסמן: "אתה רואה את חנות הספרים? הם מכבדים בריקסטון פאונד. וגם הבר בפינה, וחנות הבגדים הזאת הצטרפה לא מזמן, והגלידרייה שם, והמספרה. חצי מהחנויות בשוק כבר מכבדות את המטבע המקומי". סך הכל, הוא אומר, כבר 200 חנויות בשכונה מכבדות את המטבע.

 

"הכלכלה של השכונה היא כמו דלי שדולף, ומטבע מקומי סותם את החורים בדלי", אומר לי ג'סטין זאקס כשאני שואל למה השכונה צריכה מטבע משלה. זאקס, מומחה לתכנון עירוני והיסטוריה כלכלית, עובד במכון המחקר הלונדוני הקרן החדשה לכלכלה (NEF), שחקר כלכלות מקומיות ואת הנוכחות של הכסף בכל אחת מהן.

 

"העניין הוא לא כמות הכסף שאתה מביא לאזור, אלא מה קורה לכסף כשהוא נמצא באזור שלך", הוא אומר. "אם אתה יכול למנוע מהכסף לזלוג החוצה ולדאוג שהוא יזרום לכלכלה המקומית, זה מאוד אפקטיבי. אתה משלם לעסקים קטנים, ואז הם משלמים לספקים מקומיים, והעסקאות האלה מתורגמות אחר כך לעלייה בתמ"ג. זה כמו להזרים לכלכלה כסף חדש, זה מגדיל את הביקוש". ואמנם, את הבריקסטון פאונד אי אפשר להמיר חזרה לליש"ט, ומובן שאין לו ערך מחוץ לבריקסטון. אם צרכן מחזיק במטבע, הוא חייב להוציא אותו בשכונה, ובעסקים הקטנים שמכבדים אותו, לא ברשתות הגדולות.

 

תשלום בבריקסטון פאונד בבית קפה מקומי. 200 עסקים כבר מכבדים אותו תשלום בבריקסטון פאונד בבית קפה מקומי. 200 עסקים כבר מכבדים אותו צילום: יואב בורנשטיין

 

כאן כוחו המרכזי של המטבע הזה, משום שכסף שמושקע ברשתות הגדולות פשוט לא הולך לתושבי השכונה ולכלכלה שלה. לפי המחקר של זאקס, מתוך לירה (100 פני) אחת שישלמו תושבי בריקסטון בסניף מקומי של רשת גדולה, רק 11 פני יושקעו חזרה בקהילה, ואילו 89 הפני הנותרים יתגלגלו לבעלי המניות, לספקים ולמפיצים מחוץ לקהילה. ובחלק מהענפים ההחזר לקהילה המקומית גרוע עוד יותר: 20% מהתשלום לפאבים ומסעדות יתגלגל חזרה לתושבים, כשמדובר ברשתות מרכולים כמו טסקו השיעור יורד ל־10% בלבד, וסניפי הבנקים בשכונה יגלגלו חזרה לתושביה רק 1% מהכסף שאלה שילמו להם.

 

במקרה של בריקסטון, כל אחוז הוא משמעותי. "זה אזור די עני עם הרבה אבטלה", אומר זאקס, ומתמצת כך הווה של 65 אלף תושבים שנאבקים על פרנסה; עבר קרוב של הפגנות סוערות בשכונה, כמו באזורים אחרים בעיר, בקיץ שעבר; ועבר רחוק יותר של מחאה אלימה והתנגשויות קשות עם המשטרה על רקע המצב הכלכלי בשנות השמונים. "כך שמה שאנחנו מנסים לעשות בבריקסטון הוא לתמוך בעסקים קטנים ולא בעסקים הגדולים. נושא חשוב אחר הוא עמידות כלכלית: אם יש מיתון, הסיכוי שיסגרו עוד סניף אחד של עוד רשת גדול יותר מהסיכוי שעסק קטן, רק חנות אחת, יוותר וייסגר".

 

כמה היתרונות האלה שווים בכסף? כמה הם מכניסים בפועל לכלכלה המקומית? זאקס לא נוקב במספרים, אבל בשביל להבין את סדרי הגודל אפשר לפנות למחקר של חברת הייעוץ Civic Economics על כלכלת מחוז קנט במישיגן, ארצות הברית. לפי הבדיקה במחוז הזה, שבו כפי עשרה תושבים מבבריקסטון, אם 10% מההוצאה

המקומית יעברו מהרשתות הגדולות לעסקים הקטנים המקומיים, יזרמו לאזור 140 מיליון דולר ויצמחו בו 1,600 מקומות עבודה חדשים.

 

יתרון נוסף של המטבע המקומי של בריקסטון, שהושק ב־2009, הוא במיתוג של השכונה. להערכת המועצה המקומית של בריקסטון, עד כה הביא המטבע הייחודי לשכונה חשיפה בשווי 100 אלף ליש"ט בכלי התקשורת השונים. שיאה של החשיפה הזאת נרשם ביולי 2010, כשהנסיך צ'רלס וקמילה ביקרו בשוק המקומי וקנו בדוכנים באמצעות בריקסטון פאונד.

 

"השטרות האלה הם סמל עבור הקהילה", אומר דאמאני, אבל מודע גם לבעיות של המטבע. "זה לא תמיד נוח, כי צריך ללכת ולהמיר לבריקסטון פאונד, כלומר לעשות עוד צעד בדרך להוצאת הכסף. לכן השקנו מטבע אלקטרוני, ואפשר לשלם בבריקסטון פאונד באמצעות הודעות טקסט". המנגנון הזה פשוט: לכל לקוח יש חשבון המקושר לטלפון הסלולרי שלו. כדי לשלם הוא שולח הודעת טקסט עם שם החנות, והמוכר מקבל מיד הודעת טקסט עם אישור תשלום.

 

דאמאני עסוק כעת בניסיון לעודד עוד עסקים להשתמש בשירות, במקביל לשתי המשימות המרכזיות שלו: להכניס עוד עסקים לרשימת מכבדי המטבע, ולעודד קשרי מסחר בתוך הקהילה, בין עסקים קטנים שיוכלו לסחור ביניהם באמצעות הבריקסטון פאונד. אין להם ברירה, הוא מזכיר, כי הם לא יכולים להוציא את הכסף מחוץ לשכונה, "אז אנחנו מנסים לעזור להם למצוא מקומות אחרים כאן שבהם יוכלו להוציא את הכסף".

 

דאמאני. "חצי מהחנויות בשוק כבר מכבדות את המטבע, והשטרות האלה הם סמל עבור הקהילה. זה לא תמיד נוח, כי צריך ללכת ולהמיר לבריקסטון פאונד, לעשות עוד צעד בדרך להוצאת הכסף, ולכן השקנו מטבע אלקטרוני, ואפשר לשלם בהודעת טקסט" דאמאני. "חצי מהחנויות בשוק כבר מכבדות את המטבע, והשטרות האלה הם סמל עבור הקהילה. זה לא תמיד נוח, כי צריך ללכת ולהמיר לבריקסטון פאונד, לעשות עוד צעד בדרך להוצאת הכסף, ולכן השקנו מטבע אלקטרוני, ואפשר לשלם בהודעת טקסט" צילום: יואב בורנשטיין

אני פוגש את דאמאני (28) לארוחת צהריים בבית קפה שמגיש קרפים ומכבד בריקסטון פאונד; דאמאני מקפיד לאכול את הארוחות שלו רק במקומות כאלה. הוא הגיע לבריקסטון מצפון לונדון, ואחרי שנים של עבודה כאנליסט בבנק ההשקעות השוויצרי UBS. "לקחתי צעד אחורה וחשבתי: האם אני יכול לדמיין את עצמי מתקדם בחברה, וממשיך לעשות את מה שאני עושה? התשובה היתה לא. רציתי משהו עם תכלית. רציתי להשתמש בכישורים שלי לדברים יותר מועילים, אז התפטרתי והלכתי לעבוד בגרינפיס, ומשם הגעתי לבריקסטון פאונד. כשאתה צעיר אתה לא באמת חושב על העבודה שאתה עושה. זה מגיע אחר כך".

 

בעוד שבועיים, ב־19 בספטמבר, יגיע המטבע המקומי גם לעיר בריסטול ומיליון תושביה. גם בבריסטול, מערבית ללונדון, יפעל הפרויקט ללא מטרות רווח, ויזכה אפילו לפיקוח איגוד אשראי מקומי, אבל בהיקף גדול בהרבה מבבריקסטון. מאות בתי עסק כבר הודיעו שיכבדו את הבריסטול פאונד, והתושבים נחשפו ליוזמה באמצעות תחרויות מקומיות לעיצוב השטרות. ובעוד במחזור בבריקסטון רצים כרגע 70 אלף פאונד, בבריסטול מתכננים להתחיל עם 160 אלף פאונד, וצופים שרוב העסקאות יהיו בכלל בכסף אלקטרוני.

 

התופעה, אומר ג'סטין זאקס, צוברת תאוצה באנגליה בשנים האחרונות. עוד לפני בריקסטון הושקו מטבעות מקומיים באזורים כפריים קטנים ברחבי המדינה - הטוטנס פאונד במחוז דבון, הלואיס פאונד במחוז סאסקס והסטראוד פאונד בעיירה בשם זה ליד גלוסטר. עכשיו מבקשים יישובים נוספים להנפיק מטבעות משלהם. "אנחנו מקבלים פניות בכל שבוע מקבוצות שונות בבריטניה המעוניינות בדברים דומים", אומר זאקס, "אנחנו רואים התלהבות גדולה מהנושא, בין השאר בזכות המודעות שאנשים פיתחו בעקבות המשבר. היום הם מבינים שהמערכת הפיננסית, ובעיקר הבנקים, לא באמת מספקת את הצרכים של כלכלות מקומיות. הבריטים גאים בכך שיש להם עסקים קטנים, בכך שהרחוב הראשי הוא מגוון ולא שכפול של סניפי רשתות, מבקשים ליצור מקומות עבודה ורוצים צבע בחיים".

 

התופעה פורחת במדינות מערביות נוספות. לפי האתר complementarycurrency.org, קיימים 225 מטבעות חלופיים בעולם, רובם ייחודיים לאזור אחד, למשל בגרמניה, ביוון, בספרד, באוסטרליה ובארצות הברית, שם פועלת היוזמה המצליחה ביותר בתחום, ה־BerkShares. המטבע המקומי של אזור ברקשייר, מסצ'וסטס הושק ב־2006, ומאז הונפקו 2.7 מיליון ברקשרס. הוא מכובד ב־400 עסקים באזור, וכל ברקשר שווה 95 סנט, כך שמי שקונה במטבע הזה ולא בדולר מקבל מיד הנחה של 5%. באירופה המטבע המקומי המצליח ביותר משמש את תושבי אזור קימגאו בדרום גרמניה. שווי המטבע שהונפק עד כה הוא 400 אלף יורו, ומשתמשים בו בקביעות כבר 2,500 בני אדם.

 

הדוכסית קמילה משלמת בבריקסטון פאונד בביקור בשוק המקומי, לפני שנתיים הדוכסית קמילה משלמת בבריקסטון פאונד בביקור בשוק המקומי, לפני שנתיים צילום: רויטרס

 

במקביל צמח מטבע מקומי גם באינטרנט. הביטקוין, שנולד ב־2009, הוא מטבע דיגיטלי ייחודי, חופשי כמו שרק מטבע־רשת יכול להיות. בניגוד למטבעות הקיימים, הוא לא מבוסס על כסף ממשי או זהב, ולא על מערכת פיננסית קיימת, אלא על אלגוריתמים, זמן וכוח עיבוד. כרגע אפשר להשתמש בו לקניות באינטרנט באמצעות ארנק וירטואלי, ולפני כשבועיים דווח על השקת כרטיס אשראי לקניות עם ביטקוין בכל מקום. מעבר כזה עשוי להגן על המטבע, שמאז לידתו כבר עמד בפני התקפות של האקרים, תביעות ענק, הונאות פונזי וחקירות ממשלתיות. כל אלו הם בסופו של דבר תוצאה של ההצלחה שלו: עשרות בורסות וירטואליות ממירות מדי יום מיליוני דולרים, יורו, ליש"ט, רובל, ין ואפילו שקלים לביטקוין, והשיא עד כה הוא המרה של 15 מיליון דולר ביום אחד, לצד מיליונים נוספים במטבעות אחרים. גם

הרכישות בביטקוין נעשות בהיקפים גדולים, כולל עסקאות של מאות אלפי דולרים בין מתכנתים, האקרים ואנשי קוד פתוח.

 

דאמאני עוד רחוק מהצלחה בסדר הגודל של הביטקוין או של המטבעות המקומיים החזקים בעולם. כשאנחנו מסיימים את פגישתנו ומנסים לשלם בבריקסטון פאונד, המלצרית מופתעת. "גדלתי בבריקסטון וגרתי פה כל החיים וזו הפעם הראשונה שאני רואה את השטרות האלה", היא אומרת. "כמה זמן את עובדת פה?", שואל אותה דאמאני, "שבועיים־שלושה", עונה המלצרית. דאמאני שולף מהארנק את כל השטרות לדוגמה ומתחיל להסביר לה על השיטה ויתרונותיה. הוא יודע שחרף הסיקור התקשורתי והביקור המלכותי, יש לו עוד הרבה מאוד עבודה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x