מקורות החיים

הפוליטיקה של המים היא אחד הנושאים המעניינים בסכסוך הישראלי־פלסטיני. למי שייכים מקורות המים המשותפים לישראל ולפלסטינים, כיצד מחלקים אותם? דרור אטקס, המוכר מעבודתו בשלום עכשיו, הכין עבור האו"ם דו"ח מיוחד המראה כיצד פעילות המתנחלים בגדה גורמת לפגיעה משמעותית בגישתם של פלסטינים למעיינות המים וביכולתם להשתמש בהם.

לצורך הצגת הדו"ח נערך בשבוע שעבר סיור של אנשי האו"ם ועיתונאים, בהדרכת אטקס, באזור רמאללה. אחד המעיינות המוזכרים בדו"ח הוא "עין עריכ" בפי הערבים, או "מעיין הגבורה" בפי המתנחלים. מצדו האחד של המעיין מצוי הכפר הערבי קריות, ומצדו השני הכפר לובן אל־שרקייה. בינות לכפרים הערביים הוקמו ההתנחלויות שילה, עלי ומעלה לבונה. בביקורנו במעיין פגשנו, אולי לא במקרה, את שני הצדדים היריבים.

מי מעיין עין עריכ שימשו דורות של פלסטינים

הדו"ח מביא את המעיין כמקרה אחד בין עשרות מקרים אחרים שבהם השתלטו מתנחלים על שטחי מעיינות סמוכים להתנחלויות, שמגבילים את גישתם של הפלסטינים לשטחי המעיינות ולמימיהם.

לתפיסתו של עמיעד כהן, רכז הביטחון של היישוב עלי, ועוזרו תלמיד הישיבה המקומית, המעיין שהיה מוזנח ומלוכלך כמעט לא שירת את ערביי המקום, והפך בידי המתנחלים למקום פורח. רשות הטבע והגנים שיפרה את דרך הגישה למעיין, ניקתה את המקום, הכשירה את הבריכה לרחצה והציבה ספסלים ושולחנות לפיקניקים.

מבחינת ראש המועצה של לובן אל־שרקייה אבו עלא דראגמה וחברו אבו מחמוד, שבאו לפגוש אותנו במעיין, מדובר במקור מים השוכן על אדמת אבותיהם. "יש לנו מסמכי בעלות על המקום ורישום של הטאבו בשכם", אמרו השניים. בדומה לעוד מאות מעיינות דומים בהרי יהודה ושומרון, המעיין שימש דורות של פלסטינים להשקיה של עדרי צאן וחלקות חקלאיות בסביבה.

ההתנחלות שילה. מאבק על שליטה באדמה ובמיםצילום: עמית שאבי

המתנחלים והפלסטינים מעלים גרסאות סותרות

בוויכוח שהתנהל בפני העיתונאים טען ראש המועצה דראגמה כי המתנחלים השתלטו על המקום שלא כדין. "לנו אסור בכלל להיכנס לאזור המעיין. הצבא נותן לנו אישורים רק ליומיים בשנה כדי לבוא ולמסוק את הזיתים שלנו", אמר. רכז הביטחון כהן טען בתגובה כי "הם יכולים לבוא מתי שהם רוצים. רק בעונת מסיק הזיתים הצבא אוסר על כניסה למקום לערבים וליהודים כאחד, כדי למנוע חיכוכים. ואז צריך רישיונות כניסה. זה לא בידי, אני לא הרמטכ"ל".

סיפור המאבק על המעיין הקטן שבלב השומרון הוא סיפור המאבק על מקורות החיים בשטח הגדה המערבית בזעיר אנפין. ישנן מאות דוגמאות לכך שהמתנחלים, בסיוע ישיר ועקיף של ממשלת ישראל על מוסדותיה השונים, עושים בהצלחה מאמץ לקבוע שליטה מלאה בשטח C, שהוא יותר מ־%60 משטח הגדה.

שני הצדדים, המתנחלים והפלסטינים, מודעים לאותה עובדה: בלי שליטה על האדמה והמים - אין כלכלה פלסטינית, אין מדינה פלסטינית. זו המדינה שהפלסטינים רוצים בה ושהמתנחלים מבקשים למונעה.