מחנק האשראי כבר כאן: הבנקים סוגרים את הברז ללווים הגדולים

החששות שליוו את הבנקים בחודשים האחרונים הפכו לעובדות: יש מחנק אשראי במערכת הפיננסית בישראל. דו"חות הבנקים לרבעון הראשון של 2012 מגלים שכבר בתחילת השנה, כשעוד היתה ציפייה להתאוששות בארצות הברית ובאירופה, הבנקים כבר ראו את העננים מתקרבים והחלו לסגור את ברזי האשראי.

בדו"חות דיסקונט אף נכתב כי "צפויה האטה כללית באשראי בנקאי למגזר העסקי. מתגברים הסימנים לבלימת קצב הגידול באשראי החוץ־בנקאי". במילים אחרות: מחנק.

מדו"חות חמשת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) עולה כי היקף האשראי ללווים הגדולים ירד ב־0.8% במהלך הרבעון הראשון. את ההובלה נטל בנק הפועלים, המלווה הגדול ביותר במשק, שהוריד את היקף האשראי לעסקים הגדולים ב־2.2% - ירידה של יותר מ־2 מיליארד שקל ל־102.6 מיליארד שקל. הירידה בהיקף האשראי מיוחסת לייסוף השקל, שאחראי בממוצע על כמחצית מירידת תיק האשראי, אך גם הקיפאון בתיק לעומת קצב צמיחה של 3% במשק במהלך הרבעון מעיד יותר מכל על מחנק.

החששות מתגברים

היקף האשראי הבנקאי במשק ירד ב־0.2% במהלך הרבעון, כאשר שלושת הבנקים הגדולים - הפועלים, לאומי ודיסקונט - מצמצמים את תיק האשראי. הקטנת התיק מבוצעת הן בשל החשש מחוסר הוודאות בשוקי אירופה וארה"ב והן לנוכח החלטת המפקח על הבנקים, דודו זקן, להגדיל את יחס הון הליבה במערכת הבנקאית ל־9% עד 2015 ול־10% ללאומי ולהפועלים עד 2017.

זעזוע אמיתי במבנה הפירמידה של אי.די.בי הפכה לחשש אמיתי בשוק ההון ובבנקים. לאומי ומזרחי טפחות, המחזיקים בחובות של חברת גנדן (שבאמצעותה שולט נוחי דנקנר באי.די.בי), מחקו ברבעון החולף עשרות מיליוני שקלים בשל הנפילה החדה בערך מניית אי.ד.בי בבורסה. לאור התשואות הדו־ספרתיות הגבוהות שמשתקפות ממחיר האג"ח של אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פתוח, הבנקאים כבר לא יכלו להתעלם ממה שחושב השוק וזאת למרות הפעולות של הקבוצה להגברת הנזילות.

בכירי קבוצת אי.די.בי. הפרשות גדולות בגלל הלווים הגדולים

השוואת הפסדי האשראי במגזר העסקי מגלה כי ברבעון הראשון הציגו חמשת הבנקים הגדולים הפסדי אשראי של 640 מיליון שקל, לאחר שברבעון המקביל נרשמו דווקא הכנסות של 161 מיליון שקל בזכות גביית חובות שנחשבו לבעייתיים. למרות השינוי לרעה, תמחור הבנקים (מלבד מזרחי טפחות) בבורסה משקף מכפיל של בין 0.4 ל־0.7 ביחס להונם העצמי - נתון שמצביע על כך שהשוק חושש כי זוהי רק ההתחלה.

ברבעון הראשון נרשמו עליות שערים בבורסה למרות הירידה החדה במחזורי המסחר (שגם פגעו בהכנסות הבנקים מעמלות), ומרבית הצניחה במניות התקשורת והאחזקות ביחד עם התגברות החששות מהמצב באירופה, התרחשה בעיקר בחודשים אפריל־מאי וישפיעו על תוצאות הרבעון השני.

הדו"חות מגלים כי כבר אז עלה מפלס החששות של הבנקים. היקף ההלוואות המוגדרות כסיכון אשראי מסחרי בעייתי (מדובר בהלוואות שלא משולמת ריבית בעבורן או שהבנק החל לחשוש ממצב הלווה) גדל ברבעון החולף ב־3% בממוצע. מזרחי טפחות והפועלים מרכזים את עיקר החששות עם זינוק של 17.3% ו־10.6% בהתאמה בהיקף האשראי המסחרי הבעייתי, וזאת בין היתר לנוכח החשש ממצבן של הקבוצות העסקיות הגדולות במשק.

אם לא די בכך, הבנקים מאוימים מבחינת ריכוזיות האשראי. מבחני הלחץ האחרונים שבוצעו בבנקים מגלים כי הסיכון הגדול ביותר עבורם הוא נפילת לווה גדול, שכן אז יימחקו 6–9 מיליארד שקל מהון הליבה שלהם.

לבנק הפועלים שלושה לווים גדולים שהחשיפה אליהם שווה ל־61.8% מההון של הבנק. מנגד, בבנק לאומי רק שני לווים גדולים מחזיקים הלוואות בגובה 35.8% מההון, כאשר בשאר התיק אין עוד לווים המחזיקים באשראי הגבוה יותר מ־10% מהון הבנק.

בשני המקרים מדובר בירידה בחשיפה ללווים גדולים שנעשית אמנם בתיאום, אך המשמעות של ההחלטה חד־משמעית: עבור הלווים הגדולים ביותר במשק, שערי הבנקים סגורים.

נקודת האור: משקי הבית

לעומת עליית המדרגה בהפסדי האשראי במגזר העסקי, המגזר הקמעונאי (משקי בית, בנקאות פרטית ועסקים קטנים) מציג ירידה של 46% בהפסדי האשראי לעומת הרבעון המקביל ל־109 מיליון שקל בחמשת הבנקים.

בנק הפועלים, שהציג לפני כשנתיים אסטרטגיה של חזרה למקורות עם גידול בפעילות הקמעונאית במקום הגלובלית, ולאחרונה הצהיר על הגדלת הפעילות בתחום העסקים הקטנים, קוצר את הפירות עם הרווח הגבוה במערכת במרחק ניכר מבנק לאומי.

אמנם הפועלים הציג ברבעון גם את שיעור הפסדי האשראי הגבוה במערכת (0.49%), אך פעילותו הממוקדת בישראל הביאה לו רווחים גבוהים מעסקי הליבה הבנקאיים. לעומת זאת, לאומי עם שיעור הפסדי אשראי של 0.37% הניב רווחיות נמוכה יותר מעסקי הליבה הבנקאיים, והאחזקות הריאליות שלו – ובראשן החברה לישראל ופרטנר – הובילו לירידה נוספת בשורה התחתונה.

בנוסף, ללאומי תיק של 7.8 מיליארד שקל המושקע אג"ח של בנקים ומוסדות פיננסיים בחו"ל ושמדאיג את המשקיעים. הבנק הקטין בשנה החולפת את החשיפה לאירופה, וצמצם את החשיפה למדינות בסיכון גבוה (איטליה, יוון, אירלנד וספרד) ב־8% ל־916 מיליון שקל, אולם החשש הגבוה עדיין מדאיג את המשקיעים והבנק מתומחר זול יותר לעומת הפועלים.

דיסקונט רשם דו"ח מפתיע יחסית בשורה התחתונה עם תשואה על ההון של 9.5% ורווח נקי של 247 מיליון שקל שהיו מעל התחזיות בשוק. עם זאת, גורמים חד־פעמיים כמו קופת הפיצויים, רווחי הון ונגזרים תרמו לרווחיות הבנק. מגבלת ההון והיעילות הנמוכה של דיסקונט לצד התמחור הזול של הבנק גרמה לחילוקי דעות בין האנליסטים, כאשר חלקם ממליץ שלא להיחשף וחלקם דווקא נתן המלצת קנייה.

מזרחי טפחות הוא הבנק היחיד שרשם עלייה בשורה התחתונה בשל גידול ברווחים ממשכנתאות ושיעור הפסדי אשראי נמוך (0.22%).

הבנק הבינלאומי מתהדר ביחס הון הליבה הגבוה במערכת (8.81%), לאחר שחשיפתו הגבוהה לשוק ההון לא פגעה בו מהותית וכן בשל רווח נאה מנגזרים שרשם הבנק. לא מן הנמנע שבקרוב יגדל הון הליבה מעל ל־9%, וכך יוכל הבנק להיות הראשון שיחזור לחלק דיבידנדים.

הגידול בהפסדי האשראי של הבנקים ברבעון הראשון מהווה רק את הפרומו להמשך השנה. אם המגמה שהחלה ברבעון השני תמשיך ואף תידרדר – סביר להניח שנראה את שיעור הפסדי האשראי צומח ובבנקים עוד יתגעגעו לתקופה הזו.