מחצית מהמתמודדים הסתלקו ממכרז המסלקה הפנסיונית

יותר משלוש שנים של תכנון עברו, ופרויקט המסלקה הפנסיונית עוד לא יצא לדרך. בנובמבר 2011 הסתיים השלב הראשון במכרז שקיים משרד האוצר, שאותו סיימו שש קבוצות מתחרות שעמדו בתנאי הסף. ביום שלישי הקרוב יגיע המועד האחרון להגשת ההצעות הסופיות למכרז, ול"כלכליסט" נודע כי מחצית מהמתמודדים שנרשמו בשלב הראשון החליטו שלא לגשת לשלב התמחור אחרי שקיבלו לידיהם את התנאים הסופיים שגיבש משרד האוצר. מי שמוביל את הפרויקט הוא הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, שמנהל את המכרז ואמור להיות זה שיפקח על הגוף, לכשיוקם.

צילום: נועם מושקוביץ'

שינוי כללי המשחק

המסלקה הפנסיונית אמורה לשנות את כללי המשחק של השוק הפנסיוני בישראל. היעדרה של המסלקה מהווה את אחת המגבלות המהותיות שעומדות כיום בפני היועצים הפנסיוניים בבנקים, ומונע מהם להפוך לכוח משמעותי בשוק הפנסיוני.

ליועצים הפנסיוניים בבנקים אין גישה ישירה, מהירה ומיידית לגוף אחד שמרכז את כל מאגרי המידע שיספקו להם נתונים על תנאי הפנסיה של החוסכים השונים שמגיעים אליהם לצורך קבלת ייעוץ. כדי לקבל מידע על תנאי הפנסיה של כל לקוח, נאלצים היועצים הפנסיוניים להתנהל מול מספר רב של גופים תוך ניסיון להבין בכל פעם מחדש את "השפות" השונות שבהן מדברים הגופים המנהלים, שכן לא קיימת אחידות לגבי אופן הצגת הנתונים של הפוליסות השונות.

מי ששולטות כיום בסליקה בשוק החיסכון ארוך הטווח הן סוכנויות ההסדרים, שמרביתן נמצאות בבעלותן של חברות הביטוח – יצרניות המוצרים עצמם. דבר זה מעניק יתרון לסוכני הביטוח מהסיבה שעד להקמתה של מסלקה פנסיונית לא יתאפשר לבנקים להעניק ייעוץ, משום שאז הם יהיו חשופים לתביעות (על הבנקים נאסר ליצור קשר עם המעסיקים עם יישומה של רפורמת בכר). יתרה מכך, אם ייפתח הצוהר, הבנקים יצטרכו להעניק למעסיקים את השירותים שאליהם הורגלו מצד הסוכנים, שכללו את ביצוע ההפרשות הפנסיוניות בפועל. ברור, עם זאת, שבתוך שנים ספורות הבנקים יצליחו לגשר על הפערים הללו ולהפוך לשחקנים בשוק התיווך הפנסיוני.

הגופים גוררים רגליים

הבעיה העיקרית שמחייבת את הקמתה של מסלקה פנסיונית טמונה בכך שלא כל הלקוחות יודעים תמיד היכן נמצאים המוצרים הפנסיוניים שלהם, דבר שמחייב פנייה לעשרות גופים. גם כאשר לקוח יודע היכן הכספים שלו מנוהלים, הזמן שלוקח לגופים המנהלים להעביר מידע ממושך מדי - לפעמים אף מעל לחודש ימים.

ככל שמדובר במנגנונים יותר ותיקים, או בגופים שנרכשו או התמזגו עם השנים, כך גדל הסיכוי שהמידע יגיע באיחור גדול, וגם אז הוא עשוי להיות חלקי בלבד וידרוש לא מעט עבודת שטח בדרך להשלמת החסר. הדבר מקשה על מעקב שוטף של היועץ הפנסיוני, וכמובן של החוסכים עצמם.

הפתרון המרכזי שיאפשר ליועצים להתגבר על קושי זה בעתיד הוא המסלקה פנסיונית שעל הקמתה שוקדים במשרד האוצר, כאשר הגופים המנהלים, שרוצים להשאיר בידיהם את התחום הזה גוררים רגליים ולא משתפים פעולה עם מאמצי האוצר. לכשתוקם, תאפשר המסלקה הפנסיונית באמצעים טכנולוגיים לרכז את המידע בין היצרנים (הגופים המנהלים), המשווקים הפנסיוניים והצרכנים במקום אחד.

פונקציה נוספת שהמסלקה תוכל להציע היא העברה של כספי החוסכים ישירות לגופים המנהלים דרך הבנק. קידום הקמתה של המסלקה צריך להביא בחשבון לא רק את הצד התפעולי שלה, הכולל גם בדיקת עלויות, אלא גם לתת מענה לכל הרגישויות הנובעות מהקמתה שכן מדובר במאגר שכולל מידע אישי על אודות מצבו הפיננסי, הביטוחי והבריאותי של כל מבוטח.

חלום המסלקה מתרחק

החשיבות של המסלקה לאגף שוק ההון ברורה. אך בגיבוש פרויקט הדגל של האגף עלתה השאלה האם תנאי המכרז שגובשו מרחיקים בעצם את מימוש החלום. לפני כחצי שנה הסתיים השלב הראשון של המכרז ובו הוחלט אילו מתמודדים יכולים לעמוד בדרישות המכרז תוך קבלת תמונה ראשונית על הדרך שבה כל מתמודד רואה את המסלקה. לאחר מכן, בנה האוצר במשך כשלושה חודשים את המכרז המפורט, שעד אז לא היה ידוע למתמודדים, ופה התחילו הבעיות.

ל"כלכליסט" נודע כי שש קבוצות סיימו את השלב הראשון: קבוצת אמן (במשותף עם חברה מחו"ל), מלם־תים, נס טכנולוגיות, טלדור ביחד עם תפעול גמל, מטריקס ביחד עם דואר ישראל וחילן טק ולבסוף גם חברת טאטא ההודית.

למרות טענת האוצר כי מדובר במכרז דומה למכרזים אחרים של המשרד, חלק מהקבוצות המתמודדות חשו אחרת. בתחילת השבוע נודע כי הקבוצה המשותפת של מטריקס, דואר ישראל וחילן טק פרשה מהמכרז. ל"כלכליסט" נודע כי חברת טלדור שהתכוונה לגשת למכרז להקמה ותפעול של המסלקה הפנסיונית ביחד עם חברת תפעול גמל הודיעה גם היא על פרישתה מהמירוץ לנוכח "הדרישות חסרות ההיגיון בשלב ה־RFP". לפי הערכות, גם טאטא אינה במכרז יותר.

לדברי מוטי כהן, מנכ"ל תפעול גמל שהלכה לפרויקט בשיתוף עם טלדור, "מדובר בדרישות ובהתניות דרקוניות שמטילות סיכון רב על המציעים גם בהיבט האחריות וזאת בנוסף לרשימה בלתי נגמרת של קנסות".

הסיבה המשמעותית שהובילה את הגופים הפורשים לעזוב את המכרז היתה העובדה שהאוצר שומר לעצמו את הזכות לבטל את הפרויקט בהתראה של 30 יום וללא צורך לנמק את החלטתו. אם ספק ייצא מהפרויקט, הוא יחויב גם להעביר לספק המחליף את כל התוכנה שפיתח למסלקה.

וזה לא עוצר שם. לטענת הגופים, הממונה מנסה להפוך את המשתתפים בפרויקט ואת נושאי המשרה בהם לעובדי מדינה לכל דבר באמצעות הגבלות על עיסוקם בזמן ניהול הפרויקט. בתנאי המכרז נקבע כי כל נושאי המשרה בגופים המציעים אמורים להתחייב במשך כל הפרויקט ובמשך שנה לאחר סיום הפרויקט לא לעבוד בכל גוף הקשור לשוק הפנסיוני. מדובר במכה מהותית, בעיקר לדירקטורים המכהנים בחברות כמו מטריקס וטלדור.

לדברי מנהלים בתחום, פרויקט זה הנו מורכב ביותר לנוכח הרמה הטכנולוגית הירודה בשוק של החיסכון ארוך הטווח. ישימות הפרויקט איננה פונקציה של יכולות המציע אלא של יכולות הגופים המוסדיים להתיישר מול יכולות אלו ולספק את המידע בזמנים סבירים. "תלות זו במשתמשים השונים יוצרת מורכבות שאין כמותה ומהווה סיכון רב בפני עצמה", מסבירים מנהלים בתחום.

"למדנו את המכרז, היה שלב של שאלות והבהרות, ואז ביקשנו הבהרות לכל הסוגיות הבעיתיות", אמר אתמול מוטי כהן ל"כלכליסט". "קיבלנו תשובות ב־24 בחודש, והבנו שאין לנו מה לעשות שם. הסתבר שמבחינתנו, אי אפשר לגשת למכרז. הסיכון גדול בהשוואה להשקעה העצומה שאנחנו צריכים לעשות שם. במבנה הנוכחי, לא נגיש הצעות".

שירות חיוני למשק

האוצר מצדו מרגיש כי הצליח דווקא להפחית חלק ניכר מאי־הוודאויות, ולהגדיל את הכדאיות של השתתפות במכרז. האוצר הודיע כי יספק מימון חד־פעמי של 10 מיליון שקל לזוכה, שצפוי לכסות את עלות השלב הראשון של הקמת המסלקה. בנוסף, כל הגופים המוסדיים יחויבו, בהתאם לגודלם, לממן מחצית מעלות המסלקה.

גורם באוצר מסר ל"כלכליסט כי "אנחנו נמצאים בשלב סופי לקבלת ההצעות, עד יום שלישי בשבוע הבא. אנחנו מתייחסים במלוא הרצינות למכרז הזה. מדובר בשירות מאוד חיוני למשק, שיפעל למעשה כמונופול. אנחנו מבחינתנו ניסינו לנקוט את כל הצעדים כדי שיהיה למפעיל רמה סבירה של ודאות - הן במענק של ה־10 מיליון שקל, והן במכתב שהוצאנו שמחייב את המוסדיים לסבסד חצי מעלות ההקמה. יש מציעים נוספים שנותרו במכרז. המכרז הוא די סטנדרטי, אין במכרז התניות שלא נמצאות במכרזים אחרים של האוצר. אנחנו לא קמים יום אחד ומחליטים לחלט ערבות".

זהותו של הזוכה במכרז צפויה להתפרסם בתחילת אוגוסט. הזוכה יהיה חייב להפעיל את השלב הראשון של המסלקה - שלב העברת המידע לסוכני ביטוח ויועצים פנסיוניים - בתוך שנה ושלושה חודשים מיום הזכייה. בהתאם לזאת, המסלקה צפויה להתחיל את עבודתה לפני סוף 2013, ואולי מוקדם יותר, כאשר אחד מהקריטריונים שבמכרז נותן יתרון למתמודד שיציע לבצע את השלב הראשון בזמן קצר יותר.

מסלקה פנסיונית

גוף ממשלתי שייצור מכנה טכנולוגי משותף שיאפשר מעבר של מידע וכספים מגוף פנסיוני למשנהו, ויאפשר ללקוחות להעביר את החיסכון הפנסיוני שלהם בקלות רבה יותר בין גוף לגוף ובכך לשפר את התחרותיות והשקיפות בשוק החיסכון הפנסיוני. המסלקה אמורה לקום בסבסוד ממשלתי חלקי, ובסבסוד של הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה.