$
בארץ

בתקופת המתיחות בין הוריי אבי נהג לומר לי: "אמא לא מבינה את העולם האינטלקטואלי שלי"

יעקב יסקי, שותף מנהל במשרד האדריכלים יסקי מור סיון: "כשהייתי בן ארבע הוריי יצאו והשאירו לי כוס מים ופתק, אף על פי שלא ידעתי לקרוא"

דיאנה בחור ניר 09:24 07.06.12

 

נולדתי בתל אביב, בן יחיד להוריי אברהם ורות, שהתגרשו כשהייתי בן 15. לאחר הגירושים אבי נישא בשנית ונולדו לי מצדו עוד שני אחים. אמי ילידת הארץ, אבי עלה בגיל שבע מאזור מולדובה־קישינב. אמי עבדה בפקידות ולאחר מכן בהוראה, ולמדה אחר הצהריים בסמינר למורים ובהמשך באוניברסיטה. אבי היה אדריכל מצליח ויו"ר לשכת המהנדסים והאדריכלים. הם היו עסוקים בענייניהם, ואני בעצם גידלתי את עצמי.

 

"אני זוכר שבאחד הלילות, כשהייתי בן ארבע, הוריי יצאו והשאירו אותי לבדי. כשהתעוררתי בלילה לא מצאתי אותם ורצתי מבוהל לגננת, שהתגוררה בבניין ממול. כשהוריי חזרו דרשתי מהם שבפעם הבאה שהם יוצאים - שישאירו לי כוס מים ופתק. הם הסכימו, ואני זוכר שהיו כמה לילות שבהם התעוררתי ומצאתי פתק וכוס מים. אין לי מושג מה היה כתוב בפתקים כי לא ידעתי לקרוא. אמא תמיד אמרה לי: 'כתבתי פתק אמיתי ואבא השאיר סתם קשקוש'.

 

"אבי בנה את שמו המקצועי מגיל צעיר, זכה בתחרות לתכנון כיכר מלכי ישראל וגם בפרס ישראל על תכנון קמפוס אוניברסיטת בן־גוריון. הוא נהג לומר על עיסוקיו הרבים: 'ככל שתעשה יותר דברים תלמד למצוא את הזמן לבצע אותם באופן יעיל', ואת זה יישמתי תמיד. הוא ויתר מראש רק על פרויקטים שחשב שלא יצליח לבצע כמו שצריך.

 

1956. יעקב יסקי, בן שש, עם הוריו רות ואברהם בקיבוץ ניר עם
1956. יעקב יסקי, בן שש, עם הוריו רות ואברהם בקיבוץ ניר עםצילום רפרודוקציה: אוראל כהן

 

"כבר כשהייתי בן תשע היתה מתיחות בין הוריי, אבי נהג לעזוב את הבית לתקופות ארוכות. בתקופה הזאת שימשתי מגשר ביניהם. אבי נהג לומר: 'אמא לא מבינה את העולם המקצועי־אינטלקטואלי שהתפתחתי אליו'. אני אמרתי לאבי בשליחות אמי, שלא רצתה שיעזוב: 'זה לא נכון לפרק את הבית'. כשהבינה שאין ברירה היא קיבלה את ההחלטה בעצמה.

 

"אבי עבר לגור עם אשתו הנוכחית, ודווקא אז נוצר הקשר הכי חזק בינינו. הוא הקפיד לבקר אותי מדי יום והיו לנו שיחות איכותיות. בין היתר דיברנו על הקריירה המקצועית. אבי ניסה לשכנע אותי ללמוד אדריכלות ונתן לי דוגמאות של הורים ובנים במקצוע, והסביר ש'לגדול לתוך המקצוע זה יתרון גדול'. אני רציתי ללכת לדרך עצמאית והלכתי ללמוד מתמטיקה, סטטיסטיקה, מחשבים וכלכלה. רק בהמשך למדתי תכנון עירוני.

 

"לעבוד עם אבא באופן קבוע התחלתי רק בגיל 40. יכול להיות שאלמלא הרצון של אבי, הייתי ממשיך לעסוק בתחום ההייטק. בסופו של דבר אני מסופק מאוד מהבחירה לעסוק בהובלה וניהול של הכנת תוכניות בניין עיר. בחרתי תחום שבו יכולתי להשלים את אבי ולא להתחרות בו, וזאת ההתמודדות שלי עם הנעליים הגדולות שלו כאדריכל".

x