$
מוסף 21.06.2012

חקר ביצועים: השבוע של אלי ישי ומיקרוסופט

וגם: המוסדיים אומרים לא ללבייב, פייס.קום מופקדת על הפרטיות בפייסבוק, בריטניה בהכחשה אופנתית, רמי לוי מתקרב לסכנה, המינוס של המדינה לא מאיים ונתניהו חוזר לקפיטליזם ולעצמו

כתבי כלכליסט 08:4121.06.12
טאבלט חדש של מיקרוסופט: Surface - הודאה והברקה

הפעילות המוכרת של מיקרוסופט היא פיתוח ומכירת מערכות הפעלה ותוכנות, ולכן לא פלא שהיא נתפסת כ"ענקית התוכנה", ול"ענקית" גם מתלווה לרוב סאב־טקסט של דינוזאור. אבל החברה עושה כעת ניסיון אמיץ לבעוט בתיוג הזה. לראשונה בתולדותיה היא השיקה מחשב משלה, ועוד טאבלט. עד היום מיקרוסופט נגעה־לא־נגעה בייצור. היא אמנם כבר מכרה קונסולת משחקים מצליחה, עכברים, מקלדות ומצלמות רשת וגם טלפון ונגן מוזיקה, שלא הצליחו - אבל טענה שהיא מפתחת מוצרים רק כשחברות אחרות לא מציעות מוצרים מוצלחים. הפעם, עם Surface, זה אחרת: השותפות של מיקרוסופט כבר הציגו טאבלטים מבטיחים, אבל הפער שפתח האייפד כה גדול שמיקרוסופט נדרשה למהלך דרסטי. כך שבמהלך הזה יש משום הודאה שקטה בכישלון, אבל לפחות היא הצמיחה מוצר מצליח.

איתי שמושקוביץ

 

 


 

המוסדיים אומרים לא: לבייב חשוד גם כשהגון
לב לבייב לב לבייב צילום: אביגיל עוזי

אפריקה ישראל בבעלות לב לבייב, שרק לפני שלוש שנים נאלצה להגיע להסדר חוב עם קופות הפנסיה, הגמל וקרנות ההשתלמות, הגישה השבוע לאותם משקיעים הצעה: קחו עכשיו 20% מהכסף שאני חייבת לכם ותורידו לי את הריבית. אבל המשקיעים אמרו לה לא. באפריקה, שמצבה השתפר, ניסו להסביר למוסדיים שכל עוד המצב טוב כדאי להם ליהנות מתשלום, כי בשבריריות הכלכלית העולמית הכל יכול להתהפך בדקה. ובכל זאת, אמרו לה לא. אפשר להתלהב מהתהפכות היוצרות, אבל בימים שכאלה, כשבכל יום נכנסת עוד מדינה לאזור הסכנה, הביטחון המופרז של המוסדיים עוד עלול לעלות להם ביוקר, והם עלולים להתחרט שלא הסכימו בזמן לקבל מזומן, ידידו הנאמן ביותר של האדם.

גולן פרידנפלד

 

אקזיט ישראלי לפייסבוק: פייס.קום מופקדת על הפרטיות

מהזווית הישראלית, הסטארט־אפ פייס.קום מתל אביב, שנמכר השבוע לפייסבוק, הוא הצלחה של ממש. הוא פיתח את האלגוריתם הטוב ביותר לזיהוי פנים ברשתות חברתיות, הפך את תיוג השמות בתמונות לפשוט ונעים, הניב 100 מיליון דולר למשקיעים והוכיח שוב שלפייסבוק יש מה לחפש כאן. אבל מנקודת מבט עולמית היא מעוררת גם תהיות. פייס.קום הצהירה בעבר כי היא מחזיקה בכ־40 מיליארד תמונות פנים מזוהות, ולכן נוקטת מדיניות פרטיות חמורה. אבל פייסבוק עוד לא הבהירה איך תשמור על פרטיות המשתמשים, וגם לא איך היא מתכננת לעשות כסף מהתיוגים של כולנו. שומרי הפרטיות צריכים להישאר המייסדים הישראלים. גם כשייהנו מהמיליונים ומהג'וב החדש בפאלו אלטו, הם צריכים לוודא שפייסבוק מגנה על אחד ממאגרי התמונות המזוהות הגדולים בעולם.

אסף גלעד

 

משבר כלכלי ומשבר כובעים: בריטניה בהכחשה אופנתית

קייט מידלטון וכובע קייט מידלטון וכובע צילום: אי פי איי

30 פקחי אופנה יפטרלו בין הצופים במירוצי הסוסים שנפתחו השבוע באסקוט, כדי לאכוף את קוד הלבוש החדש של האירוע היוקרתי. 16 עמודי התקנון קובעים, בין השאר, שלנשים אסור ללבוש חצאיות קצרות מדי או לחבוש כובעים שקוטרם קטן מ־10 ס"מ. הקוד החדש עורר סערה במדינה, בעיקר משום שאשת יורש העצר העתידי קייט מידלטון, שתגיע לאסקוט, ידועה כחובבת מלבושי ראש קטנים. בינתיים, מעברו השני של האוקיינוס, ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון הזיע בפסגת ה־G20 במקסיקו וציין כי המשבר הכלכלי הגלובלי מחייב את בריטניה לבצע בדק בית ולחבור לכלכלות מתפתחות כדי לשוב למסלול צמיחה. אפשר למצוא נחמה בידיעה כי גם בצל קטסטרופה פיננסית עולמית הבריטים ממשיכים לעסוק במלבושים של הנסיכות, אבל אין ספק שגם בעניין הזה נדרש בדק בית.

תמר טוניק

 

לקראת עסקת ענק? לוי מתקרב לסכנה

רמי לוי התקרב השבוע למשולש הברמודה של המשק הישראלי, שנמצא בלב שוק המזון. כשהתברר שהוא שוקל לקנות עשרות סניפים של מגה, המניה זינקה, המעריצים הריעו, המקטרגים טענו שהוא קופץ מעל הפופיק ולא יוכל להמשיך למכור בזול. אבל זה לא העיקר. בין אם זו כוונה אמיתית או בלון ניסוי, מדובר בתזכורת לאניגמה הבעייתית של שוק המזון. מצד אחד, ועדת קדמי סימנה את הענף כאחד הריכוזיים במדינות ה־OECD, ולכאורה הוא נראה יציב. אפילו מגה, למרות התוצאות החלשות האחרונות, רחוקה מנפילה. ובכל זאת מדובר בשוק תחרותי כל כך, שהחברות בו מתקשות באופן עקבי לייצר שיעורי רווחיות גבוהים. דן פרופר אפילו הזהיר השבוע ב"כלכליסט" שהתחרות עוד תחזיר אותנו לימים של נפילת קלאבמרקט. לוי צריך לזכור את זה, לפני שייהפך לאילן בן־דב של שוק המזון.

נעמה סיקולר

 

שובו של הקפיטליזם: נתניהו חוזר לעצמו
בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום: מרק ישראל סלם- ג'רוזלם פוסט

"אני מתנגד לקרטלים ולמונופולים ובעד תחרות, אי לכך אני גם בעד המנוע הענק הזה שנקרא הסקטור העסקי", הכריז בשבוע שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו, והזכיר מי הוא באמת. זה הרי אותו קפיטליסט שכבר למדנו להכיר היטב. אז בשנה האחרונה הוא עשה קולות של חברתי, עם ועדות ליוקר המחיה, בחינת שכר הבכירים והריכוזיות. אבל באחרונה הוא שוכח מהן וחוזר לעצמו: המס על מקבלי שכר גבוה שעליו המליץ טרכטנברג לא יאושר, חברות הענק ייהנו ממס מופחת על הרווחים הכלואים, והתאגידים יקבלו עוד שנתיים לפירוק הפירמידות. זאת לא כניעה של ביבי לטייקונים או ניסיון שלו לזכות באהדתם. זה ביבי האמיתי, וזאת תמיד היתה האידאולוגיה שלו.

גלית חמי

 

תקציב גזירות והקלה לחברות: המינוס של המדינה לא מספיק לאיים

השבוע, כדי להכין את הח"כים לדיונים על התקציב והגזירות שבאו, כלומר לשתול בהם מורא כלכלי נורא, יצאה החשבת הכללית באוצר אל הכנסת והכריזה ש"ישראל חיה על אוברדראפט קבוע" של 1.4 טריליון שקל. באותו יום החליט שר האוצר יובל שטייניץ שהמס המוטל על 100 מיליארד דולר שהרוויחו חברות ישראליות־בינלאומיות, מה שנקרא "הכספים הכלואים", יעמוד על 6%-12% בלבד. כל פקיד בנק מלמד את הלקוח הקטן ביותר שכאשר יש אוברדראפט צריך לצמצם את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות, בכל דרך. אבל לאוצר יש את הדרך שלו: לשלוח את החיילים להפחיד את נציגי הציבור, כולל המעטים שעוד מנסים ממש לשמור על הציבור, כדי שיאפשרו את ההעלאה המתוכננת של המע"מ, ולאפשר לקודקוד להעניק לחברות הענק מתנה של עשרות מיליארדי שקלים. ככה לא נלחמים אפילו באוברדראפט של 1,400 שקל.

עמי ברנד

 

החל גירוש הפליטים: ישי אדריכל של חלומות
אלי ישי אלי ישי צילום: ליאור מזרחי

שר הפנים אלי ישי עומד במסדרון צפוף בנמל התעופה. לידו עומד פליט סודני או אריתראי, השד יודע, הם הרי כולם נראים אותו הדבר. הפליט חובש כובע לבן ולבוש בחולצה לבנה, מהסוג הזול במיוחד, שעליה כתוב: "תודה לכם וגם למדינה". הפליט מחייך, בעיניו הנוצצות תודה גדולה. לאלי ישי. למדינה. לכם. שר הפנים מביט בו. הוא רוצה לחבק אותו. אבל הוא לא מחבק אותו. שר הפנים הוא אדם מאופק. בדמיונו, פליטים על גבי פליטים חוזרים במטוסים על גבי מטוסים לדרום סודן או לאריתראה, השד יודע, הכל נשמע אותו הדבר. ואחרי שהם חוזרים, פוקח פתאום ישי את עיניו. מסביב דממה גדולה. המסדרון התרוקן. כולם הלכו. רק הדי דו"ח מבקר המדינה על השריפה בכרמל נשמעים במרחק כמו רעם מתגלגל. "תודה לכם, וגם למדינה", ממלמל ישי ועוצם שוב את עיניו.

שאול אמסטרדמסקי

בטל שלח
    לכל התגובות
    x