שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
שיזף רפאלי
ד"ר שיזף רפאלי פרופ' רפאלי הוא ראש המרכז לחקר האינטרנט באוניברסיטת חיפה לכל הטורים של ד"ר שיזף רפאלי

מתי השוק חופשי מדי?

גם הזכויות לזהם את האוויר ולצוד חיות נכחדות נמכרות על ידי ממשלות שתפקידן, למרבה האירוניה, הוא להגן על הסביבה. לא להוון אותה

שיזף רפאלי 10:3110.05.12

האם כל דבר מיתרגם לכסף? האם כל דבר עומד למכירה? כלכלנים ניאו־קלאסיים ישיבו שמובן מאליו שכן. אבל אולי גם הם יופתעו מעד כמה הם צודקים.

 

בעוד ועוד בתי כלא בארצות הברית אסירים יכולים לקנות תנאי מאסר משופרים, ולזכות בעדיפות על חבריהם מחוסרי האמצעים. המחיר: 82 דולר

ללילה. במדינות רבות יש לא רק כבישי אגרה אלא מסלולים מהירים בתשלום בכבישים ציבוריים, שמאפשרים למי שידו משגת להאיץ בהם ולעקוף את שאר משלמי המסים. בארצות הברית אפשר לשכור באופן זה את זכות הנסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית, וגם אצלנו יש מערכת כזאת בכביש ירושלים־תל אביב. כמה עשרות דולרים קונים את הזכות לעקוף את התור לבידוק ביטחוני בנמלי תעופה. שירותי השכרת הרחם של אם פונדקאית עולים בארצות הברית רק כמה אלפי דולרים להיריון - השער גמיש ותלוי ביבשת המוצא של האם. אפילו רישיון שהייה בארצות הברית ואזרחות אמריקאית, שמהגרים ופליטים נכספים אליהם, עומדים למכירה למי שבכיסו די כסף כדי להשקיע בעסקים וליצור מקומות עבודה. כמה מאות אלפי דולרים והגרין קארד בכיסך. הזכות לזהם את האוויר יותר מאחרים ומעבר לתקן, וגם הזכות לצוד חיות נכחדות כגון הקרנף השחור, נמכרות על ידי ממשלות שתפקידן הוא לרוב להגן על הסביבה, לא להוון אותה. יש בארצות הברית קופות חולים שבתוספת תשלום מוכרות ללקוחות את מספר הטלפון הסלולרי של רופא המשפחה.

 

פדחות של בני אדם מושכרות כשטחי פרסום - לפעמים כגימיק ובניו זילנד כטרנד. השתתפות בניסויים רפואיים בתרופות חדשות - עוד ועוד חברות תרופות בעולם משלמות לנסיינים תמורת סיכון נוסף שייקחו עליהם. שכירי חרב - יוצא יחידה מובחרת יכול להשתכר מאות דולרים ביום כדי לעזור למליציות בסומליה ואפגניסטן להרוג זו את זו. ויש מי שמוכרים לספקולנטים את פוליסת ביטוח החיים של עצמם, וכך מהוונים עוד לפני המוות את תוחלת החיים שלהם. ויש המבטחים את חייהם של אחרים, וכך מהמרים על מותם.

 

יש מי שמוטרדים מההגשמה המואצת הזאת של חזון השוק החופשי. אחד מהם הוא פרופ' מייקל סנדל מאוניברסיטת הרווארד, חוקר פופולרי של מדע המדינה ומי שנחשב זה שנים לקול המיעוט שמכניס לתוך המשוואות הפוליטיות והכלכליות את מה שלכאורה נחשב לעניין תרבותי שולי: הגינות ומוסר. ספרו שיצא החודש, "What Money Can't Buy", סוקר את המהירות והקור המקפיא שבהם המעצורים קורסים בפני מרחב ההשפעה של הכסף, שהולך ונעשה אינסופי ונטול עכבות. הוא מצביע על הבעיות שבתופעה, בעיות שצריכות להדאיג גם את הדוגלים בשוק החופשי, אבל אותן קצת קשה לכמת ולכן גם כלכלנים עם כוונות טובות לא מתריעים מפניהן בקול רם דיו.

 

תמחור החיים, הוא אומר, אינו רק בעיה של השתלטות תאוות הבצע על חיי היומיום. זה גם תחילתו של כדור שלג שבו הנפגעים הראשונים יהיו אלה שנסמכים על שירותים ציבוריים שלא יהיו נגישים להם עוד; המשכו בעוד ועוד הפרטות ותמחורים שישאירו עוד ועוד אנשים מחוץ לספרת איכות החיים; ויסתיים בחלוקה לא לעשירים, בני מעמד ביניים ועניים, אלא לעשירים ולכל היתר. עולם שבו כסף קונה הכל יהיה עולם שבו כל תור, כל שניית שיחה עם משרת ציבור וכל דקת תשומת לב של מורה, רופא או שוטר יירכשו על ידי המרבים המחיר. זה עולם שבו מה שכיום הוא שחיתות יהיה נורמה. ומי שנדמה לו שמדובר בפרנויה יכול לחזור ולהציץ ברשימה למעלה.

 

מצאתי עצמי מהנהן בהסכמה להרבה ממה שסנדל אומר. טיעוניו חשובים במיוחד כיוון שהוא תומך בכלכלת השוק החופשי. הוא רק קורא לנו להבחין בין כלכלת שוק וחברת שוק. בין הפרטת הייצור להפרטת הערכים. אין מחיר לחמלה, נדיבות וסולידריות. אבל זו בועה שאסור לה להתרסק.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x