שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

על מה הווירוס "להבה" מאיר?

לפי "האקונומיסט", בגבולות ישראל מוצבים תותחים שמתבייתים לבד על תנועה ויורים לפי הוראה מרחוק. בלי שהבחנו, החל עידן מלחמות הרובוטים

שיזף רפאלי 09:1114.06.12

בסוף 2010 וירוס התולעת סטַאקסנֵט השבית חלק ניכר מהצנטריפוגות בכורים הגרעיניים באיראן. הווירוסים להבה ודוּקוּ שנחשפו באחרונה משנים מהקצה לקצה, כך אומרים, את עולם המודיעין ואיסוף המידע. וזה רק מה שנחשף. לוחמת הסייבר היתה במשך שנים מדע בדיוני, וכמו שאומרים על ילדי פלא - הלכה הבדיה, נשאר המדע. צבאות העולם, וגם זה שלנו, כבר הקימו פיקודי סייבר או משלימים את הקמתם בימים אלה. אנשים מוכשרים ודיסקרטיים עובדים בלפרוץ דלתות וירטואליות, לגנוב מידע, לשתול מידע ולחבל במכונות בארצות זרות - ואלה רק הדברים שאי אפשר לראות.

 

הסייבר מגיע גם לעולם הגשמי, ולזירות הוותיקות של הים, האוויר והיבשה. בתחילת החודש "האקונומיסט" דיווח על תחילת שיבוצם הקרבי של רובוטים במערכי השדה. תותחים שמזהים לבדם תנועה, מתבייתים עליה וממשיכים לעקוב אחריה עד לקבלת הודעת הירי בשלט רחוק כבר הותקנו לאורך גבולות רבים, כולל אלה שלנו. וישנם גם דברים מתוחכמים עוד יותר. ממזל"טי צילום הולנדיים ששוקלים כמו טבעת נישואים ועד מזל"טי קרב כבדים וחמושים פועלים באפגניסטן. מטנקים לא מאוישים ועד הרובוט המבהיל BigDog של חברת בוסטון דיינאמיקס, שנראה כמו פרד כרות ראש, וצועד בין מכשולים על ארבע רגליים בתנועות שמשכנעות בחיותן. רובוטים קטנים יותר, דמויי מקק, יכולים לטפס על קירות, ובאיטליה פותח רובוט דמוי נחש שיזחל על גחונו לשדה הקרב.

 

הסייבר מגיע גם לעולם הגשמי הסייבר מגיע גם לעולם הגשמי צילום: שאטרסטוק

 

עבור צבאות, החידושים הטכנולוגיים הם ברכה. וירוסים ורובוטים לא מתעייפים ולא נופלים קורבן לחולשות אנושיות אחרות. אובדנם הוא אובדן של כסף, לא של חיים. אבל האם זה שווה את היעדרו של שיקול הדעת האנושי, זה שהיינו מצפים לו אפילו מהחייל הפשוט ביותר? האם, לדוגמה, וירוס מתוחכם שנשלח אל הרשת יידע מתי להפסיק לגרום הרס?

כמו ברוב התחומים, ובעיקר בפיתוח נשק, הטכנולוגיה מקדימה את החשיבה על האתיקה. כך היה עם אבק השריפה, הלוחמה בגז, הנשק הביולוגי והגרעין, וכך קורה גם עכשיו. המתכנתים והמהנדסים מובילים, ותרומתם של המוחות האחרים נוספת מאוחר יותר ולאט יותר. אין עדיין תשובות על המותר והאסור בלוחמת הסייבר והבינה המלאכותית. אפילו השאלות עוד לא נוסחו במלואן.

 

ויש הרבה שאלות לנסח. לדוגמה, אמנות בנוגע למלחמה מנסות להגדיר מלחמה צודקת וזכות לפתוח באש. פגיעה בחיי אדם כמעט תמיד מקובלת כ"קאזוס בלי" - עילה למלחמה. אבל מה עם פגיעה בתשתיות מחשב? החוק והמוסר מושתתים על שיקול הדעת האנושי והאחריות האנושית. אך מה בדבר מערכות צבא וחבלה שאינן אנושיות ושהחלטותיהן מבוססות על בינה מלאכותית? נגד מי יגישו תביעה מתוקשרת בבית הדין הבינלאומי? נשק הסייבר החדש מכוון, מתוך הגדרה, לפגיעה בתשתיות אזרחיות, כולל מערכות חשמל ומים. מהן ההשלכות האתיות?

 

אנחנו כבר למודי אמנות והסכמות בינלאומיות, ולמודי הפרותיהן. אנחנו יודעים מה יתרונות הדינמיט ומכירים את ייסורי המצפון שחווה ממציאו אלפרד נובל. מכירים את אימי הירושימה ונגסקי ויודעים על החרטות של מקצת מדעני הגרעין שהיו מעורבים ב"פרויקט מנהטן" שהוליד את הפצצה. כעת, אחרי ימי הגרעין, הנפלם, הזרחן, החיסולים, השאלות של הפגזת מטרות אזרחיות וזריעת שדות מוקשים, אנחנו עתידים להיתקל בדילמות חדשות, אלה של טכנולוגיית המאה ה־21.

 

יש מי שמציעים שנפנה מעט זמן ומשאבים כדי לדון ב"טוהר הנשק" הקיברנטי: גם שאלות של "הוראות פתיחה באש" לרובוטים ווירוסים, וגם בשאלות עמוקות יותר, כגון מתי תקיפת סייבר משולה להתקפת טרור או לפתיחה במלחמה. מהי, בכלל, ההגדרה למעשה תוקפנות במרחב הדיגיטלי, ואיך מבדילים בין לוחמים ואזרחים בשדה החדש. אלה לא רק שאלות אינטלקטואליות. אם יש לידכם מחשב, אתם בחזית עכשיו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x