$
29.3.12

שפה נקייה: למה "עוזרת"? ואיך זה קשור לבעלים לא מתפקדים?

"הקונפליקט בין נשים לבעליהן סביב עבודות הניקיון הוחלף בקונפליקט בין נשים לעובדות הניקיון, וכך הן 'משככות' את הקונפליקט הזוגי ואולי אפילו מצילות את חיי הנישואין"

היחסים בין המעסיקים למנקים הם בפועל יחסים בין מעסיקות למנקות. באתרים שמפרסמים שירותי ניקיון אפשר למצוא גברים ספורים, ולא בכדי המונח השגור הוא תמיד בלשון נקבה, "מנקה" או "עוזרת". את הקשר מולן מנהלות בעלות הבית, כי גם כשהן נשות קריירה מצליחות, האחריות על תחזוקתו עדיין מוטלת

ברוב המקרים על האשה שמנהלת שם את "המשמרת השנייה" שלה. העסקת עוזרת מאפשרת לה לעשות אאוטסורסינג ללכלוך הזה, לאשה ענייה יותר. זאת שותפות נשית במרחב הביתי שמחייבת אינטימיות כפויה.

 

השותפות הנשית הזאת בעצם מחליפה בבתים רבים את השותפות בין גבר לאשה. "הקונפליקט בין נשים לבעליהן סביב עבודות הניקיון הוחלף בקונפליקט בין נשים לעובדות הניקיון, וכך הן 'משככות' את הקונפליקט הזוגי ואולי אפילו מצילות את חיי הנישואין", טוענת יהל אס קורלנדר, סוציולוגית מאוניברסיטת חיפה שחקרה את הנושא בעבודת המאסטר שלה, שלא במקרה זכתה לכותרת "עזרת נשים". "הבעלים נכנסים לתמונה כשצריך להכריע בעניינים הכספיים הלא פתורים, או כשצריך להעיר ולמעסיקה לא נעים".

 

לפי סקר של הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התמ"ת מלפני כחמש שנים, בכ־16% ממשקי הבית מועסקת עוזרת. 91% מהמעסיקות הן נשים נשואות ואמהות, 65% חילוניות, 43% בוגרות תואר ראשון, בגיל ממוצע של 35.7.

 

העוזרות מגיעות באופן טבעי ממעגלים מוחלשים - יוצאות ברית המועצות שעלו בשנות התשעים, ובגלל גילן או קושי בעברית התקשו למצוא עבודות בתחום אחר; ישראליות בעיקר ממשפחות יוצאות צפון אפריקה, לצד סטודנטיות; פיליפיניות שהגיעו לארץ לעבוד בסיעוד אבל נהפכו לבנות זוג של ישראלים; ומהגרות עבודה ממדינות נוספות שעובדות בסיעוד ומשלימות הכנסה כמנקות לא חוקיות יום אחד בשבוע.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x