"בבית לא היינו חולי שוק הון, כמו אצל דודי"

הקשר המשפחתי אהבת השוק לא באה מהבית

ערן סטפק הוא בנו של ידעאל, אחיו הבכור של צבי סטפק. ולא, שלא כמו דודו ובן דודו (צבי ואבנר), לערן לא היה ברור עוד שהיה צעיר שיעסוק בשוק ההון. "בבית שלי לא ממש דיברו בשפת שוק ההון. ההורים שלי ממש לא היו בעניינים, והחיבה לשוק התחילה דווקא בצבא. חבר עניין אותי בזה, והתחלנו להשקיע בניירות ערך. למזלי, התקופה הזו — שנות התשעים המוקדמות — היתה חלק משנות הגאות של שוק ההון הישראלי. העלייה הרוסית המסיבית יצרה אופטימיות גדולה בשווקים לצד עליות מחירים בתחום הנדל"ן. השוק הגיב בעוצמה כלפי מעלה. כך, באופן מקרי לחלוטין, התחלתי את דרכי בשוק ההון".

ערן סטפקצילום: אוראל כהן

תפקידו הראשון בתחום היה במיטב, כמנהל השקעות בתיקי לקוחות פרטיים, כאשר בשלב מאוחר יותר הוא עבר לניהול תיקי לקוחות מוסדיים, ולאחר מכן החל לנהל כמה קרנות שהיו בעלות אוריינטציה לאג"ח בתשואות גבוהות (High Yield).

A אלוף ישראל בשחמט למרחוק והחיבור לשוק ההון

"אני משחק שחמט מגיל 4. בגיל מבוגר יותר התחלתי לשחק באופן רציני יותר, ואז אבא שלי, שמשחק קבוע כמו דודי צבי, התחיל לקחת אותי לחוגים". לדבריו, ורסיה נוספת למשחק השחמט שהיתה נהוגה כשהיה צעיר היא משחק באמצעות מכתבים, וסטפק מתהדר בתואר אלוף ישראל בשחמט בכתב לשנת 1988.

"המשחק לקח הרבה מאוד זמן, והיתרון הגדול בצורת משחק כזו היא שאפשר בין כל מסע (מהלך עם אחד מכלי השחמט — ע"צ) לבדוק את כל האופציות, לחשוב על האסטרטגיה. כיום בעידן המיילים המשחקים מסתיימים הרבה יותר מהר".

אני ומשבר 2008 לא פחות מתקופה מכוננת

"המשבר ב־2008 היה תקופה מטלטלת עבורי. אחריו חשבנו שמי שלא היה שם, כבר לא יחזה במשבר כזה. אבל עכשיו, ארבע שנים אחרי, כבר לא כולם בטוחים בזה. יכול להיות שרכבת ההרים עוד תמשיך. למרות זאת, גם מנהלי השקעות ותיקים מאוד יאמרו ש־2008 היתה תקופה מכוננת. מה שלקחתי מהתקופה הזו זה שמצד אחד, אין חדש תחת השמש — משברים היו ויהיו — אך מצד שני, אירועים כאלה מייצרים הזדמנויות, וצריך לזכור את זה בימים שנראה שהכל שחור מסביב כי השווקים יורדים. דווקא בימים כאלה צריך לחזור ולשנן שהשמים יתבהרו מתישהו — זה יקרה בוודאות, גם אם אף פעם לא ברור מתי".

אם לא הייתי... חיות, חיות ועוד פעם חיות

"אם לא הייתי מנהל השקעות בשוק ההון, הייתי וטרינר חיות בית. תחום הווטרינריה מרתק אותי. בתוך התחום הזה הייתי מתמחה בחיות בית, שאליהן יש לי חיבה הכי גדולה".

והרי התחזית 2012 בצל מבול הסדרי חוב

"אני צופה שיהיו הרבה הסדרי חוב בשוק ההון הישראלי, בנוסף לאלו שכבר עומדים על הפרק. לנוכח כמות האג"ח שהונפקו זה יהיה בלתי סביר להניח אחרת. יש היקף אדיר של אג"ח בשוק, ולפי התשואות שבהן הן נסחרות, השווקים משקפים חשש כבד לפירעונן.

"אני סבור שקיימת בשוק בעיה והיא תמחור לא נכון של הסיכונים באג"ח הקונצרניות. ציבור המשקיעים לא נכנס להשקעות בהן בזמן הנכון, ומשכך גם לא יוצא בזמן המתאים. רוב המשקיעים נכנסים כשהשוק מתמחר אופטימיות מופרזת ובנקודה שבה השוק כבר עלה ומאוד יקר, לכן הם יתקשו ליהנות מרווחים. במילים אחרות, המשקיעים אוהבים סיכון בתקופות לא טובות (כשהשוק יקר ומשקף אופטימיות), ושונאים סיכון בתקופות טובות (כשהשוק זול ומשקף פסימיות).

"בעיה נוספת שקיימת בשוקי האג"ח הקונצרניות היא תמחור הסיכון מהכיוון של החברות. הן מגייסות כסף זול, לרוב ללא ביטחונות, וכשמגיע משבר, הן לא תמיד מצליחות להחזיר את הכסף ונכנסות למערבולת שלעתים כבר לא ניתן לצאת ממנה".

ניצול הזדמנויות לא לפחד מאג"ח HY

"בתחום האג"ח הקונצרניות HY יש הזדמנויות רבות, אולם נדרשת בו מומחיות וסלקטיביות ברמות הגבוהות ביותר. צריך להכיר טוב מאוד את החברות. יש היום בשווקים לא מעט מקרים של חברות שרמות המחירים שלהן נמוכות משמעותית לעומת איך שנראית יכולת ההחזר שלהן. כלומר, אם אג"ח נסחרת ב־60–50 אגורות, ואתה יכול לקבל עבורה 90 אגורות במקרה של הסדר חוב, יהיה לך רווח ריאלי מכובד ביותר. המקרה של אפריקה ישראל הוא הדוגמה המוכרת ביותר לכך.

"גם היום יש חברות שעבורן זו לא בושה להגיע להסדר. לפעמים חברה לא עשתה טעויות, אלא הגיעה למצב שבו היא נמצאת בגלל המצב בשווקים. אבל עבור מי שהשקיע בה, זה המצב ואיתו צריך להסתדר".

אורות אדומים ממה להיזהר בהשקעה בתחום

"בתחום שבו אני עוסק צריך להיזהר מהכל. בלטינית אומרים "ייזהר הקונה" — אני בוחן כל פרט בקפדנות וזהירות ולא לוקח שום נתון כמובן מאליו. אני נזהר במיוחד מחברה ממונפת, מהוצאות הנהלה וכלליות מנופחות וממצגים שנראים לי אופטימיים מדי בכל הקשור לעסקיה של החברה. בתחום שבו אני עוסק אין דבר כזה "הם בטוח יחזירו", זה לא אג"ח מדינה. אם קונים אג"ח HY, יודעים שזה אג"ח בסיכון גבוה".

הכסף הפרטי שלי ממעט לקנות ולמכור

"הכסף שלי מושקע באופן מסורתי בשלושה אפיקים — מניות, איגרות חוב קונצרניות (דרך קרנות) ומזומן. אופק ההשקעה שלי ארוך מאוד, ואני ממעט לבצע פעילות בתיק האישי. לעתים, אם אני רואה שהשוק זול מאוד, אז אני מגדיל פוזיציה, אבל לא יותר מדי".